Resource Details
Nili-the Underground Organization - ניל"י
Thank you! We have recorded your rating for this resource.
Stats:
Viewed:
6883
Downloaded:
3859
Rate it:
(rated 355 times)
Downloaded the Resource and have something to share?
Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!
Resource Type: Peula in: Hebrew
Age 14 - 18
Group Size 15 - 30
Estimated Time: 90 minutes
מחתרת נילי-פעולה.doc (77 KB)
מטרות:
*ללמד את החניכים על פעילותה החשובה והחיונית של מחתרת ניל"י ועל תרומתה הרבה ליישוב היהודי בא"י.
*לעמוד על הערכים והתכונות הנעלות אשר דחפו את חברי המחתרת להקריב למען עמם ומולדתם,כגון:גבורה,נחישות,מסירות נפש,דבקות במטרה ומעורבות חברתית-"כל ישראל ערבים זה לזה".
*לגרום לחניכים להבין את יחודו של עמ"י על פני שאר האומות,במעשיהם לטובת הכלל,תוך הקרבה וחירוף נפש.
חומרים נדרשים:
*פלקט או שמינית בריסטול.
*חרוזים,גולות או כל דבר אחר שניתן לפזרו על הרצפה וליצור בלגן.
*כרטיסיות.
שלבי הפעולה:
1.לספר אודות מחתרת ניל"י.
2.משחק עם חרוזים.
3.הקראת הקטע משערי יושר.
4.חלוקת כרטיסיות לקבוצות ועריכת דיון.
5.הקראת הקטע של בינה אופק
6.סיכום הפעולה.
מהלך הפעולה:
1. י ש לתלות פלקט עליו רשום השם "ניל"י" ועל החניכים לנחש מהם ראשי התיבות של שם זה ומהי משמעותו.
2. לאחר סבב ניחושים קצר<כ-3-5 דק'> יש לספר על פעולות המחתרת,אנשיה ותרומתה הרבה ליישוב היהודי בא"י(רקע על המחתרת בנספח 1) .
3. לוקחים שקית עם חרוזים, אומרים לחניכים שמי שיאסוף הכי הרבה חרוזים יזכה במשחק ומפזרים את החרוזים בכל החדר. כך שיגיעו כמעט לכל מקום... סביר להניח שהחניכים יפריעו זה לזה לאסוף את החרוזים. לאחר שכל החרוזים נאספו, עוצרים את המשחק.
4. מקריאים את הקטע של שערי יושר(נספח 2), ומסבירים, שאנחנו בתור בני אדם ככלל ובתור יהודים בפרט, צריכים להסתכל אחרת על החיים.... להכליל יותר אנשים בתוך ה"אני" שלנו... ואם היינו מתאחדים כולם וכל אחד היה משתלט על איזור מסוים ואוסף ממנו את החרוזים, היינו מסיימים לאסוף אותם הרבה יותר מהר, וכולם היו מנצחים במשחק.
5. כרטיסיות:
קבוצות:
מחלקים את החניכים לארבע קבוצות.כל קבוצה מקבלת כרטיסייה עם סיפור(נספח 4) ועליה לענות על השאלות.
1.אלו ערכים נעלים הניעו את הגיבור/ה במעשיו?
2.האם הייתם נוהגים/חושבים אחרת אילו הייתם נתונים במצב דומה?
*מליאה:
לאחר שארבעת הקבוצות סיימו לקרוא ולענות על השאלות,עליהן להציג את הסיפור לשאר חברי הקבוצות בכל דרך בה יבחרו <הצגה,הסבר,קריאה וכו'.>ולבסוף ייערך דיון.
דיון:
*אלו ערכים משותפים יש לגיבורי הכרטיסיות ולחברי מחתרת ניל"י?
*האם ערכים אלו קיימים גם בימים אלו,או שמא הם נחלת העבר והדור הקודם?
6. מקריאים את הקטע של בינה אופק(נספח 3) על הערבות של עם ישראל,ועומדים על ההבדלים בין סיפורה של בינה אופק,לבין המקרים בכרטיסיות וגיבורי מחתרת ניל"י.להסביר שזהו בעצם ייחודו על עמ"י על פני שאר אומות העולם,עמ"י בעל ערכים של מסירות והקרבה למען מולדתו ועמו,"כל ישראל ערבים זה לזה",כשאחד נופל וזקוק לעזרה, יקום תמיד אחר להרימו ולהושיט לו יד לעזרה.
סיכום הפעולה:
ניתן לראות כי בארבעת המקרים שהובאו בכרטיסיות,פעלו אנשים שהקריבו את נפשם למען העם והמולדת.ניר פורז הי"ד,שפרץ עם כוחותינו להציל את נחשון וקסמן הי"ד למרות שהיה ברור ב80 אחוז שמי שפורץ ראשון חוטף את מכת האש מהמחבלים ונהרג,למרות זאת הוא התנדב לפרוץ. חנה סנש שסייעה במאבקן של בעלות הברית לנסות להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי,עשתה הכל למען מולדתה עד שנתפסה ועונתה בעינויים קשים ביותר.אך היא לא הסגירה את חבריה,ופעלה מתוך נחישות ואומץ לב וגם כשעמדה מול כיתת יורים,סירבה לכסות את עיניה והישירה מבט אל גורלה.
גדי עזרא,הי"ד,פעל מתוך נחישות ואומץ לב והציל את חברו הקצין תחת אש,תוך כדי מסירות נפש גדולה ותחושת ביטול עצמי למען העם והמולדת.
יוסף טרומפלדור שלחם בקרבות בתל חי,לחם מתוך אומץ לב,נחישות והקרבה למען מולדתו והגנת עמו. טרומפלדור מת מפצעיו תוך כדי אמירתו המפורסמת:"לא נורא,טוב למות בעד ארצנו",אמירה המבטאת את רוחו ואישיותו שבראשה תמיד עמד שלום העם וארץ ישראל.
בדומה לנ"ל,חברי מחתרת ניל"י פעלו לטובת היישוב היהודי בא"י חרף הסכנות שהיו כרוכות בכך.הם סיכנו את נפשם למען העברת מסרים לצבא הבריטי,מסרים שמטרתם היתה להפיל את המשטר התורכי בא"י ובכך לעזור לבריטים לשלוט בארץ,שליטה שעדיפה ליישוב היהודי ולסיכוי להגיע לעצמאות יהודית בסופו של דבר.
ערכים ותכונות נעלות אלו:מסירות נפש,נחישות,גבורה,התמדה,הקרבה ומעורבות הדדית של "כל ישראל ערבים זה לזה",הם ערכים הקיימים וטבועים בחזקה בעמ"י,ערכים של תחושת שייכות וקשר למולדת ולכל אחד מהעם הזה. הערבות הזו היא לא משהו שחסר לנו, היא טבועה עמוק בנפשינו, גם אם נתכחש לה,היא תהיה שם.עלינו רק להתבונן ולהוציא אותה מן הכח אל הפועל..כל אחד מאיתנו צריך ללמוד מאותם גיבורים ולפעול מתוך מעורבות חברתית ותחושת שייכות לעם ישראל,תוך הבנה ש"כל ישראל ערבים זה לזה".