The Conection Between Eretz Israel & Am Israel - הקשר בין ארץ ישראל ועם ישראל בחז"ל

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew
Age: 11-15
Group Size: 15-30
Estimated Time: 60 minutes

Further Details...

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 7989
Downloaded: 827

Rated 160 times
Add this file to your personal library.

Did you download this file and do you have something to share?
This is the place!


Resource Goal

לגרום לילדים לחשוב על הקשר בין ישראל לארץ. מה כל כך מיוחד בקשר הזה שמחזיק מעמד כנגד כל הסיכויים כל כך הרבה שנים?

 

 

 


Required Props & Materials

חומרים/ אביזרים נדרשים: 2 תלבושות של חכמים (כיפה גדולה, חולצה לבנה, זקן לבן..), חבל דק, תנ"ך, שקית עם אדמה, בקבוק מים,שקית ריקה, צילום מקור 3 לקבוצה.

 

 


Resource Contents

 

 

על הקשר בין ארץ ישראל ועם ישראל בחז"ל

בפעולה זו אנו נעשה שימוש בסיפורי חז"ל על מנת להבין:

 

א- להבין את הקשר בין החכמים לארץ. מה הניע את החכמים באותה תקופה לעלות לארץ? השמת הדגש על הלהט והתשוקה שהם חולקים לארץ.

 

ב- האם הקשר הוא אהבה חד צדדית? האם יש לארץ קשר לעם?

 

 

פתיחה:
העברת שקית עם אדמה בין הילדים והכרזה- זוהי אדמה מא"י!
העברת בקבוק מים עם מים מא"י ושקית אויר מא"י!
המדריך פותח בשאלה- האם יש משהו מיוחד באמת בדברים אלו?
המדריך נמצא בעמדה המקשה. הילדים יענו לו בסיסמאות "זה קדוש" "זה שייך לנו" וכו' אבל המטרה היא להבין ולפרק מה בעצם קדוש כאן. מה מסתתר מאחורי הקודש בדברים אלו? (חשוב להעלות 2 מילות מפתח- קודש ושייכות) (10 דקות)
 
שלב ראשון- לימוד מתוך סיפורי חז"ל על אהבת ישרל לארץ ישראל:
הצגת הסיפור על ר' זירא "חיבת הארץ" ע"י בחירת מתנדב מהקבוצה שישחק את ר' זירא. אפשר וחשוב לשלב תחפושת של איש חכם- זקן, תלבושת לבנה וכו' על מנת להכנס קצת לאוירה של הסיפור.
הצגת המקרה עד קריאתו של האדם שונא ישראל.
ר' זירא מחליט לעלות לארץ אע"פ הסכנות שאורבות בדרך. ולמרות החששות מהבית, גם כאשר הוא נתקל בנהר חסר גשר, הוא אינו מוותר אלא חוצה אותו דרך קרש צר וחלקלק (שהיה מסוכן מאד לאדם בגילו) וממשיך בדרך.
הפגישה עם אדם שונא ישראל שצועק לו : עם פזיז! מתחילה נהגתם בפזיזות והקדמתם פיכם לאוזניכם!..."
דיון- האם עמ"י הוא אכן עם פזיז? האם אנו מתנהגים בחוסר הגיון כלפי אהבתינו לא"י?
מה למעשה הניע את ר' זירא לעלות לארץ? מה עליו לענות לאדם?
המדריך מסכם הדיון בקריאת תשובתו של ר' זירא (אפשר שתקרא על ידי אחד מהילדים) שעוסקת  בההשתוקקות לעלות לארץ. מקום יקר מאד לכל יהודי ומצוות גדולה מהתורה. (15דקות)
 
(מתוך הסיפור אפשר להבין שהגעגוע לא"י והאהבה לארץ הוא דבר יקר מאד לכל יהודי באשר הוא. אך מהו למעשה גבול המצווה? עד כמה ישראל צריכים להוקיר ולאהוב את ארץ ישראל?את זה נבין מהסיפור הבא)
הצגת הסיפור של רבי שמעון בן לקיש ורבי אבהו (בחירת 2 מתנדבים לתפקיד הרבנים).
מתוך הסיפור נגיע להבנת העוצמה של הקשר שאפילו אסור להגיד מילה רעה אחת (!) על ארץ ישראל. מתוך הסיפור ניתן להבין שהקשר בין עמ"י לארץ הוא יותר עמוק ממה שחשבנו. יש כאן קשר של נאמנות. של יושר. זוהי בגידה לקטרג על הארץ.(10 דקות)
 
שלב שני- גאולה וחורבן:
מחלקים את הדף מהגמרא על סיפור ר' עקיבא והחכמים בכניסה לארץ לאחר החורבן.
נסיון להבין את הסיפור- מדוע ר' עקיבא מצחק? האם זהו אינו סמל של ניתוק מהארץ? האם זהו אינו זלזול ושמחה לאיד? איך יתכן דבר כזה והרי זהו ר' עקיבא!
משמע- חייבת להיות דרך אחרת להבנת הסיפור.
פותחים את המקור המקראי לנבואות (קריאה מתוך התנ"ך) )ומבקשים מאחד הילדים להקריא.
נבואת מיכה- מיכה פרק ג' פס' ט-יב.
נבואת זכריה- זכריה פרק ח' פס א-ז.
הבנת דרכו של ר' עקיבא- כשם שאנו רואים את נבואת החורבן מתממשת ומתגשמת- כך אנו לעתיד לבא נזכה לראות נבואת הגאולה מתגשמת. הבנת החורבן כחלק מתהליך בדרך לגאולה. כלומר השועל מוכיח שהתקיימה נבואתו של מיכה הנביא שניבא שירושלים תחרב ותהיה מקום לחיות היער. אם נתקיימו דברי מיכה הנביא, בוודאי יתקיימו גם דברי זכריה הנביא! זכריה הנביא ניבא שירושלים תחזור לגדולתה, שאנשים רבים יגורו בעיר, זקנים ישבו בפתחי הבתים וילדים ימלאו את הרחובות בצחוק ובמשחקים. לכן ר' עקיבא צוחק. כיוון שהוא יודע שישראל תיגאל!
שאלה- מה הקשר בין החורבן לבין אהבת ישראל לארץ?
להבין שגם כשנראה שהארץ בוגדת בנו, והאהבה שלנו נראית כאהבה חד סיטרית, ואנו נראים כעם פזיז, שלא חושב, ולא מתנהג בהגיון- למעשה ההפך הוא הנכון. הארץ נחרבה על מנת להקיא מתוכה את הרוע ואת המעשים שאינם ראויים לפני ה'. הארץ רוצה בנו ולכן התהליך של הגאולה הוא הכרחי ע"מ שנחזור בתשובה ונעבוד את ה' בדרך הראויה. החורבן הוא לא המטרה שלעצמה אלא הוא חלק בתהליך לגאולה השלמה.
למעשה הנקודה כאן היא ההבנה שגם לארץ יש אהבה בלתי מתפשרת אלינו, ולכן היא זקוקה לחולל גם חורבן, על מנת שנוכל לחזור ולהתיישב בה כ"רעים אוהבים"- וזוהי המטרה של הארץ. (25 דקות)
 
סיכום-
הקשר בין עמ"י לא"י הוא כל כך חזק, משום שהקשר הדדי, ולכן הוא מחזיק מעמד במשך אלפי שנים וכך הוא ימשיך עד שנגיע בעז"ה לימי ביאת המשיח בה יזכה עמ"י למצב האידיאלי בה הוא חי בשלווה ובשמחה ובאמונה בארץ!
 
מקורות:
מקור 1- ספורו של ר' זירא (ע"פ כתובות קיב ע"א, שבת מא ע"א)- לקוח מתוך "כה עשו חכמינו":
 (אמצעים נחוצים: תלבושת רב וחבל דק):
ר' זירא היה מתלמידי החכמים החשובים בבל. מפי גדולי החכמים למד תורה, והוא עצמו היה מכובד מאד. אבל מאד התגעגע לא"י ולחכמיה ועל כן החליט לעלות לארץ וללמוד תורה מפי ר' יוחנן בטבריה.
החלטה זו לא הייתה קלה. בימים ההם הייתה הנסיעה מבבל לא"י קשב מאד. כל מי שרצה לעלות, חייב היה להטלטל בדרכים ימים רבים, ולא פעם היה עליו להתגונן מפני שודדים ואף מפני חיות טורפות. ואף על פי כן עוזב ר' זירא את בבל והולך לא"י.
בדרכו הגיע לנהר, נעמד ר' זירא והסתכל ולא מצא שם גשר, ואף לא אוניה קטנה שבה היו בדרך כלל עוברים את הנהר. הבחין ר' זירא בקרש צר המונח לרוחב הנהר ומעליו מתוח חבל הקשור ביתדות שבשני עברי הנהר. ר' זירא כבר לא היה צעיר, וגם לא חזק בגופו. אבל בכל זאת הוא לא היסס לרגע, אחז בחבל והתחיל ללכת. הקרש הרטוב היה חלקלק והתנדנד בזרם המים האדיר של הנהר, אבל הוא החזיק בחבל בכל כוחו עד שהגיע בשלום לצד השני, כולו עייף ורטוב.
על שפת הנהר עמד בשעה הזו אדם שונא ישראל שראה את ר' זירא עובר את הנהר בעזרת החבל. אדם זה שהכיר לפי לבושו של ר' זירא שיהודי הוא, צעק אליו: "עם פזיז! מתחילה נהגתם בפזיזות והקדמתם פיכם לאוזניכם! עוד לפני ששמעתם מה כתוב בתורה, כבר צעקתם "נעשה ונשמע"! וכי כך עושים? לא! קודם שומעים ואז מחליטים אם רוצים לעשות. וגם עכשיו אתם פזיזים, כפי שהייתם! וכי לא יכלת לחכות לאוניה ע"מ לעבור את הנהר בבטחון ובנוחיות"?
 
תשובתו של ר' זירא:" ראה, אני בדרך לא"י. משה רבינו ואהרון הכהן לא זכו להכנס לארץ, אף על פי שמאד השתוקקו לבוא שמה. ומי יודע, אם אני אזכה לקיים מצווה זו! לכן עלי להזדז מאד. כל רגע שאני יכול להקדים ולבוא למקום , שאני כל כך מתגעגע אליו, יקר לי מאד. ואיך אוכל לעמוד ולחכות לאוניה?"
 
מקור 2- סיפור ר' שמעון בן לקיש ורבי אבהו:
ר' שמעון בן לקיש ור' אבהו נסעו פעם מבית מדרשו של ר' יוחנן אשר בטבריה, שם למדו תורה, אל העיר קיסריה שעל שפת הים.
 
 
בעת ההיא היתה טבריה עיר חשובה מאד, מלאה חכמים גדולים. מכל ארץ ישראל באו תלמידים לשם, ואפילו מבבל הרחוקה באו כדי ללמוד תורה מפי רבי יוחנן. לעומת זאת, בקיסריה גרו אז הרבה נוכרים, שרים רומים עם משפחותיהם ועבדיהם, סוחרים יוונים ועוד. הללו הקימו קרקסאות, תאטראות(שבהם נהגו השחקנים ללעוג לתורה ולמצוותיה). רבים מיהודי העיר למדו מדרכי הגויים ועזבו את תורת ישראל.
רכבו שני החכמים על חמוריהם והתקרבו לקיסריה. כבר ראו מרחוק את הבתים ואת הנמל, ונזכר רבי אבהו בחייו בישיבה בטבריה וחשב על העיר קיסריה שעוד מעט יגיעו אליה, על מיעוט החכמים הנמצאים בה ועל היהודים המחקים את מעשי הגויים.
אז התעצב רבי אבהו ופנה אל רבי שמעון בן לקיש: " אולי לא נמשיך בדרכנו לקיסריה אלא נחזור לישיבה? למה לנו להכנס לעיר בה מחרפים ומגדפים את התורה ואת חכמיה?"
קדרו פניו של ר' שמעון, עצר את חמורו וירד ממנו. התכו]ף וגרף בידו מן החול שעל שפת הים והכניסו לפיו של חברו.
ר' אבהו השתומם מן המעשה וירק את החול שהיה בפיו ושאל "מה זאת? מדוע כך עשית"
ענה לו רבי שמעון: "ה' אינו רוצה במי שאומר לשון הרע על ישראל! הוא אוהב אותם, גם אם הם חוטאים לפעמים. צריכים להוכיח אותם ולהחזירם בתשובה!"
 
מקור 3- מתוך מסכת מכות:
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים (רבן גמליאל, ר' אלעזר בן עזריה, ר' יהושע, ר' עקיבא).
כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הם בוכין ור' עקיבא מצחק.
אמרו לו מפני מה אתה מצחק?
אמר להם מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?
אמר להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני, אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו' בזכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת.
בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו!

 

 

 



Related Resources can be found under:

» All > Eretz Yisrael > General

» All > Am Yisrael > General

» All > Jewish Holidays > Tu BiShvat

Visitor Comments: