Bnei Akiva Olami
 
Center for Religious Affairs
Select Language:
Show me -
resources in this language only
All resources

 

Resource Details

Kavod For Property - כבוד לרכוש

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 7657
Downloaded: 1893
Rate it: 1 2 3 4 5 (rated 348 times)

Downloaded the Resource and have something to share? Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew

Age 10 - 15

Group Size 10 - 30

Estimated Time: 45 minutes

Further Details...

Download

Kavod for property.doc (39 KB)

 


Resource Contents

 

בס"ד

אני והחבר'ה

 

רקע:

תעודת סוף שנה

 

1. זרקתי את הזבל בגינה של השכנים

2. חנקתי את הדג זהב של מיה

3. העלבתי את אלעד.

4. לכלכתי מאחורי הגב של החבר הכי טוב שלי.

 

ציון: מספיק בקושי

הערות: בשנה הבאה

                          חתימת הורים:________

 

 

מטרה:

החניך יבדוק כיצד הוא התנהג בשנה האחרונה כלפי החברה סביבו.

 

מהלך רעיוני:

כל שלב עוסק בתחום אחר. תבחרו את הנושאים שהכי בוערים בשבט שלכם.

בנוסף, בכל שלב יש כמה הצעות, תבחרו את ההפעלה שאתם אוהבים ותרכיבו פעולה, איך אומרים כלבבכם.

 

שלבים:

1. לשון הרע- דבר נורא.

2. בלונדינית טיפשה - סטיגמות

3. השחתת רכוש

4. היחס לשונה

5. סיכום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלב ג: השחתת רכוש

 

הצעה 1:

 

 


נכין כמה סיפורים על השחתת רכוש. כל שורה בסיפור נכתוב על כרטיס בנפרד. נחלק את השבט למס' קבוצות בהתאם למס' האירועים שהכנו. כל קבוצה מקבלת שניים או שלושה כרטיסים והשאר נותרים בקופה. המדריך מסביר שעל כל קבוצה להגיע להשלמת סידרה של משפטים עם רצף הגיוני. כל קבוצה נוטלת בתורה כרטיס מהקופה ואם לדעתה הוא מתאים לכרטיסים שיש לה, היא שומרת את הכרטיס. אם לא- הם מחזירים אותו לקופה.

כל קבוצה שגומרת להשלים סיפור, מניחה את הסיפור על הרצפה,  והמדריך יבדוק ויאשר.

 

בסוף המשחק מתקיים דיון בו מועלות השאלות הבאות:

א. מה משותף לכל הסיפורים?

ב. למה הם השחיתו? (מתוך כעס, שעמום, ליצנות, חוסר תשומת לב, עצלנות, רוצים צ'ומי).

ג. מי עלול להיפגע מהמעשה ומה עלולה להיות תוצאות הפגיעה?

ד. אם כולם היו מתנהגים ככה, מה היה קורה?

 

עדיף תמיד לשתף את החניכים. אם הם לא ב"קטע" של השתתפות, המדריך יכול לסכם בעצמו.

 

 

 

סיפורים לדוגמא בלבד:

 

א. שמוליק הולך הביתה.

     שמוליק פוגש את יוסי ושניהם הולכים לכיוון הסניף.

     שמוליק ויוסי מתאמנים בקליעה לגג הסניף.

     מעל הגג תלוי פנס.

     האבן פוגעת בפנס והוא נשבר. הרסיסים מתפזרים בכביש.

 

ב.  משה נוסע באוטובוס למחנה.

     הוא מתיישב על כיסא ומניח על ברכיו את התיק שלו.

     המושב ליד משה מתפנה.

     הוא מניח את התיק במושב הפנוי ויורד בתחנה הבאה.

     נוסע שרוצה להתיישב במקום שהתפנה מגלה שריפוד המושב מלוכלך

    

ג.  ברחבת גן העיר ערוגת פרחים מטופחת.

    החבר'ה משחקים בכדור על המדרכה.

     הכדור נופל ומתגלגל לערוגת הפרחים.

     הם רצים אחרי הכדור.

     מטיילים שמגיעים לגן הציבורי מגלים שהיו פרחים בגן.

 

ד.  שבת סניפית מתקיימת באיזור המרכז.

     מליון חניכים מגיעים לשבת

     כולם נהנים, חבל על הזמן.

     שמשון ויובב משבט מעלות, מחפשים חוויות מיוחדות.

     במוצאי שבת מתברר שכמה מיטות שבורות וכמה מראות סדוקות.

 

הצעה 2:

 

 


למה לא להשחית רכוש?

לא באמת, אני רציני, תנסו להסביר לי למה לא להשחית רכוש?

נו, מה קרה אין לכם תשובות?

נניח שאני חניך שלכם שגומר ת'סניף, מה אתם אומרים לי?

 

 

 

אפשר להגיד לחניך, שהרכוש הציבורי, הוא גם שלו:

"מעשה באדם אחד שהיה מסקל אבנים ומשליכן מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו החסיד: מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך! לגלג עליו אותו אדם. לאחר זמן נצרך האיש למכור שדהו, והיה מהלך באותה רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: יפה אמר לי אותו חסיד: מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך"

(בבא קמא נ, ב).

 

 

מה נעשה עם רכוש בניו - זילנד?

בדרך - כלל נגיד לחניך: 

"מה אתה עושה - זה לא שלך!!!"

החניך:

מי אמר?

מי אמר שאני לא אמור לגעת במשהו שהוא לא שלי?

 

 

המדריך (העצבני):

מה זאת אומרת, "מי אמר?", אתם מה-זה חצופים, אני בגילכם

 

עכשיו, כשהחניך לא בסביבה, בואו נחשוב רגע, באמת "מי אמר?".

יש לכל חברה כל מיני קביעות / נורמות. את הנורמות האלה לא מסבירים כל הזמן. זה רע, כי זה רע. כשאני מרים נייר מהרצפה ברחוב, אני לא חושב על זה כל פעם מחדש. לכלוך ברחוב מתוייק אצלי במגירה של "באחריות שלי". המגירות האלה הם עולם הערכים שלי. את עולם הערכים אני מעצב מיוה הולדתי ה- 0, ועד יום מותי. אני מקבל כל מיני מסרים מהחברה, מהטלוויזיה, מבנ"ע, מהבית,  וכו'. אני קולט הכל ובונה ארון מגירות משלי.

 

המטרה שלנו היא, שבראש של החניכים השחתת רכוש תכנס למגירה של המעשים השליליים.

למה לא להרוס? ככה!

 

זה לדוגמא מה שמנסים לעשות עם אלימות. מנסים להכניס לראש שלנו, שאלימות צריכה להיות במגירה השלילית. כנ"ל גם נסיעה פרועה, או חגורה מאחורה.

 

המדריך:

איך עושים את זה?

אפשר לנסות כמה דרכים:

לחניכים קטנים:

אפשר להביא כל מיני דברים מגעילים ודוחים (תפוח רקוב, בגד כתום מזעזע וכו'). נעשה הצגה של כל מיני דברים ומעשים מגעילים. כל פעם נראה או נעשה משהו, והמדריך השני יצעק "מגעיל!!!". בין הדברים המגעילים נראה גם אחד שהורס / משחית רכוש. תכניסו את המקרה של ההשחתה פעמיים.

המדריך:

רגע,

הבדיחה הזאת תפתור לי את הבעיות.

 

לא! אבל זאת ההתחלה. בצורה כזאת, עובר מסר לחניך שזה לא בסדר. המסר הראשוני נקלט. לא פתרנו את הבעיה, אבל לפחות הצלחנו לקשר השחתה למשהו מגעיל.   לאט, לאט, עוד כמה פעולות ושיחות אישיות  - אם צריך, בתוספת המון דוגמא אישית, ואולי יהיה בסדר.

 

 

לחניכים גדולים:

בתקווה שרוב חניכינו לא נוהגים לפרוק את זעמם על הסביבה, אפשר לערוך איתם בדיוק את אותו הדיון שערכנו לעיל.

איך מסבירים לחניך למה לא הורסים?

איך מכניסים לחניכים לראש שהשחתה זה דבר רע?

עצם הדיון בנושא, יכניס להם לראש, שברור שזה רע, השאלה היא רק איך מעבירים את זה

 


Resource Comments

פעולה זו היא חלק ג' מתוך מערך "אני והחבר'ה"

היא יכולה להתאים גם לפעולה של חשבון נפש לפני ראש השנה