בציבור שלנו מקובל להגדיר את מדינת ישראל בתור ראשית צמיחת גאולתנו. בין היתר דברים אלו באים לידי ביטוי באמירת הלל ביום העצמאות ותפילה לשלום המדינה.

בתקופה האחרונה ובעיקר בשנתיים האחרונות קיים מצב של אכזבה וערעור על ההתייחסות אל מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו. בהקשר של יום העצמאות ישנם קולות המרגישים שכבר אין עניין לומר הלל, כלומר אין על מה לומר תודה. כמו כן נשמעות טענות נגד אלו שמנסים להמשיך כאילו הכל כרגיל. יש שיקראו לזה חיים באשלייה.

הדיון יחתור לכיוון שעל אף הבעיות יש להכיר את הטוב ולהכניס את השלילי לפרופורציה. מצד שני צריך להכיר בבעיות לא ע"מ להתבכיין עליהן אלא על מנת להתמודד מולם.

מהלך הפעולה

מחלקים את הקבוצה לשתי כתות:

‏א.      כת  הפסימית: יציגו את הסיבות להיות פסימי כאשר מתעלמים מהצדדים החיוביים[1]:

·        מדינה לא לפי ההלכה.

·        חילול שבת. חילונים.

·        המדינה מתרחקת מהיהדות.

·        בית משפט העליון כופה חילוניות.

·        קרע בין דתיים וחילונים.

·        התנתקות / התכנסות / אוסלו.

·        מצב ביטחוני לא כל כך טוב בלשון המעטה.

·        פוליטית נסמכים על אומות העולם.

‏ב.      כת  האופטימית יציגו את נימוקיהם להיות אופטימי כאשר מתעלמים מהצדדים השליליים:

·        ברור: ראשית צמיחת גאולתנו! תהליך הגאולה הוא ניסי.

·        עברנו משואה לתקומה.

·        ישות מדינית יהודית בארץ ישראל.

·        יש צבא.

·        מצבנו טוב יותר מאשר כל תקופה אחרת.

סיכומים

ראינו שני צדדים. ראינו את הסיבות להיות פסימי וכן את הסיבות להיות אופטימי. ראינו את שני הצדדים כאשר כל צד מתעלם מהצד השני. יש את אלו שרואים רק את הצד השלילי. ויש את אלו שרואים את החיובי ללא התמודדות עם הבעיות.

1.        המצב מורכב. יש רצוי ומצוי. מצד אחד יש להכיר טובה על הצדדים הטובים. מצד שני צריך להכיר את הבעיות על מנת לתקן אותם ולשאוף לשיפור. צריך לראות את התמונה הגדולה.

E דיון על התפילה לשלום המדינה. מצד אחד הכרה בטוב מצד שני יש לאן להתקדם.

2.        משל: אם מרובת ילדים מתלוננת על כל הצרות שישי לה עם הילדים שלה, רעש, בלגן בבית, כל הריהוט שרוט. לעומתה אצל שכנתה הכל מסודר ורגוע. אבל מה - לשכנה אין ילדים.

אמנם יש המון בעיות שחלקם נלוות למציאות בה אנו חיים. יש הרבה בעיות עם המדינה אולם בעיות אלו בסופו של דבר הרבה מהבעיות נובעות מהעובדה החיובית שיש לנו מדינה. דווקא כאשר הגאולה מתקדמת יתעוררו בעיות.

E הרב חרל"פ: לפעמים דווקא כאשר מתקדמים מתגברות הבעיות.

3.        יחס לבעיות: לא גורמים לייאוש אלא מסתכלים עליהם בתור דבר שצריך להתגבר עליו. במקום "להתבכיין" צריך לפעול לחזק ולשפר.

E מאמר "הצדיקים והטהורים" - במקום לקבול על הרע תוסיף טוב.

4.        על אף כל הנ"ל אסור לחיות באשליות ולהתעלם מהבעיות. אם נחיה באשליה שהכל מושלם ועל זה נבסס את עקרונותינו, אמונתנו תתערער ברגע שנגיע להכרה שלא הכל מושלם.