הרב מרדכי ברויאר (ו' באייר ה'תרפ"א - ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 - 24 בפברואר 2007) חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא ופיתח את "שיטת הבחינות" לפרשנות התורה תוך התמודדות דתית עם ביקורת המקרא.

נולד בו' באייר ה'תרפ"א (14 במאי 1921), בעיר קרלסרוהה בגרמניה. אביו, שמשון ברויאר, היה מתמטיקאי, ודודו, יצחק ברויאר, הוגה דעות חשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה. הוא נינו של הרב שמשון רפאל הירש, מייסד שיטת "תורה עם דרך ארץ". בגיל 12 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בתיכון חורב בירושלים, ואחר כך בישיבת קול תורה ובישיבת חברון.

ב-1947 היה ר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ונשלח מטעם בני עקיבא למחנות המעצר בקפריסין. בזמן מלחמת העצמאות היה המדריך של גרעין בני עקיבא שהגן על ביריה.

מ-1949 עד 1965 לימד בישיבת הדרום ברחובות, ושם היה בקשרי ידידות עם הרב יהודה עמיטל, לימים ראש ישיבת הר עציון. בישיבת הדרום החל ללמד שיעורים על פי שיטת הבחינות; בשיעוריו בדרך כלל לא הדגיש שמקור ההבחנות שעשה הוא בממצאי ביקורת המקרא. בשנים 1966 - 1967 שימש מפקח ארצי להוראת תורה שבעל פה במשרד החינוך. מ-1967 עד 1982 לימד תנ"ך במכללת ירושלים לבנות, והחל מ-1969 לימד שיעורי תנ"ך בישיבת הר עציון. ב-1999 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. האוניברסיטה העברית העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים, והעביר בה שיעורי תורה וגמרא. אב לשני ילדים. בנו יוחנן הוא ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית הנשוי לשירה ברויאר, מנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים. בתו אלישבע הכהן עוסקת בספרות ובפרט בשירת אצ"ג. נשואה לרב אביה הכהן.