ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל ברוב של 22 מול 3 עיסקת חילופי שבויים. העסקה כללה 3 שלבים:

על פי ההסכם שגובש, בשלב הראשון העביר ארגון חזבאללה לישראל דו"ח המפרט את מאמצי הארגון לעלות על עקבותיו של הנווט השבוי רון ארד. תמי ארד, רעייתו של הנווט השבוי, קיבלה תמונות וחומר נוסף שכתב בעלה לאחר שנפל בשבי בלבנון. בתמורה העבירה ישראל לארגון דו"ח בנוגע לגורלם של 4 דיפלומטים איראניים אשר נעלמו במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982. הארבעה נרצחו ונקברו במקום אשר בו קם בניין ולכן לא ניתן לאתר את גופותיהם, אולם לטענת איראן הארבעה עדיין חיים וכלואים בישראל.

בשלב השני, על פי ההסכם, ישוחררו הרוצח סמיר קונטאר, 4 אסירים נוספים וכ-197 גופות של מחבלי חזבאללה. בתמורה תקבל ישראל מחזבאללה את שני החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, ועד לרגע ביצוע ההסכם עצמו, לא תקבל ישראל מידע מפורש האם הם חיים או מתים.

השלב השלישי והאחרון של ההסכם הוגדר מחווה לעם הפלסטיני, ובו ישוחררו מספר אסירים פלסטינים. כמות האסירים וזהותם תיקבע על ידי מדינת ישראל.

העסקה המוצעת עוררה ויכוח נוקב בישראל בנוגע למחיר ששולם וזאת לאור העובדה כי חזבאללה, בתמורה, החזיר לישראל גופות ולא חיילים חיים. מחד, נשמעה הדעה כי למרות המחיר ולמרות שישראל קיבלה גופות, יש לצדד בעסקה וזאת כדי למנוע הישנות מקרה נוסף במתכונת מקרה רון ארד, על פיו חיילים ישראלים 'נעלמים' בשבי ארגוני טרור ללא שיש קשר עמם. מעבר לכך, המצדדים בעסקת החילופים טענו כי זוהי חובתה המוסרית של ישראל לחייליה וישראל צריכה לשלם את המחיר, הגם שאינו שיווני. מאידך נשמעה טענה כי במסגרת העסקה ישראל מאותתת ומשדרת מסר חמור, שעל פיו היא מוכנה לשלם באסירים ורוצחים חיים תמורת גופות של חייליה, תוך שבירת העיקרון של "חיים תמורת חיים ומתים תמורת מתים".‏‏^[6] שבירת עקרון זה, כך נטען, תשמוט את המוטיבציה של ארגוני הטרור לשמור על חייהם של הישראלים החטופים המוחזקים בידם בהווה או בעתיד. העובדה שלא נקבע בביטחון מוחלט שרגב וגודלווסר מתים היוותה סיבה נוספת לעסקה, מחשש שבלעדיה יישארו משפחותיהם במצב של חוסר וודאות, ואשתו של גולדווסר תישאר עגונה.

ב-15 ביולי 2008, אשררה ממשלת ישראל את העסקה וזאת למרות שהדו"ח שהעביר חזבאללה בנוגע לרון ארד הוגדר על ידי גורמי ביטחון כחסר ערך, או במילותיו של השר בנימין בן אליעזר כ'מריחה אחת גדולה'. ב-16 ביולי 2008, בוצעה עסקת החילופים בין ישראל לחזבאללה במעבר ראש הנקרה. עד הרגע האחרון לא הייתה ודאות גמורה שגולדווסר ורגב אינם בחיים, והמשפחות שמרו על שביב תקווה. בשעות הבוקר שבהן בוצעה העסקה, בשידור חי ברשת אל-מנאר שהועבר גם לישראל, נשאל איש חזבאללה מה מצב החיילים, הוא כיוון את המצלמה לעבר ארונות קבורה שחורים בהם נטמנו, ובכך חשף לראשונה את גורלם. התנהגות זו של חזבאללה, לה קדמו רמיזות מכוונות כאילו אחד מן החיילים עשוי להימצא בחיים, הוקעה בישראל כברברית. הגופות נשלחו לטקס זיכרון צבאי במחנה "שרגא" של גולני והוקם מעין אוהל זיכרון.

ב-17 ביולי 2008, יום לאחר ביצוע העסקה, הובאו לקבורה החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, בעוד בלבנון התקיימו חגיגות ראווה והוכרז על יום חג. בהלוויותיהם השתתפו רבבות אנשים. אהוד גולדווסר נקבר בבית הקברות הצבאי בנהריה ואלדד רגב נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה. לאחר השבת ארונותיהם הועלו השניים בדרגה. ב-6 באוגוסט צפויים להשתחרר חמישה אסירים פלסטינים שמועד שחרורם היה קרוב ממילא.