שני שוורים

מעשה בשני שוורים

שגדלו יחדיו באחד הכפרים.

האחד- שור לחרישה,

כל ימיו בעבודה קשה.

השני - שור לבשר,

חייו קלים ומאומה לא חסר.

הראשון על גורלו התאונן

ויפתח את פיו ויקונן:

"כל היום אני עובד בלא רגיעה

החל בזריחה וכלה בשקיעה

ומאכלי כמה גרגירי שעורה

פת במלח ומים במשורה

וחברי לעומתי כל היום מתבטל

זולל וסובא וזנבו מטלטל.

איני מבין על פי איזה הגיון

יצר אדונינו כזה אי שיוויון"

ו"בעל הבית" מחייך ועונה:

"שור לחרישה יוצר ובונה.

חייו - חיים של יצירה

כל שעה מזמנו יקרה.

שור לפיטום חשוב רק במותו

על כן ממלאים כל תאוותו."

               *        *       *

מכאן לאדם

העושה ככל העולה על רצונו

מחפש הנאות ומפרנס את בטנו.

בשר יש ממנו אך לא בשורה,

יצר לו אך לא יצירה.

ולעומתו, העוסק בלימוד ובנין

ממלא את חייו בסיפוק ועניין.

כל רגע מזמנו יקר לכולם

מעשיו ניכרים ונזכרים לעולם.