ננסה לסקור סקירה של תפקידה של ירושלים לתולדותיה. ירושלים מבטאת מפגש שניתן להגדירו "מקרי לחלוטין" בין שתי שאיפות הנראות נוגדות זו את זו לחלוטין. הפעם הראשונה בה אנו נפגשים עם ירושלים היא בפרשת העקדה, ובהמשך היא בנין המקדש בהר המוריה "אשר נראה ה' לדוד אביו" (ע"פ דרשת דברי הימים). אולם ירושלים נזכרת בשם המקום, שם המיוחס גם לקב"ה. הקב"ה הוא הבוחר את המקום. ענין זה יכול להיראות שולי, אבל הוא עולה בבירור בפרשת העקדה, שם סותם הקב"ה את המקום ואינו נוקב בשמו, ומצוה ללכת אל המקום "אשר אומר אליך".

בתקופת ספירת העומר מתו כ- 24,000 תלמידי ר' עקיבא משום "שלא נהגו כבוד זה לזה". ומטרותינו במיוחד בימים אלו – להגדיל "אהבת ישראל" בין חניכינו ובין עמ"י בכלל.