The Fifth Alia- Choma Umigdal - חומה ומגדל- העליה החמישית

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew
Age: 14-18
Group Size: 15-25
Estimated Time: 90 minutes

Further Details...

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 3663
Downloaded: 905

Rated 232 times
Add this file to your personal library.

Did you download this file and do you have something to share?
This is the place!


Resource Goal

רציונל:

חשוב לספר על המבצע, על יחודיותו וגאוניותו. מבצע שבו הקימו ישוב בן לילה! (עם חומה, מגדל תצפית, כמה ביתנים...). בשיטה זו (המיוחדת לא"י לבדה) הוקמו 53 ישובים שונים בכל רחבי הארץ. חשבתי, שכדי לחבר זאת לחיי התלמידים כדאי שנבחר ערך או מסר שניתן ללמוד מאירוע היסטורי זה. אני בחרתי לדבר על השגרה בחיינו, וחשיבותה [זהו ערך אוניברסלי, כמובן שיש מקום ואפילו רצוי לקשר זאת ליהדות, לתורה ולארץ ישראל (אפשר בהקשר של מעגל השנה, מחזוריות, שגרה..)].

 

מטרה:

1- דרך מבצע "חומה ומגדל" נלמד ונראה שחיינו מורכבים בעיקר משגרה. לכן, עלינו לתת לשגרה חשיבות ועיקר ולא ל"שיאים" הבאים אלינו פעם בפעם. אם לא נשמור על השיא באמצעות השגרה- ניפול, ובגדול.

2- נבין איך להתמודד עם השגרה. עלינו למצוא בתוך השגרה גיוון, ושיאים קטנים (ולהיזהר משגרה שוחקת).


Required Props & Materials

:טכני:

q       קריאת חומר רקע היסטורי על התקופה- למדריכה (ניתן למצוא דרך google- ויקפדיה, או דרך הספרייה הוירטואלית של מט"ח).

q       תמונות על "חומה ומגדל" (מהאינטרנט: google תמנות).

q       תחפושות להצגה.

q       טוש ללוח

q       דף בצורת C "השיא שלי".

q       ספר טלפונים.

q       מילות השיר "יום יום חג" (אינטרנט, אתר שירונט).

q       טייפ+ דיסק.


Resource Contents

מהלך:

1.      נציג אגדת ילדים עם סוף טוב (כדוגמת סינדרלה וחברותיה) "...והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" (יש אפשרות שהמדריכה תספר והילדים יציגו בפנטומימה תוך כדי. ניתן להשתמש או בתחפושות או בבובות של התאטרון בובות של פורים). 

נשאל: האם זה מציאותי? האם אתם מכירים זוג כזה? מה קורה במציאות?

דווקא אחרי החתונה, וכל הארגונים וההתרגשויות, מגיעה שגרה המצריכה התמודדות קשה הרבה יותר.

איך זה קשור למבצע חומה ומגדל שדברנו עליו קודם? איך, לדעתכם, הרגישו החלוצים אחרי שהצליחו להקים ישוב תוך לילה? יש לכם רעיון איך כל הסיפור הזה ממשיך? נסביר: אם ניקח לדוגמא את תל עמל (לימים ניר דוד, הישוב הראשון של שיטת חומה ומגדל), לאחר המאמץ החד- פעמי של העלייה על הקרקע- באו הימים האפורים והקשים של הבניין וההיאחזות במקום. כל אלה שניסו כוחם בחקלאות במקום נטשו אותו ולא חזרו בעמק בית שאן יש אדמה דלה, מים מלוחים, אקלים קשה, ובקושי גשמים (זה מבחינה חקלאית, גם מבחינה בטחונית המצב לא היה מזהיר, היו ישובים שהערבים תקפו אותם בימים הראשונים, עד שלעיתים אף נעזבו!). למעשה "המציאות שאחרי" הצריכה מאמץ אדיר, ואולי אפילו גדול יותר מההקמה הטכנית. [יש מקום לספר את סוף הסיפור של תל-עמל במהלך השיעור: לאחר כל קשיי ההתחלה והשגרה שתקפו את הישוב מבחינה כלכלית-חקלאית, נטישות, ניסויים למיניהם.. לבסוף מצאו שבריכות דגים משמשגות באזור, ויצאו דגיגים לכל רחבי הארץ ולבריכות הגידול. תל עמל (=ניר דוד), ויישובי הסביבה עומדים ומצליחים עד היום].

 

2.      ננסה לתת דוגמאות יותר מהחיים שלנו:

משהוא פה עשה בר מצווה? כמה זמן התכוננתם לבר מצוה? האם אחרי שבוע הרגשת ב-high  כמו שהרגשת בזמן המסיבה? כשאנחנו מגיעים לשיא מסוים בחיים שלנו- אחריו אנחנו, בד"כ נופלים, אלא אם כן אנחנו מבינים שההתמודדות האמיתית היא לא להגיע לשיא אלא להצליח להמשיך אותו.

ניתן דוגמא נוספת- יש נשים שלוקחות קורסים כהכנה ללידה, מתכוננות וכו', ובסוף לאחר שהלידה עוברת בשלום, מגיעה ההתמודדות האמיתית, ילד! לחנך ילד ולגדלו. האם השגרה שאחרי היא לא פחות חשובה מהשיא עצמו? מה אתם חושבים?

 

3.      ציר שיאים: נצייר ציר על הלוח, של שיאים ונפילות. נחלק לכל ילד את ה-C (=שיא) שלו. התלמיד יצטרך לרשום את כל השיאים שהיו לו בחייו (או לפחות אחד מהם) ולתלות על הלוח במקום שנראה לו המתאים ביותר. לאחר שכולם תלו את השיאים שלהם. נבקש מהם לחשב כמה זמן לקחו כל השיאים  ביחד מחייהם (לידה- 3 שעות, בר מצווה- 8 שעות מסיבה...). נבקש מהם לחשב כמה שעות הם חיים (14שנהX  365 יוםX 24 שעות= 122,640 שעות בחיים). נשאל: כמה זמן לקחו השיאים בחיים שלכם? מה היה בכל שאר הזמן? שגרה... שגרה מהווה את רוב חיינו, האם לא צריך לתת לה יותר חשיבות? (המשך לשאלת הדיון שלעיל..).

מסקנה מהדיון: (לא צריך להגיע למסקנה מה יותר חשוב, השיאים או השגרה אבל להבין ש) השגרה חשובה מאד (גם בהתקדמות שלנו בחיים וגם כחלק ניכר מזמננו) ואסור לנו לבזבז אותה...

 

[יש מקום לפתח את הדיון בהתאם לרמת הכיתה (ולזמן, כמובן..). להבין למה השגרה כל כך חשובה. למעשה, השיא לא היה שיא ללא שגרה. חלק מההתרגשות של השיא נובעת מהמאמץ שבהכנות לקראתו, נובעת מהשגרה. החיים הם רצף של קביעת יעדים ומימושם].

 

4.      הגענו לשלב הבא של השיעור: איך נתמודד עם שגרה שוחקת?

אחת המדריכות תשאל את המדריכה השניה (ואם זאת מדריכה יחידה, שפשוט תשאל את הכיתה): הבנו ששגרה חשובה, אבל מי פה אוהב שגרה? נשמע מרתק ללכת כל יום לבית הספר, לחזור הביתה, לאכול, ללמוד למבחן, ללכת לחבר, לישון וחוזר חלילה.- איך אפשר להגיד על דבר כזה, שזה מה שחשוב בחיינו? חוץ מזה, אני רוצה להגיד לך, שהתקופה שאני הכי שונאת זו התקופה של אחרי כל החגים בתחילת שנה (ר"ה, יוה"כ, סוכות, שמחת תורה..) שאז צריך לחזור לשגרה, ללימודים וכו'.

מה אתם אומרים? מסכימים? מה אפשר לעשות, לדעתכם?

 

5.      נשחק את משחק החוסר (תאור שריפה באמצעות פנטומימה, או פתיחת ספר בלי ידיים).

נשאל את הילד: איך הרגשת? האם חשבת אי פעם כמה היד/ הפה שלך חיונים לתפקוד פשוט ויומיומי? האם ביום רגיל אתם קמים בבוקר וחושבים: "וואו! איזה מזל שיש לי יד! ב"ה שאני רואה בשתי העיניים!" ? האם אנו שמים לב לדברים הקטנים האלה בשגרה שלנו?

ניתן את דוגמת הילד שכל הזמן רוצה לטייל אבל מפספס את כל הטיול בהתעסקות עם המצלמה/ בללכת מהר כדי להגיע מהר ככל האפשר לאוטובוס, ובסוף בכלל מפספס את כל הטיול, את הטבע, את האווירה, את הצחוקים. העיקר שהוא רוצה לטייל...

האם זה יכול לקרות גם לנו? האם גם אנחנו לפעמים מפספסים את השגרה שבחיים רק כדי להגיע אל איזשהוא שיא/ אירוע? בעצם השגרה ממש לא משעממת, אלא מגוונת להפליא. רק צריך לשים לזה לב...

 

6.      לסיום נשמיע את השיר "יש לי יום יום חג" ונחלק את המילים. לפי השיר מתי יש לנו חג? מתי השיא נמצא? ביומיום- "יש לי יום יום חג", "והאופה אופה לי את הלחם וזהו זה החג בהדרו"...

 

ב-ה-צ-ל-ח-ה....


Resource Comments
-


Related Resources can be found under:

» All > Jewish Holidays > Israel's Independance Day

Visitor Comments: