Bnei Akiva Olami
 
Center for Religious Affairs
Select Language:
Show me -
resources in this language only
All resources

 

Resource Details

Only Torah Or Tora + Avoda - האם הקב"ה רוצה רק תורה או תורה ועבודה? כה אמר ה'

Thank you! We have recorded your rating for this resource.

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 6949
Downloaded: 849
Rate it: 1 2 3 4 5 (rated 230 times)

Downloaded the Resource and have something to share? Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew

Age 14 - 18

Group Size 5 - 30

Estimated Time: 45 minutes

Further Details...

Download

כה אמר ד.doc (216 KB)

 


Resource Goal

רקע:

אנו יודעים לדבר הרבה על ערכי תורה ועבודה, אך לפעמים נראה שאת המקורות איננו מכירים, וצריך לעיין בהם כדי להפרות ולרענן ידיעותינו.

 

מטרות הפעולה:

א. החניך ימצא שדרכה של תורה ועבודה הינה מסר ברור מהמקורות.

ב. החניך יבין שאנחנו חיים בדרך הזאת כי כך ציווה הקב"ה.

 

 


Resource Contents

פעולה מס' 2

כה אמר ד'

רקע:

אנו יודעים לדבר הרבה על ערכי תורה ועבודה, אך לפעמים נראה שאת המקורות איננו מכירים, וצריך לעיין בהם כדי להפרות ולרענן ידיעותינו.

 

מטרות הפעולה:

א. החניך ימצא שדרכה של תורה ועבודה הינה מסר ברור מהמקורות.

ב. החניך יבין שאנחנו חיים בדרך הזאת כי כך ציווה הקב"ה.

 

 

אמצעים:

1. בריסטול עם סמל גדול של בנ"ע, עם האות ת' בלבד.

2. נכין 3 בריסטולים עם הכותרות: מקורות חרדיים", מקורות ציוניים דתיים", "מקורות חילונים".

3. אטבים + כרטיסי מקורות - נספח מס' 1, הגדילו אותם והדביקו כל מקור על פיסת בריסטול.

4. דף הסבר (מתומצת) למקורות כעזר למדריך - נספח מס' 2.

5. דף מקורות "כל מה שנברא" - נספח מס' 3.

6. מסטיקים עגולים צבעוניים.

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א':

למה עבודה.

ננסה להראות שלכאורה, החרדים הם שמקיימים תורה בדרך האידיאלית.

 

 


]  נתלה בריסטול גדול עם סמל של בני-עקיבא, שבמרכזו תהיה רק 

   האות "ת" המסמלת תורה בלבד ונעורר דיון:

sלמה חרטו על הסמל גם את ערך העבודה? הרי עבודה היא ציווי

   של התורה, ואם היינו כותבים תורה, אז ברור שמדובר גם על

   עבודה.

sאם כבר מוסיפים ערכים חשובים או מצוות חשובות אחרות, אז  

   לא ברור שדווקא עבודה זה הערך המרכזי. מה רע בצדק, שלום,

   תפילה, דרך ארץ, אמונה, אומנות וכו'?

sאם כך, למה בכל זאת בחרה בני-עקיבא לחרוט דווקא את ערך

   העבודה על דגלה?

 

 

 

שלב ב':

המקורות מוכיחים: תורה עם עבודה.

 

נעיין במקורות ונוכיח שהתורה מצווה על עבודה, ורק כך אפשר להגיע לשלמות הפרט, ונסביר שהעבודה גם היא ערך, שתפקידה להשתתף עם ד' בבריאה ע"י פיתוחה ושכלולה.

 

] נחבר אטבים ל - 3 הבריסטולים עם הכותרות שהכנו ("מקורות חרדיים" וכו'), ונתלה אותם במקום בולט בחדר.

] נחלק לקבוצות של 4-3 חניכים, וניתן לכל קבוצה כמה פיסות מקורות (נספח מס' 1) ונבקש מהם לשייך אותם לשלוש הבריסטולים שתלויים בחדר, ולנמק כל מקור למה התאימו אותו למקומו.

] נדון בקצרה בכל המקורות, ונתמקד בעיקר באלו הבעיתיים לחניכים, ננתחם וניתן הסבר הולם שיובן לכולם.

את ההסברים על המקורות ננחה כך שהמסקנה תהיה: שהתורה מצווה עלינו לעבוד, ועבודת ה' צריכה להתבטא לא רק בלימוד תורה ובתפילה, אלא בכל תחומי החיים, כי אין ניתוק בין לימוד תורה ובין כל סוג של עבודה.

 

הערות:         

1. לפני שאתם מסתכלים בדף ההסבר למקורות (נספח מספר 2), נסו להתמודד איתם לבד, וייתכן

    שהניתוחים שלכם יהיו לעתים טובים יותר משלנו.

2. רצוי לא להעמיס על הקבוצה כמות מקורות גדולה מדיי , וכדאי גם לגוון בהם, כמו כן אפשר

   לתת מסטיקים כנקודות על כל הצמדה נכונה.

 

 

שלב ג':

אז למה דווקא עבודה?

 

] נעבור לבריסטול שנאספו עליו המקורות שעניינם ב"עבודה", וננסה לברר למה נבחר דווקא

   הערך הזה לסיסמת התנועה.

   ננסה לראות באיזה משמעויות יש שימוש למילה עבודה?

       ü          ייעוד האדם "לעבדה ולשמרה".

       ü          עבודת הקורבנות.

       ü          עבודה שבלב זו תפילה.

       ü          עבודת ה'.

       ü          עבודת הקרקע.

       ü          הולכים בבוקר לעבודה כל המקצועות.

       ü          עבודה קשה משימה.

   אז למה התכוון המשורר???

 

שימו לב:

מכיוון שהמטרה היא למצוא ערך שמתאים לסיסמא, היה חשוב שהערך הזה יבטא כמה שיותר משמעויות שכולן חשובות לנו, אי לכך הערך "עבודה" נבחר לסיסמת התנועה, משום שהתאים מאוד בימי הקמת התנועה וגם הביע משמעויות חשובות נוספות.

 

 

שלב ד':

תפקיד האדם בעולם כשותף להקב"ה בבריאה.

 

] לאחר שבררנו בכלליות למה דווקא "עבודה", ננסה להעמיק במשמעותו של הערך הזה. נאסוף

    את כל המקורות העוסקים  בשליחות האדם בעולם ונלמד אותם.

 

הסבר:

עומק הרעיון שבעבודה הוא השליחות שיש בה:

הקב"ה רוצה שנהיה שותפים לו בבריאה, בכך שנהיה יצירתיים ונפתח ונשכלל את העולם שברא. הקב"ה יכול היה לברוא את העולם גם עם כל הטכנולוגיה המפותחת של שנות האלפיים, אך הוא ברא עד שלב מסוים והטיל על האדם להמשיך לפתח את העולם.

במדרש רבא בראשית פרשה יא', ופירוש רש"י במקום (נספח מס' 3) לומדים מהמדרש שהעולם נברא חסר בכוונה, על מנת שהאדם ירגיש שליחות בלהיות שותף לד' בבריאה, ע"י שישכלל את העולם ויפתח אותו, ולכן ימשיך האדם את הבריאה ע"י עבודתו. שהרי אם היה ד' רוצה לברוא עולם מושלם, היה בוראו מלכתחילה עם כל השכלולים, שגם אנחנו עוד לא מכירים, ואז האדם היה חסר מעש. אך כיוון שהעולם נברא בצורתו הנוכחית, אנו למדים מכך שתפקידנו בעולם הוא להמשיך ולפתח את הבריאה, כמו שאמרו חז"ל: "אדם לעמל יולד".

 

 

סיכום:

אנו בחרנו בדרך של תורה ועבודה כי:

‏א‏.  זהו ציווי התורה, וכך רצה הקב"ה.

ב.  זאת הדרך שמביאה את האדם לשלמות.

‏ג.   הקב"ה רוצה שנהיה שותפים בבריאה בפיתוח ושכלול העולם, ע"י תו"ע.

 

 

 

נספח מס' 3

 

 

 

 

"כל מה שנברא בששת ימי בראשית

צריכין עשייה: כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין להיטחן, אפילו אדם צריך תיקון".

 

                              (בראשית רבה פרשה יא)

 

    ובפירוש רש"י שם:

הדא הוא דכתיב (זה הסיבה שכתוב)

"אשר ברא אלהים לעשות". אשר ברא

ועשה, אין כתיב כאן, אלא לעשות.

לומר שהכל צריך תיקון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח מס' 1

כה אמר ד'

 

 


רשימת מקורות למתודה של הכרטיסים.

רק תורה:

 


מקור מס' 1 (יהושע פרק א' פס' ח')

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל".

 

מקור מס' 2 (מנחות דף צט עמוד ב)

"א"ר יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצווה אלא ברכה. ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר שנאמר (שמות לג): 'ומשרתו יהושע בין נון נער לא ימיש  מתוך  האוהל'.  אמר לו הקדוש ברוך הוא, יהושע, כל כך  חביבין  עליך  דברי  תורה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך".

 

מקור מס' 3 (קידושין דף פב עמוד א)

"רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: ושאר כל אומנות אינן כן, כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי ייסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו - הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקווה בזקנותו, בנערותו מהו אומר? (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כוח, בזקנותו מה אומר? (תהלים צב): 'עוד ינובון בשיבה'; וכן הוא אומר באברהם אבינו (בראשית כד): 'ואברהם זקן... וד' ברך את אברהם בכל'. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר (בראשית כו): 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורותי'".

 

מקור מס' 4 (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח)

"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר: 'והגית בו יומם ולילה'".

 

מקור מס' 5 (דברים פרק ל' פסוק יט')

"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות, נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".

 


מקור  מס' 6 (אבות פרק ד' משנה י')

"רבי מאיר אומר: הווי ממעט בעסק ועסוק בתורה והווי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך".

 


מקור מס 7 (אבות פרק ב' משנה טז')

"הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא".

 


מקור מס'  8 (אבות פרק ג משנה ז)

"רבי שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו".

 

מקור מס' 9  (ברכות דף לה' עמוד ב')  

"אמר רבה בר חנה, אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי - זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא נתקיימה בידן".

 

מלאכה:

 

מקור מס' 1 (ברכות דך ח' עמוד א)

"ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קי"ב): אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכ"ח): יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה".

 

מקור מס' 2  (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י")

"מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר: 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך' אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב".

 

מקור מס' 3 (ברכות דף יז עמוד א)

"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר: אני מרבה והוא ממעיט - שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים".

מקור מס' 4 (אבות ג' ט')

"כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת".

 

מקור מס' 5 (ברכות דף טז' עמוד א')

"תנו רבנן: הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית - קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה, ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה, ומתפללין תפילה של שמונה עשרה, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם".

(פירוש רש"י שם)

"אבל אין יורדין לפני התיבה, אינן רשאין להיבטל ממלאכתן ולירד לפני התיבה לעשות שליח ציבור, שיש שם ביטול מלאכה יותר מדי".

 

 

 

תורה ועבודה:

 

מקור מס' 1 (ברכות דף לה' עמוד ב')

"תנו רבנן: ואספת דגנך, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (יהושע א'): 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך, הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל; רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה, מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר (ישעיהו ס"א): 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר (דברים י"א): 'ואספת דגנך', ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר (דברים כ"ח): 'ועבדת את אויבך' וגו'. אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל,  ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי,  ולא עלתה בידן".

 

מקור מס' 2 (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י)

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכבה מאור הדת, וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור להנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד ציוו ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות".

 

 

 

מקור מס' 3 (ירושלמי קידושין פרק א' הלכה ז')

"מצוות שהאב חייב לעשות לבנו: למוהלו, לפדותו, ללמדו תורה וללמדו אומנות, להשיאו אשה. רבי עקיבא אומר: אף ללמדו לשוט על פני המים. למוהלו: ביום השמיני ימול בשר ערלתו, לפדותו: דכתיב 'וכל בכור אדם בבניך תפדה', ללמדו תורה: 'ולמדתם אותם את בניכם', ללמדו אומנות: תני רבי ישמעאל ''ובחרת בחיים' - זו אומנות, להשיאו אשה: והודעתם לבניך ולבני בניך, אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך, בשעה שאת משיא את בניך קטנים, ר' עקיבא אומר: אף לשוט על פני המים: דכתיב 'למען תחיה אתה וזרע'ך".

 


מקור מס' 4 (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א  הלכה ט)

"גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים, ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו".

 

מקור מס' 5 (ברכות דף לה' עמוד ב')

"אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.

תרגום: אמר להם רבא לתלמידיו: בבקשה מכם, בימי ניסן ובימי תשרי אל תבואו לדון לפני, כדי שלא תוטרדו במזונותיכם כל השנה".

 

מקור מס' 6  (אבות ב' ב')

"רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד, ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם".

 


מקור מס' 7  (אבות פרק ג משנה יז')

"רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח".

 

מקור מס' 8 (אבות דרבי נתן פרק יא')

"אהוב את המלאכה, כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהא אדם שונא את המלאכה, שכשם שהתורה ניתנה בברית כך המלאכה ניתנה בברית, שנאמר (שמות כ' י'): 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לד' אלוהיך'".

 

 

 

שותפות במעשה בראשית:

 

 


מקור מס' 1 (בראשית פרק ב)

"וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ידוד אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:... וייקח ד' אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".

 

מקור מס' 2  (ברשית פרק ב' פסוק ט"ו)

"וייקח ד' אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".

השלמת מעשה בראשית:

"אמר לו הקב"ה לאדם: עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה, מכאן ואילך אתה תשתדל בה".

 

מקור מס' 3 (מדרש ויקרא רבה פרשה כה' פיסקה ג')

"רבי יהודה בר' סימון פתח (דברים יג): 'אחרי ה' אלהיכם תלכו', וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה? ... ואתה אומר, אחרי ה' תלכו, ובו תדבקון, וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהידבק בשכינה? ...ואתה אומר ובו תדבקון, אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב (בראשית ב): וייטע ה' אלהים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב כי תבואו אל הארץ".

 

 

 

 

 

מקור מס' 4 (שמות פרק כ' פסוקים ח-ט)

"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לידוד אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך".

(מכילתא דרשב"י יתרו כ' ט'):

"ששת ימים תעבוד", רבי אומר, הרי זו גזירה אחרת, שכשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה".

 

מקור מס' 5  (מדרש תנחומא פרשת תזריע סימן ז)

"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?

אמר לו: של בשר ודם נאים.

אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם?

אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם נמולים?

אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך, מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה, הביאו לי שיבולים וגלוסקאות, אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?

אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?

אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (טבורו) יוצא בו, לא תחתוך אמו שוררו!? ולמה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות אלא כדי לצרף בהן, לכך אמר דוד (כל) אמרת (אלוה) [ה'] צרופה וגו' "(תהלים יח לא).

 


מקור מס' 6  (מדרש קוהלת רבא)

"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".


נספח מס' 2

 

כה אמר ד'

 

 

הסבר מתומצת למקורות למתודת הכרטיסים.

 

 

לפני הניתוח המפורט של המקורות, יש להבין שדברי חז"ל יש מגוון דעות, ויש הרבה מאמרים שעניינם ישירות באנשים מיוחדים ובמקרים מסוימים.

רק תורה.

 

1) נאמר ליהושע שהיה מלך בישראל ועליו הוטל לכבוש את הארץ להנהיג בה 

    סדרי מדינה, וצריך גם לקבוע עתים לתורה!

2) מדבר על הגלות (עיין "חתם סופר").

 

נראה לעניות דעתי, רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא "ואספת דגנך", אלא בארץ-ישראל, ורוב ישראל  שרויין, שהעבודה בקרקע גופה, מצווה משום יישוב ארץ-ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל  זה ציוותה התורה "ואספת  דגנך". "ובועז זורה גורן השעורין הלילה" משום מצווה. וכאילו תאמר, לא אניח תפלין מפני שאני עוסק בתורה, כך גם כן לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם יישוב העולם, הכל בכלל מצווה. אבל כשאנו מפוזרין בעוונותינו הרבים בין אומות העולם, וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ד' חורבן, מודה רבי ישמעל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכין על רבי נהוראי במשנה בסוף מסכת קידושין: "מניח אני כל אומנויות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה" היינו בחוץ לארץ.                                       

                                                                                   (חתם סופר  סוכה  לו:)

החתם סופר מתייחס לגמרא במסכת ברכות דף לה: (מובא בתורה ועבודה מס' 1)

 

3) עיקר המסר הוא, שכל אחד צריך לקבוע עתים לתורה, אבל צריך גם להתפרנס. צריך להדגיש

     שכתוב: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה", כלומר, ברור שצריך להתפרנס ועדיף שלא מצדקה.

4) ההסבר של הפסוק מובא בגמרא בירושלמי בקידושין (תו"ע מקור מס' 3).

5) צריך למצוא את האיזון, גם בחלוקת הזמן וגם בחשיבות הערכית, כלומר, שע"י לימוד תורה      

     אפשר להתפתח יותר מבחינה רוחנית, אבל זה לא סותר שצריך גם עבודה.

6) שכר רוחני, מקבלים על התקדמות ברוחניות, אך זה לא סותר את העובדה שצריך גם להתקדם

    בגשמיות.

7) רבי נחמן מברסלב מסביר על המאמר הזה, שמי שחושב שלומר "מה נאה אילן זה" זה ביטול

    תורה, בכלל לא מבין מה זה תורה. כלומר, המהלך בדרך ומרגיש שהוא מפסיק מתלמודו

    כשהוא אומר "מה נאה אילן זה", אצלו זה ביטול תורה. אבל אם מבין שהטבע והבריאה גם הם

    חלק מן התורה, הרי אין זו הפסקה מלימוד.

8) מתייחס לתורה על צד הצורך שיש בו, וכמובן שיש עוד פנים.

מלאכה.

 

1) העבודה היא צורך נפשי, הרבה יותר מרק תעסוקה.

2) הדגש הוא לא רק תורה, ויש להדגיש שההלכה מופיעה דווקא בהלכות

    תלמוד תורה, ולא במקום אחר.

3) חכמי יבנה התפרסמו במאמר פיהם הרגיל, שלכל אחד יש תפקיד חשוב 

    בעולם, והעיקר שיעשה את ייעודו מתוך יראת שמים.

4) אם התורה מתגשמת במעשים, הלימוד מתקיים, ואם לא, תיאוריה לבד זה לא מספיק, ויש

    סכנה שיעזוב את התורה.

5) אסור להיות צדיק על חשבון אחרים. כלומר, אנו מצווים במוסר עבודה מאוד גבוה.

 

תורה ועבודה:

 

1) פסק ההלכה הוא ע"פ זה שראו שהרבה עשו תורה ועבודה ונתברכו בשניהם, לעומת דרך של

    רק תורה שהיא דרך מיוחדת ליחידי סגולה.

2) כפשוטו.

3) יש להדגיש, שהמקור לכך שהאב חייב ללמד את בנו אומנות הוא הפסוק "ובחרת בחיים". וכן

    יש להסביר שללמד לשוט על פני המים, הכוונה היא ללמד איך להסתדר בזרם השוטף של חיי

    היום יום הקשים.

4) גדולי ישראל חלקו את זמנם בין לימוד תורה ובין התפרנסות מיגיע כפיהם, ועלינו ללמוד מהם.

5) רבא אומר לתלמידיו לא לבוא אליו בימי העבודה בשדה, כי אז צריך לעבוד ולא להתבטל מכך.

6) כשעובד, פחות ירצה לחמוד את רכוש זולתו, וכשלומד תורה, יידע ממה להיזהר!

7) צריך להבין שהתורה לא שלמה ללא הקמח, כלומר, ללא מלאכה. וכמובן, המלאכה לא שלמה

    ללא תורה.

8) בהר סיני נצטוו בני ישראל הן על לימוד התורה והן על העשייה, מה שמלמד על חשיבות

    שניהם.

 

שותפות במעשה בראשית:

 

1) תפקידו של האדם, שלשם כך הוא נברא, לעבוד את האדמה ולשמור על הבריאה כולה,

    כלומר, לשמור על הקיים ולפתח הלאה.

2) העבודה היא חלק מתפקידו של האדם בעולם (מעין חלוקת עבודה עם ד').

3) עלינו להמשיך את בריאת העולם, בעבודת הקרקע ובפיתוח אדמת הקודש של ארץ ישראל.

4) העבודה היא ציווי של ד' ולא סתם כורח המציאות.

5) רבי עקיבא הסביר לטורנורופוס הרשע, שהעולם נברא חסר כדי שיבוא האדם וישלים את

    הבריאה, וזה מתפקידו של האדם בעולם.

 

 



Related Resources can be found under:
» All > Bnei Akiva > Torah VaAvoda