A Skit & A Dillema For Shavuot - הצגה ודילמה לשבועות

Detalles del archivo:

Tipo de recursos: Peula Idiomoa: Hebreo

Edad 7 - 12

Cantidad de participantes en el grupo 10 - 30

Tiempo estimado: 45 minutos

Más detalles...

Descargar

Program for Shavuot.doc (48 KB)

 
Comentarios y criticas 

Stats:
Vistas por tiempo: 22758
Descargadas por tiempo: 3454

Rated 94 times
Add this file to your personal library.

¿Descargaste el recurso y tienes algo para compartir?
Este es el lugar!



Objetivo del recurso

מטרה- להדגיש לחניכים את הקשר בין שבועות, תורה וחסד.


Contenidos de los recursos

בס"ד

 

הצגה לכבוד יום השבועות.

הצגה פעילות  ודילמה על רות

 

מטרה- להדגיש לחניכים את הקשר בין שבועות, תורה וחסד.

 

מהלך הפעולה-

מתחילים עם הצגה על מגילת רות (נספח 1)

באמצע ההצגה מגיעים לנקודה שבה נעמי עוזבת את מואב, ערפה חוזרת ורות מתלבטת האם להצטרף לנעמי ולעזוב את מואב או לעזוב את נעמי ולחזור למואב.

מציגים את רות מתלבטת. הילדים עושים הצבעה בקלפי, האם רות תעזוב או תישאר, ואז מסיימים את ההצגה.

ממשיכים את שיעור רות. פלקט "על שלושה דברים" ומסבירים שקוראים את רות בחג השבועות בגלל:

  1. קציר חיטים

  2. דוד המלך נולד ונפטר בשבועות וזוהי מגילת היוחסין שלו

  3. ובעיקר בגלל שהמגילה עוסקת בחסד, והתורה היא חסד וחשוב בה החסד (צריך להדגיש את זה)

 

מה מעלים למקדש בשבועות? ביכורים. ואיך נקראת התקופה הזו? ספירת העומר. למה ביכורים? הבכורים בפירות. כמו בכור משפחה. זהו תהליך שלא רק עמ"י עובר אלא גם הטבע.

 

ואז חוזרים לזה שהמגילה התרחשה בזמן קציר החיטים ולכן אנו נעסוק בסדנת דגן ונתנסה בייצור לחם.

מסבירים את תהליך הפקת הלחם על שלביו. ולמה לחם חשוב לאדם? בכדי להתקיים.

מכינים לחם!!!!!!!

 

מגילת רות+ סדנת דגן

המסרים העיקרים:

1.החסד הינו מרכיב משמעותי בתורה.

2.התורה הינה תורת חיים המתקשרת לטבע ולחיים- חג הקציר, מתנות עניים וכו'

 

מתחילים בספור מגילת רות.

המציגות: אחת מתחפשת לנעמי ואחת לאלימלך.

 

הילדים רואים את אלימלך מחפש משהו.

אלימלך: "היכן שק הגרעינים הנוסף שהשארתי? נעמי?? היכן הוא?"

נעמי: "איני יודעת. אולי במחסן?"

א.      "אולי. אצא לחפש"

נ. "או...אלו זמנים קשים. רעב פשט בארץ. העניים אינם יודעים מה לעשות! אין פיסת לחם

מיותרת בסביבה, והם רעבים ללחם..."

מלבישים ילד בתחפושת של עני והוא דופק על הדלת.

נ. "זה בטח עני נוסף, מה אעשה...?" מסתכלת ימינה ושמאלה כאילו היא מחפשת עצה.

אלימלך נכנס לפתע כשהוא שומע את הדפיקות הנוספות.

אלימלך "פותח את הדלת"

 

עני1:"אדוני היקר אלימלך, עני מרוד אנוכי ואין לי ממה לקיים את השבת, אפשר בבקשה מעט כסף בשביל שבת?"

אלימלך: (מחמיץ פנים ועונה) " טוב, בסדר, בסדר, אבל רק מעט כי אין לי מספיק"

עני1:"תודה מקרב לב, תודה * 20"

א: אני פשוט לא מבין מאיפה מגיעים כל האנשים האלה. איך כולם יודעים שדווקא לנו יש אוכל וכסף? אני אומר לך, נעמי, יש לנו דליפה במערכת. צריך להתחיל לחפש דרכים לאטום אותה.

נשמעת עוד דפיקה בדלת.

א: (נאנח) את רואה. הנה עוד אחד מגיע. זה פשוט לא נגמר! אנחנו כמו הים שכל נחלי העניים מגיעים אליו.

אלימלך פותח את הדלת.

עני 2: שלום אדוני אלימלך, יש לי תשעה ילדים ואין לי אוכל בשבילם. תוכל אולי לתת לי קצת אוכל או כסף בשביל להאכיל את ילדי?

א: תשמע הייתי רוצה אבל אני פשוט לא יכול. אני חנוק בחובות עד הצוואר. אני לא יודע מי אמר לך שיש לנו אוכל או כסף אבל הוא הטעה אותך. תודה להתראות.

סוגר עליו את הדלת.

הוא פונה לנעמי: "בקצב כזה יגמר לנו כל הכסף! תגמר לנו כל התבואה! זה לא יתכן שהעניים בארץ יגמרו לי את כל החסכונות!

מה ניתן לעשות.....?"

מעמיד פני חושב.

"יש לי רעיון!

אנחנו נעזוב! נרד למואב. שם איש לא יכיר אותנו ולא יבקש צדקה"

נעמי: "אלימלך! יש לנו תפקיד חשוב כאן! עלינו לעזור לעניים המבקשים מאתנו!

אנחנו צריכים לשמוח שאנו לא נזקקים בעצמנו ולתת להם כמה שנוכל."

א.      "לא!! החלטתי ! אנחנו עוזבים"

הם לוקחים את השקים שלהם , נעמי עושה זאת באיטיות ומתוך צער.

המדריכה שהיתה אלימלך יוצאת ומחליפה את בגדיה לרות.

 

 

נעמי מספרת:

"עברו שנים מאז שירדנו למואב. מחלון וכיליון דווקא התאקלמו יפה בבית החדש ואלימלך שמח עד הגג. אף אחד לא מדבר איתו, אף אחד לא מציק לו, אף אחד לא מבקש ממנו שום דבר. לי עדיין היה קצת קשה אבל לאחר כמה שנים גם מחלון וגם כיליון פגשו נשים והתחתנו. אנחנו לא יכולנו לקוות לכלות יותר טובות מאלה. הם פשוט מקסימות! כל הזמן עוזרות ודואגות ונותנות יד בכל דבר שאבקש וגם במה שלא אבקש!

אבל המזל הטוב עזב אותנו וקרה לנו אסון נורא. בעלי ושני ילדי מתו. היה זמן שרציתי למות יחד איתם. היה לי כל-כך קשה להיות פתאום לבד. אבל רות ועורפה, שתי כלותי, ממש עזרו לי ותמכו בי. אבל נותרתי בודדה כאן במואב. אני לא מכירה כאן איש, לא את השפה ולא את התרבות. אני לא שייכת למקום הזה. החלטתי שאחזור לארץ ישראל-מה אעשה כאן ללא משפחה?

אלך ואודיע לרות ועורפה.

רות נכנסת עם כביסה ונעמי ניגשת אליה.

נעמי: רות, אני רוצה לדבר איתך. עכשיו שאלימלך ומחלון וכיליון מתו החלטתי לחזור הביתה, לארץ ישראל. המקום הזה אינו המקום בשבילי. אני לא רוצה לבלות כאן את שארית חיי, בודדה במקום זר.אני חושבת שיהיה חכם אם את ועורפה תשובו לבית של אביכן. תוכלו להתחיל את חייכן שוב, להתחתן שוב.

רות: נעמי, אני מבינה אותך שאת רוצה לחזור אבל אני לא חושבת שזה רעיון טוב שתחזרי לבדך. הדרך ארוכה ומסוכנת. חוץ מזה יהיה לך קשה לחיות לבדך בארץ, למרות שהיא ארץ מולדתך. אני אצטרף אליך.

נ: לא, לא! אני לא רוצה לגרום לך לעזוב את הארץ שלך. יש לך כאן משפחה, ולא סתם משפחה- אביך מלך מואב! יש לך כאן מעמד, השפה והתרבות כאן הם חייך. אני לא יכולה לבקש ממך לוותר על זה. לא, כדאי שתחזרי לבית אביך. אני אלך להגיד לעורפה.

נעמי יוצאת.

רות: אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד, נעמי צודקת! זה באמת יהיה יותר קל פשוט לחזור לבית אבי. זהו מקומי. אבל איך אני יכולה לנטוש את נעמי במצבה? היא בודדה, זאת תקופה מאוד קשה- היא הרי עדין מתגברת על מות בעלה שני בניה. והיא גם כבר לא אישה צעירה, איך היא תפרנס את עצמה בארץ ישראל?

(עוצרים את ההצגה ומעלים דיון עם הילדים שלאחריה מצביעים הקלפי)

 לא, איני יכולה לעזוב אותה. אני אשכנע אותה שהדבר הכי נכון הוא שנמשיך שנינו יחד לארץ ישראל.

נעמי חוזרת.

נ: דיברתי עם עורפה והיא הסכימה לחזור לבית אביה. היא בחדרה אורזת את דבריה. אולי כדאי שגם את תתחילי לארוז, אני רוצה לצאת כבר מחר בבוקר.

ר: בסדר. איזה בגדים כדאי לי לקחת לארץ ישראל? איך המזג אוויר שם?

נ: על מה את מדברת? אינך הולכת לארץ ישראל, את חוזרת לבית אביך!

ר: לא, החלטתי ללכת איתך לארץ ישראל.

נ: רות,זה לא נשמע לי רעיון טוב. איך תסדרי במקום חדש בלי אף אדם שאת מכירה?

ר: בדיוק כמו שאת הסתדרת במקום חדש. חוץ מזה אני מכירה אותך וזה מספיק לי.

נ: רות...

ר: איני יכולה לעזוב אותך לבדך. אני אסתדר הרבה יותר טוב בארץ חדשה מאשר שאת תסדרי לבדך. את יודעת בדיוק כמוני איזה קושי יהיה לך לחיות לבד. איך תחזרי לארץ ישראל לבד? איך תתפרנסי? איך תטפלי בבית לבדך? לא, איני יכולה להרשות לך לעשות זאת לבדך. חוץ מזה שאת עדין משפחתי ואיני יכולה פשוט להפקיר אותך.

נ: רות, את בטוחה? בדיוק כמו שאני יודעת את הקשיים שלי לחזור לבד, כך את יודעת את הקשיים שלך יהיו אם תבואי איתי. מגיע לך לשקם את חייך ולהחילם מחדש. למה לך להשליך הכול למען אישה זקנה ובודדה שאין לה דבר?

רות מחייכת.

ר: כי היא משפחתי ואני אוהבת אותה.

נעמי מחייכת. רות שמה את ידה בתוך ידה של נעמי.

ר: עמך עמי!

רות יוצאת ונעמי פונה לילדים.

נ: אתם יודעים, איני מתפלאה שרות החליטה לבוא איתי. אם תיקחו את אותיות שמה תקבלו את שורש המילה ו.ת.ר- ויתור. זה טמון בתוך אופייה. איזו אישה מדהימה. איזה מזל יש לי שהיא הולכת לחזור איתי לארצי. טוב, כדאי שאלך לארוז.

 

המדריכה תפרט ותרחיב את הנימוקים לכל צד, בכל פעם תרים המדריכה אבן ועל הילדים להחליט לאיזה כיוון מתאים נימוק זה.לאחר שהדילמה והנימוקים בעד ונגד יובנו כראוי נערוך הצבעה בין הילדים

בסיום ההצבעה ולאחר ספירת הקולות , ננסה ביחד עם הילדים לאפיין את הדמות שתבחר בכל דרך,

הדמות שתבחר להישאר במואב- היא מישהי שמעדיפה את טובתה האישית, והיא תפנה לדרך בה יהיה לה קל יותר להתמודד עם האובדן (בחיק המשפחה והקרובים), וניתן בהחלט להבין את החלטתה.

לעומתה הדמות שתבחר ללכת לבית לחם-ניתן ליחס לה תכונות נעלות, כי הדרך בה בחרה מנוגדת לחלוטין , לרגשות ולתחושות שמלוות את האדם לאחר אסון כזה,( הולכת למקום לא מוכר,חדש, אין לה שם כל מכר, חיים קשים בחברת חמותה חסרת הכל.) התנהגות זו ניתן לכנות כחסד!

כעת נגלה לילדים,כי אותה אישה היא לא אחרת מאשר- רות, ונספר להם את ספור המגילה. (תוך כדי דגש על אי החסד בתחילתה – ירידת אבימלך למואב, בכדי שלא יצטרך להושיט עזרה לאנשי עירו , לעומת החסד שנגלה בכל המשך המגילה).

לאחר שראינו שמידת החסד מרכזית במגילה , ננסה להראות לילדים כי מידה זו מרכזית ביהדות, והיא ערך מאוד בסיסי בחיינו,

נדבר עם הילדים על אמרת חז"ל- " על שלושה דברים העולם עומד , על התורה , על העבודה ועל גמילות חסדים", נראה לילדים שברגע שמוציאים רגל אחת, העולם לא מסוגל לעמוד בצורה יציבה,כל רגל חשובה ליציבותו ותקינותו, וערך גמ"ח הוא אחד מהבסיסים הללו...

כעת תיעזר המדריכה בחלקי הפאזל, היא תרים חלק ועל הילדים לזהות איזה מעשה חסד עשתה אותה דמות (האיורים משמשים כרמזים...)

אברהם – מכניס אורחים

רבקה – השקתה את אליעזר וגמליו

משה- עזר לציפורה כאשר הרועים הציקו לה

אהרון – השכין שלום בין אנשים

קורצ'אק- ניהל בית יתומים בתק' השואה, טפל בהם באהבה ומסירות[

מונטיפיורי- תרם כסף רב ליהודי א"י, ועזר לשיקומם ( תחנת רוח, משכנות שאננים וכו')

 

לסיום נחלק לילדים דף עבודה,

חשוב להדגיש כי גם אנו הילדים ממשיכים את שושלת החסד שהחלה באברהם אבינו, ועברה דרך כל הדורות עד אלינו הילדים......

 

 

לסיום-

סדנת דגן.

 

 



Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > El Calendario Jud?o > Shavuot
» Todo > Bein Adam l'javero > Ayuda a los demas
Visitor Comments: