Dreams - חלומות (שחולמים בלילה...)

Detalles del archivo:

Tipo de recursos: Shiur Idiomoa: Hebrew

Edad 16 - 20

Cantidad de participantes en el grupo 10 - 20

Tiempo estimado: 45 minutos

Más detalles...

 
Comentarios y criticas 

Stats:
Vistas por tiempo: 7632
Descargadas por tiempo: 1133

Rated 100 times
Add this file to your personal library.

Haben Sie diese Datei heruntergeladen und haben Sie etwas zu teilen?
Hier ist der Ort!



Objetivo del recurso

מטרה: שהחניך ילמד על חלומות משמעותיים במקורות היהודיים.

שהחניך ילמד על גישות שונות ביהדות כלפי משמעות החלום ופרשנות חלומות.

שהחניך ילמד על הדומה והשונה בפרשנות חלומות ביהדות לעומת גישות פסיכולוגיות או אחרות.


Contenidos de los recursos

 

חלומות (שחולמים בלילה) / אביה אמיר – מוסקבה.

 

מטרה: שהחניך ילמד על חלומות משמעותיים במקורות היהודיים.

שהחניך ילמד על גישות שונות ביהדות כלפי משמעות החלום ופרשנות חלומות.

שהחניך ילמד על הדומה והשונה בפרשנות חלומות ביהדות לעומת גישות פסיכולוגיות או אחרות.

גיל התלמידים: פעולה זו מיועדת פעולה זו מיועדת לגיל חטיבה גבוהה/תיכון ולאוכלוסיה ברמה דתית יחסית גבוהה המסוגלת להתמודד עם גמרות ומכירה יסודות בסיסיים ביהדות.  אבל, בתוך הפעולה ישנם שינויים מובנים שדרכם אפשר לכוון את הפעולה לקבוצות גיל שונות ורמות דתיות שונות.

משך זמן הפעולה:  בסביבות 40 דק', אבל אפשר להתגמש.

שבת או חול:  אפשר גם בשבת וגם ביום חול.

גודל הקבוצה:  גמיש.  בסביבות 10-15 איש, אבל אני מניחה שאפשר יותר.

מהלך הפעולה

שלבים:

1) הקדמה: סיפור "החכם אמיר"

2) חלומות המקרא

3) גישות לחלום ביהדות

4)פעילות: פרשנות חלום

 

הקדמה:  סבא שלי היה שליח סוכנות בהודו, שם האמינו שהוא, בתור החכם, אחראי לפתירת חלומות. היו באים אליו בכל שעות הלילה לספר לו חלומות שיפתור. פעם בא אדם וסיפור על חלום שהיה לו.סבא אמר לו שהיה לו חלום טוב, ובוודאי יהיה לו ילד.  חודשים אחרי זה, פתאום סבא ראה מוקדם בבוקר את כולם הולכים לבי"כ- יש ברית מילה (היו עושים בריתות מוקדם בבוקר, לפני חום היום), הוא מיהר לבי"כ גם, לא מבין של מי הילד.  בבי"כ הוא גילה שהאבא היה אותו יהודי שבא אליו עם החלום. שאלו אותו למה לא הודיע לקרוא לחכם אמיר, והוא ענה "אני צריך לקרוא לו? הוא ידע על הילד הזה עוד לפני! הוא סיפר לי עליו לפני 7 חודשים!"

 

מקרה? או חלום אמת?

 

חלומות במקרא:

1#:  חלום יעקב.  חלום נבואי-סמלי. יש פירוש נבואי- ראה את הגלויות אדום רומי וכד', יש פירוש על המלאכים שהתחלפו- חלום המתאר את המציאות.

2#: חלומות יוסף.  הפרשנות ניתנה ע"י אחיו ואביו.  מה משמעות מה שקרה במצרים (שדרש להביא את בנימין לפניו)? יש אומרים שזה כדי לוודא שהחלומות אכן יתגשמו.  על מי חלה האחריות להגשמת חלום?

3#: חלומות פרעה- חלומות שהתגשמו, והפיתרון עזר להתמודד עם החלום. 

 

מסקנה: יש חלומות אמת.

האמנם? והאם זה תקף לגבי כולם, או רק יחידי סגולה?

 

גישות לחלום ביהדות:  1) "חלומות שווא ידברו"

2) יש אמת בחלומות, עד כדי כך שצריך לצום תענית חלום לפעמים.

3) החלום הולך אחר הפיתרון.

 

"חלומות שווא ידברו" (זכריה י')- אין אמת בחלומות

מסכת ברכות דף נ"ה עמ' א': 

א. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר  לחלום  בלא דברים בטלים.

ב. ואמר רב חסדא: חלמא בישא - עציבותיה  מסתייה, חלמא טבא - חדוייה מסתייה. 

כל הרע שיוצא מחלום רע הוא עצם עוגמת הנפש שהוא גורם. כל השפעת החלום הוא בבחינת השמחה.עצב שזה גורם לנו- אין לו השפעה על חיינו. ועוד נאמר:   חלמא בישא עדיף מחלמא טבא- כי הוא יכול לגרום לאדם לחזור בתשובה.

ג. (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב )  אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו- כמו הפסיכולוגים בימינו. החלום זו השתקפות של התת-מודע.

ד. אמר רבי  ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים, מנא לן - מיוסף דכתיב  +בראשית ל"ז+   והנה השמש והירח וגו'- אפילו כשחלום כן מתקיים, לא כולו מתקיים. כמו בחלום יוסף.

 

תענית חלום

מסכת ברכות דף נ"ז עמ' ב':   חלום - אחד מששים לנבואה. 

א. מסכת נדרים דף ח' ע"מ א'-  אמר רב יוסף:  נידוהו בחלום - צריך י' בני אדם להתיר לו;

למה? הרי זה רק חלום?

תוספות במקום:  צריך עשרה ב"א להתירו לו  - לפי  שחלום  הוי כעין נבואה יש לו לדאוג מן הפורענות לכן צריך להתירו בעשרה  ואז הוא מותר באותו ב"ד שנידוהו דאכל בי עשרה שכינה שריא.    

ב.  אם קורה משהו קשה או מפחיד בחלום, ודאי יש לזה סיבה.

חידושי הריטב"א מסכת תענית דף י"ב עמ' ב':  מ כשבא לו התעוררות בחלום על עניני עצמו ראוי לו לחוש לדבר אם רואה עצמו נבהל ונפחד, שזה ודאי  הערה מן השמים הוא שבא עליו שיחפש במעשיו ויחזור בתשובה, ועל הדרך הזה אמרו בפרק קמא דנדרים (ח' א') במי  שנידוהו בחלום שילך לפני עשרה דתנו הלכתא ויתירו לו, והטעם לענין שאמרנו כי הערה הוא מן השמים שעשה  נסתרות והיה צריך לנדות, או היו נגלות, או שעשה עבירות חמורות שהוא נזוף לשמים, ומתוך שיטרח בכל זה יפשפש  במעשיו, ואותן חכמים יורוהו דרכי התשובה, ולפיכך כל שרואה  חלום  שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה.

לכן תקנו חכמים 'תענית חלום' על חלומות מסוימים, ותענית זו יכולה אפילו לדחות שבת.

ג. תפילה על חלום שלא יודעים מה משמעותו:    הרואה  חלום  ולא ידע מה ראה, יעמוד לפני הכהנים כשנושאין כפיהם ואומר רבון העולמים אני שלך וחלומתי שלך,  חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא אם טוב ואם רע, אם טוב הוא חזקהו ואמצהו כחלומותיו של יוסף, ואם צריך רפואה  רפאהו כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע, וכמרים מצרעתה, וכנעמן מצרעתו, וכחזקיה המלך מחליו,  וכשם שהפכת קללת בלעם בן בעור לברכה, כן הפכהו לטובה ולברכה, וישלים בקשה זו כשיסיימו הכהנים ברכת  הכהנים, כדי שיענו כל העם אמן, ואם אין שם נשיאות כפים יאמר הבקשה בעת שיענו הצבור אמן אחר שליח ציבור,  ויש אומרים אותה כששליח צבור אומר ברכת כהנים.  (ספר כלבו סימן ל' ד"ה הרואה חלום)

ד. שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש  אומר: אף  חלום  שנשנה.(ברכות נ"ה עמ' ב')

~ סיפור: סבא של חברה שלי עזב את פולין לפני מלחמת העולם השניה בעקבות חלום שחלם על בתי קברות עם קברים שלו ושל משפחתו. הוא חלם את החלום כל כך הרבה פעמים עד שבסוף החליט לעזוב את אירופה, ובכך ניצל מן השואה. (נחזור אחר כך לאלו סימנים אפשר למצוא בתוך חלומות.)

 

החלום הולך אחר הפיתרון

א. (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נו עמוד א)  בר הדיא מפשר חלמי הוה, מאן דיהיב  ליה אגרא - מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא. אביי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב  ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה. אמרי ליה: אקרינן בחלמין  +דברים כ"ח+   שורך טבוח לעיניך וגו'. לרבא אמר ליה: פסיד  עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך, לאביי אמר ליה: מרווח עסקך, ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך. אמרי  ליה: אקרינן  +דברים כ"ח+   בנים ובנות תוליד וגו', לרבא - אמר ליה כבישותיה, לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי,  ומינסבן בנתך לעלמא, ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה....וכו'. 

פותר החלומות פתר להם את אותו חלום בדרכים שונות, הכל לפי מה ששילמו, ומה שפתר להם, זה מה שהתקיים.

ב.  רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי  חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים  אחר הפה. אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא? - אין, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות  הולכין אחר הפה - שנאמר  +בראשית מ"א+   ויהי כאשר פתר לנו כן היה. (ברכות נ"ה עמ' ב') 

ג. הרואה חלום, ונפשו עגומה עליו, יטיבנו בפני שלשה, ויאמר בפניהם ג' פעמים, חלמא טבא חזאי, ויענו לו חלמא טבא  חזית ג' פעמים, טבא הוא, טבא להוי רחמנא לשוייה לטב, ולגזרו מן שמים דליהוי טבא, ויהא טבא, ואומר כסדר הזה ג"פ  (ספר כלבו סימן ל' ד"ה הרואה חלום).

מה זה 'להיטיב חלום'? להחליט שהחלום טוב, לתת לו פרשנות טובה, ודרך הפרשנות משמעות החלום הופכת להיות טובה. 

 

פרשנות חלום

שלא כמו הרבה ממדריכי פרשנות החלום של ימינו, לפי היהדות רוב החלומות ניתנים להתפרש לכאן או לכאן: אין כמעט שום דבר החלטי.  הכל תלוי בראיות שמביאים מן התורה.

 

מהלך הפעילות:  יש כרטיסיות שמצד אחד יש סמלים שיכולים להופיע בחלום, ומצד שני כתוב הפרשנות של כל סמל לפי חכמים ולפי פרשני חלום מודרניים.  כל חניך בוחר כרטיס ואומר כיצד הוא היה מפרש את אותו הסמל, ואז מקריא את הפרשנויות הקיימות.

 

הסימן

פרשנות לפי חז"ל

פרשנות כללית

סוס

סוס לבן- יפה לו

סוס אדום, או שנרדף ע"י סוס- לא יפה

משדר אנרגיה.

סוס לבן- טוהר

חמור

ציפייה לישועה

עקשנות

מספד

מן השמים פדאוהו

אבדון, מזל רע

באר

סימן טוב, חיים

רצון לחלוק עם הזולת

פיל

פלאים נעשו לו

סבלנות, או מחסור בסבלנות

זית

הצלחה בעסקים, או ריבוי בנים

שלום, שביעות רצון

גפן

אשה לא תפיל פרי בטנה

התגשמות רצונות, עושר

ביצים שבורות

בקשתו נעשית

חוסר מזל

ביצים שלמות

בקשתו תלויה

פריון, רווח

חיטה

שלום

הצלחה, רווח

 

לשים לב: לעשות השוואה בין הפרשנות היהודית והכללית. (יהודית- יותר ספציפית, כללית- יותר עוסקת ברגשות פנימיים, וכד'.) הפרשנות היהודית מתבססת בעיקר על פסוקים לאסמכתאות.  נוסף לכך, הגמרא מביאה גם דוגמאות יהודיות בלעדיות- משמעויות של תפילות בחלומות (ק"ש- שכינה היתה צריכה לשרות עליו אך דורו לא זכה לכך, וכו')

ישנם מקומות שזה סותר לחלוטין (כמו בביצה).

 

סיכום:  ניתן לראות כי הגישה לחלומות אינה אחידה בכלל, ובעצם כל אחד יכול ללכת בדרך שהוא רוצה. 

בגישה שלישית, שהחלום הולך אחר הפיתרון, ראינו שהטוב או הרע שיוצא מתוך החלום בעצם תלוי בבן-אדם עצמו ובהסתכלות שלו.  כך גם בחיים.  לאף אחד אין דרך שנקבעה לו מראש ושלא ניתנת לשינוי

 

היהדות רואה לנכון לקחת את דרך האמצע.  לא ראוי להקדיש לחלומות יותר מידי מחשבה או עניין, אך גם אין להתעלם מהם.  אדם יכול לבחור עד כמה לתת לחלום להשפיע על חייו, ויש ראיות ודעות לכאן ולכאן.  צריך לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט האם ראוי לייחס לו חשיבות מרובה או לא.  חלום, שהוא אחד-משישים לנבואה, הוא קצת כמו נבואה המגשימה את עצמה.  אם אדם יחפש להוציא את הטוב מהחלום, באמת יצא ממנו טוב.  וכך גם בחיים. לאף אדם אין דרך שנקבעה לו מראש, ואין שום 'גורל'.  אדם יכול להפוך כל מצב לטוב או לרע לפי הגישה שלו אל הנושא והרצונות שלו.  אדם המחפש את הטוב בכל דבר בוודאי ימצא אותו, ולכן עלינו באמת להתאמץ ולמצוא בכל דבר את הטוב.

יהי רצון שנזכה כולנו לחלומות טובים ולחיים טובים ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.  

לילה טוב.

 

נספח: דף מקורות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח: דפי מקורות

 

 בראשית פרק כח

  (יא)   וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:

  (יב)   וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:

  (יג)   וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב  עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ:

  (יד)   וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה  וּבְזַרְעֶךָ:

  (טו)   וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם  עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ:

  (טז)   וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְדֹוָד בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי:

 

בראשית פרק לז

   ה)   וַיּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיּגּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שׂנֹא אֹתוֹ:

  (ו)   וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם שׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזּה אֲשׁר חָלָמְתִּי:

  (ז)   וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם  וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:

  (ח)   וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל  דְּבָרָיו:

  (ט)   וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד  עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:

  (י)   וַיְסַפּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזּה אֲשׁר חָלָמְתּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי  וְאִמּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשׁתּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה:

 

בראשית פרק מב

ט)   וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם:

רש"י בראשית פרק מב :אשר חלם להם -  עליהם, וידע שנתקיימו, שהרי השתחוו לו:

 

בראשית פרק מא

  (א)   וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:

  (ב)   וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:

  (ג)   וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת  עַל שְׂפַת הַיְאֹר:

  (ד)   וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:

  (ה)   וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:

  (ו)   וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:

  (ז)   וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:

  (ח)   וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם  אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה:

 

בראשית פרק מא

(כה)   וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה:

  (כו)   שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא:

(כז)        וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים  יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב:

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד א

  +ירמיהו כ"ג+   הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו  ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה', וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן  יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי  שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים, מנא לן - מיוסף דכתיב  +בראשית ל"ז+   והנה השמש והירח וגו'. 

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד א

ואמר רב חסדא: לא  חלמא טבא מקיים כוליה, ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב  חסדא: חלמא בישא - עציבותיה מסתייה, חלמא טבא - חדוייה מסתייה. 

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נז עמוד ב

חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש - אחד מששים לגיהנם,  דבש - אחד מששים למן, שבת - אחד מששים לעולם הבא, שינה - אחד מששים למיתה, חלום - אחד מששים לנבואה. 

 

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ח עמוד א

אמר רב יוסף:  נידוהו בחלום  - צריך י' בני אדם להתיר לו; 

 

תוספות מסכת נדרים דף ח עמוד א

צריך עשרה ב"א להתירו לו  - לפי שחלום הוי כעין נבואה יש לו לדאוג מן הפורענות לכן צריך להתירו בעשרה  ואז הוא מותר באותו ב"ד שנידוהו דאכל בי עשרה שכינה שריא (עיין לשון הרא"ש).

 

חידושי הריטב"א מסכת תענית דף יב עמוד ב

אע"פ שבדברים דעלמא אמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין (סנהדרין ל' א'), ואפילו בזה שיש צורך  איסור, מ"מ כשבא לו התעוררות בחלום על עניני עצמו ראוי לו לחוש לדבר אם רואה עצמו נבהל ונפחד, שזה ודאי  הערה מן השמים הוא שבא עליו שיחפש במעשיו ויחזור בתשובה, ועל הדרך הזה אמרו בפרק קמא דנדרים (ח' א') במי  שנידוהו בחלום שילך לפני עשרה דתנו הלכתא ויתירו לו, והטעם לענין שאמרנו כי הערה הוא מן השמים שעשה  נסתרות והיה צריך לנדות, או היו נגלות, או שעשה עבירות חמורות שהוא נזוף לשמים, ומתוך שיטרח בכל זה יפשפש  במעשיו, ואותן חכמים יורוהו דרכי התשובה, ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה,  ואף דשמואל כי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר החלומות שוא ידברו (ברכות נ"ח ב'), לא לפטור עצמו מתענית היה  אומר כן, אלא לפתור החלום לטובה, שכל החלומות הולכין אחר הפה כדרהטא כולה סוגיא בפרק הרואה (נ"ו ב')  הרואה כך יאמר פסוק פלוני קודם שיקדמנו אחר (בפ' פ'), אבל כשלא היה דעתו מתיישבת בכך היה מתענה שהמימרא  הזו של רב לא חלק עליה שמואל ולא שום אדם, והתענית יפה לו לבטל הגזרה לגמרי שלא ישאר ממנה כלום ככלות  האש מן הנעורת במהרה ועד גמירא, וכן בדין שזה שהתעורר מפני דברי חלומות לחפש בדרכיו ולחזור בתשובה [נ"א:  הראה] בנקיון לבב ורוח נדיבה לשם כמו שהיה עושה על פי נביא או חכם ובודאי תשובתו שלימה היא ומקובלת יפה,  ולפיכך אמרו בו ביום קודם שתתקרר דעתו ויסור פחד לבו כדי שירא מאד ויעשה תשובה גמורה, וגם שיראה שהוא  חושש מאד לרוח חלום שיערה עליו ממרום כי כשמאחר אותו אחר שתתקרר דעתו לא יחזור בתשובה כראוי, וגם מראה  עצלה וכמי שאינו חושש כל כך.

 

ספר כלבו סימן ל ד"ה הרואה חלום

הרואה   חלום   ולא   ידע   מה   ראה , יעמוד לפני הכהנים כשנושאין כפיהם ואומר רבון העולמים אני שלך וחלומתי שלך,  חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא אם טוב ואם רע, אם טוב הוא חזקהו ואמצהו כחלומותיו של יוסף, ואם צריך רפואה  רפאהו כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע, וכמרים מצרעתה, וכנעמן מצרעתו, וכחזקיה המלך מחליו,  וכשם שהפכת קללת בלעם בן בעור לברכה, כן הפכהו לטובה ולברכה, וישלים בקשה זו כשיסיימו הכהנים ברכת  הכהנים, כדי שיענו כל העם אמן, ואם אין שם נשיאות כפים יאמר הבקשה בעת שיענו הצבור אמן אחר שליח ציבור,  ויש אומרים אותה כששליח צבור אומר ברכת כהנים. 

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב

ואמר רבי יוחנן, שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש  אומר: אף  חלום   שנשנה , שנאמר  +בראשית מ"א+   ועל השנות החלום וגו'. 

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נו עמוד א

 בר   הדיא  מפשר חלמי הוה, מאן דיהיב  ליה אגרא - מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא. אביי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב  ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה. אמרי ליה: אקרינן בחלמין  +דברים כ"ח+   שורך טבוח לעיניך וגו'. לרבא אמר ליה: פסיד  עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך, לאביי אמר ליה: מרווח עסקך, ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך. אמרי  ליה: אקרינן  +דברים כ"ח+   בנים ובנות תוליד וגו', לרבא - אמר ליה כבישותיה, לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי,  ומינסבן בנתך לעלמא, ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה. אקריין  +דברים כ"ח+   בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, לאביי  אמר ליה: בנך ובנתך נפישין, את אמרת לקריבך, והיא אמרה לקריבה, ואכפה לך ויהבת להון לקריבה, דהוי כעם אחר.  לרבא אמר ליה: דביתהו שכיבא, ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי, דאמר רבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר  רב: מאי דכתיב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר - זו אשת האב. אקרינן בחלמין  +קהלת ט'+   לך אכל בשמחה לחמך, לאביי  אמר ליה: מרווח עסקך, ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך. לרבא אמר ליה: פסיד עסקך, טבחת ולא אכלת,  ושתית וקרית לפכוחי פחדך ...

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב

 אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום  אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו - רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי  חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים  אחר הפה. אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא? - אין, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות  הולכין אחר הפה - שנאמר  +בראשית מ"א+   ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה,  שנאמר  +בראשית מ"א+   איש כחלמו פתר.  +בראשית מ'+  . וירא שר האפים - מנא ידע? אמר רבי אלעזר: מלמד שכל אחד  ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו. אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו - הרי זו נבואה קטנה.  ואמר רבי יוחנן, שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש  אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר  +בראשית מ"א+   ועל השנות החלום וגו'. 

 

ספר כלבו סימן ל ד"ה הרואה חלום

הרואה חלום, ונפשו עגומה עליו, יטיבנו בפני שלשה, ויאמר בפניהם ג' פעמים, חלמא טבא חזאי, ויענו לו חלמא טבא  חזית ג' פעמים, טבא הוא, טבא להוי רחמנא לשוייה לטב, ולגזרו מן שמים דליהוי טבא, ויהא טבא, ואומר כסדר הזה ג"פ  ויש אומרים ה' פעמים ויש אומרים שבעה פעמים, ואחר כך אומר ג' הפיכות וג' שלומות וג' פדיות, ואלו הן ג' הפיכות  הפכת מספדי וגו' (שם ל, יב), אז תשמח בתולה וגו' (ירמיה לא, יב) ולא אבה ה' אלהיך וגו' (דברים כג, ו), ג' פדויות פדה  בשלום נפשי וגו' (תהלים נה, יט), ופדויי ה' ישובון וגו' (ישעיה נא, יא), ויאמר העם אל שאול וגו' (שמואל - א יד, מה) ג'  שלומות בורא ניב שפתים וגו' (ישעיה נז, יט), ורוח לבשה את עמשי וגו' (דברי הימים - א יב, יט), ואמרתם כה לחי וגו'  (שמואל - א כה, ו) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט, יא), ואחר כך אומר לו לך אכול בשמחה לחמך,  וכתב הר"ם בשם ר' יהודה חסיד שאין לאמרו לפי שיש תיבות אבל, אבל אומר לך אכל לחמך בשמחה. 

 

 

 



Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > Judaismo > General
» Todo > Tora > General
Visitor Comments: