Bnei Akiva Olami
 
Center for Religious Affairs
Select Language:
Show me -
resources in this language only
All resources

 

Resource Details

What Is Ba All About? - מהי תנועת הנוער בני עקיבא?

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 9556
Downloaded: 1589
Rate it: 1 2 3 4 5 (rated 331 times)

Downloaded the Resource and have something to share? Have any questions for the folks who have already used this resource?
This is the place!

File details:

Resource Type: Peula in: Hebrew

Age 15 - 20

Group Size 8 - 30

Estimated Time: 45 minutes

Further Details...

Download

What is BA all about- HEB.doc (72 KB)

Additional files:

File Name File Type Language
Letter about canceling the youth movment- HEB.doc (0.26 mb) Source Hebrew
The goals of BA- HEB.doc (0.04 mb) Source Hebrew
The diffrences- Youth movment & club- HEB.doc (0.29 mb) Source Hebrew


Resource Goal

מטרת הפעולה:

v     המדריכים יבינו את מהותה של תנועת נוער, ביחס למסגרות בלתי-פורמליות מקבילות.

v     המדריכים יעסקו על קצה המזלג באידיאולוגיה של בני-עקיבא ובייחודה של התנועה.


Required Props & Materials

עזרים נדרשים:

נספח – מכתב - קובץ מצורף.

נספח – הבדלים בין תנועת נוער לבי"ס- קובץ מצורף.

לוח וגירים/טושים


Resource Contents

 

תנועת הנוער בני-עקיבא – מהי??

אוכלוסיית יעד: מדריכי סניף בנ"ע

 

מטרת הפעולה:

v     המדריכים יבינו את מהותה של תנועת נוער, ביחס למסגרות בלתי-פורמליות מקבילות.

v     המדריכים יעסקו על קצה המזלג באידיאולוגיה של בני-עקיבא ובייחודה של התנועה.

עזרים נדרשים:

נספח – מכתב, נספח – הבדלים בין תנועת נוער לבי"ס, לוח וגירים/טושים

הקדמה:

  כיוון שבכל העולם ואף בישראל תנועות הנוער מתקשות לפעול בהתאם למהותן המקורית, יש להבהיר זאת למדריכים ע"מ לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי, בין המהות המקורית למציאות.

  אותה הערה נכונה גם לגבי האידיאולוגיה של התנועה – לאחר שידעו את הבסיס, יש לצמצם את הפער ולהציג היבטים באידיאולוגיה שניתן ליישמם ולהגשימם אף בימינו ובמציאות שבה אנו חיים.

  עיסוק באידיאולוגיה של בנ"ע היא משימה לא פשוטה. קיימים זרמים שונים בציונות הדתית וכולם רואים עצמם חברי בנ"ע. הויכוח נסוב לעיתים על השקפת עולם שלמה ולעיתים ההבדלים בין הגישות דקים ועדינים. למרות זאת, בחו"ל מעט יותר קל לעסוק באידיאולוגיה ברמה הפשוטה, הבסיסית, שעליה כמעט (!) ואין חולק. זה מה שננסה לעשות פה.

תוכן הפעולה:

א.

נקריא בפני המדריכים את המכתב (נספח - שיש לעדכנו ושיהיה רלוונטי לכל מעביר פעולה זו) שבו ראש הקהילה שוקל לסגור את תנועות הנוער בעיר. נעשה זאת כאילו בדרך אגב, בטרם נחל את הפעולה. נשאל את דעתם למכתב זה - נתמקד בשאלה "האם יש בדברים אמת והאם צודק ראש הקהילה?". אין טעם לחשוב כיצד לבטל את הגזרה...

באם יש צורך לפתח את הדיון (כי הוא לא מתפתח, כי המדריכים אנמיים...), ניתן (שוב, כאילו אנו עדיין עוסקים ברכילות וטרם התחלנו את הפעולה) לבקש מהמדריכים לחשוב יחדיו מה ההבדל המשמעותי בין תנועת נוער לבין בית ספר. כדאי לרשום את הדברים על לוח מול כולם.

 

מתודה נוספת: שתי קבוצות – כל אחת תכין רשימת כללים וחוקים – אחת לבית הספר, השנייה לתנועת נוער. ננהל דיון על ההבדל בין תנועת נוער לבית ספר.

הבדלים מרכזיים (מצורף גם בנספח):

בית הספר: רשמי ופורמלי, המבוגרים מחליטים, עונשים, דגש על יכולת לימודית, קניית ידע

סניף: חיי חברה פעילים, אחריות למה שקורה לי ולחברי, שותפות בעיצוב הסניף וחוקיו, מיומנויות חברתיות, חוויות, כיף, פיתוח כישורים ויכולות שונות, קשרים חברתיים, הפרייה הדדית, אחריות גדולה לכל חבר. יצירת חוויה, טיפוח והנחלת ערכים

 

נסכם את הדיון בהצבת מדד להצלחת תנועת נוער, כפי שאנו מבינים את מהות תנועת הנוער:

תנועת הנוער נמדדת בשני תחומים:

1. במידה היא מצליחה לעצב אדם שיהיה תורם, אכפתניק, מעורב...

2. במידה ובכל רגע, היא משמשת מנוף לשינוי פני החברה.

 

נחשוב האם אנו עונים לקריטריון זה באופן פעילותינו הנוכחי.

אפשר להעלות מחשבות לגבי הדרך לעמוד במדדים אלו. אין מקום להיכנס לעומק בנושא, אך בהחלט נעשה זאת בהמשך.

 

ב.

נציג רשימה של זוגות עצמים / היגדים / רעיונות / הוויות - מנוגדים אחד כלפי השני. נבקש מהמדריכים להביע דעתם ולבחור את המועדף עליהם באופן אישי (נחל בזוגות פשוטים ונמשיך למורכבים יותר):

  1. ים-מדבר

  2. חורף-קיץ

  3. חום-קור

  4. ילדים-מבוגרים

  5. סדר-בלגן

  6. מסגרת-מרחב

  7. פרטי-קבוצתי

  8. העולם המערבי-העולם המזרחי

  9. רכב פרטי-תחבורה ציבורית

  10. עיר-כפר

  11. חיי יישוב-חיי נוודות

  12. מנהל סמכותי-מנהל משתף

  13. קפיטליזם-קומוניזם

  14. חול-קודש         

                       

  נקווה שלאחר כמה זוגות המדריכים יתעקשו להפסיק את המשחק חסר התוחלת הזה, כיוון שבסיטואציות שונות יש יתרון לשני הרעיונות / ההוויות. אם יהיו מדריכים שיאמרו שהם מעדיפים את שני הניגודים יחדיו ננסה להתעלם מהם ולשמור בחירה זו לסוף היחידה – אז נשוב לבחירה זו שלהם ונזכיר את העדפתם זו.

 

  נפרק את הסיסמא של בנ"ע לשתי מילים נפרדות – תורה ועבודה (בהמשך נראה הסבר קצרצר ולא ממצה לסיבה שאסור לעשות זאת, אלא ע"מ להסביר למדריכים/חניכים בתחילת דרכם את האידיאולוגיה שלנו!). נבהיר את מוצא הסיסמא בת שתי המילים בעזרת הסיסמא הארוכה: "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה".

נבקש מהחניכים לזרוק אסוציאציות למילה "תורה", ובנפרד – למילה "עבודה", ע"מ להדגיש את הניגודיות בין המילים. נרשום זאת על לוח גדול – זה מול זה.

נבדוק האם יש למדריכים רעיון מדוע בנ"ע בחרה בזוג מילים מנוגדות אלו לסיסמא.

עתה, לאחר שהבהרנו את הניגודיות שבין המילים, נבהיר, בחיוך ובאושר של מנצחים (שהמתודה שלהם הצליחה מעל למשוער...) שאנו משוכנעים שבין המילים אין שום ניגודיות! ואף להיפך! שתי המילים מהוות עבורנו את היסוד לקיומנו ולאידיאולוגיה שעל פיה אנו חיים יום יום.

 

נבהיר זאת ע"י ההסבר הבא בהרצאה קלה (ההסבר אינו נהיר לציבור הרחב בשל מורכבותו, ובשל קוצר היריעה אינו מובא כאן באופן ממצה כלל. עם זאת, הוא מביא על קצה המזלג את החיבור בין המילים, ואת המהות העומדת מאחוריהן. להרחבה בנושא אפשר, וחשוב מאוד! לקרוא מאמרים וחומר נוסף):

  1. במאה הי"ח גובשה ע"י הבעש"ט ותלמידיו (שהיו חסידים) תפיסה על פיה כל מעשי האדם הם עבודה ה'. התורה מקיפה את כל ההווייה האנושית, בבחינת "בכל דרכיך דעהו", הקב"ה נוכח בכל המציאות (ולא רק בלימוד התורה או במימדים הפולחניים של הדת).

  2. במאה הי"ט ייסד הרש"ר הירש את תנועת "תורה עם דרך ארץ". שילוב עולם התורה עם החיים המודרניים על כל מרכיביהם – מדע, תרבות, אמנות, חברה ומדינה.

  3. בראשית המאה ה-20 יוסד המזרח"י (המרכז הרוחני) ע"י הרב ריינס. מהותו: ארץ ישראל לעם ישראל ע"פ תורת ישראל. המזרחי חתרה לעלייה לארץ, להתיישבות, ולהקמת מדינה יהודית בא"י וברוח התורה.

  4. במסגרת "צעירי המזרחי" פעלה קבוצת צעירים ציוניים-דתיים שהקימו בשנת 1925 בפולין את תנועת "תורה-ועבודה".  תנועת הנוער בנ"ע קמה בארץ ישראל בשנת תרפ"ט על ידי צעירים מקרב אנשי הפועל המזרחי (שפעלו כחלק מתנועת "תורה-ועבודה"), ע"מ לחנך נוער למימוש והגשמת ערכי התנועה.

  5. החסידות למדה אותנו את רעיון קדושת החיים בכל גילוייהם. תנועת תורה עם דרך ארץ  פתחה לנו דרך לשילוב עולם התורה עם החיים המודרניים. והמזרחי 'הביאה' את הלאומיות הדתית. במה היה חידושה של תנועת "תורה-ועבודה" (שבקרבה ולשם מימוש האידיאולוגיה שלה נולדה בנ"ע)? מה גרם לצעירים להקים תנועה חדשה?

  6. בחוגי החלוצים החופשיים (החילוניים) נולדה הסיסמא "דת העבודה". הללו הרימו על נס את העבודה ואת יישוב הארץ. בתגובה לכך הכריזו הצעירים הציוניים-דתיים (שבהמשך הקימו את "תורה-ועבודה" ואת "בני עקיבא") על סיסמא נגדית: "דת ועבודה". סיסמא זו היתה גם כנגד עמדת החרדים שתפיסתם היתה "עבודת הדת".

  7. בכך ביקשו הצעירים הציוניים-דתיים להבהיר שאין כלל ניגוד בין דת לעבודה. שני עיקרים אלו מהווים השלמה ל"יהודי האידיאלי", כפי שהם הבינו את היהדות. היהודי צריך לקיים בחייו גם את מצוות הדת וגם את העבודה המעשית והפיזית לבניין הארץ. עניין זה עלה כצורך מהותי בעת שנפתחה לעם ישראל הדרך לשוב בהמוניו לארץ ישראל ולבנותה. בגולה הוגבלו היהודים עפ"ר בעיסוקיהם, נמנעה מהם רכישת אדמות ועיבודן והם נדחקו לחיים אווריריים, מנותקים משרשים. בשנות הגולה הארוכות התפתחו דגמי חיים יהודיים שנשענו על הייצור ועל ניהול המדינה ע"י הנוכרים. השיבה הלאומית לארץ ישראל חייבה, לדעת צעירים אלו שינוי מהותי באורחות החיים, שיבה אל דגם החיים היהודיים הקדומים. מכאן נולד הצורך לקדש את העבודה הפיזית בבניין הארץ ולפתח דגם חיי ציבור מתוך אחריות לאומית כוללת.  

  8. בתוך זמן קצר הפכה המילה "דת" ל"תורה". לא היה פה שינוי מהותי אלא סמנטי. כך נולדה הסיסמא והאידיאולוגיה "תורה-ועבודה".

  9. ואולם! עדיין עומדת השאלה בעינה: מה החידוש הרב ביחס לחסידות, לתנועת תורה עם דרך ארץ שייסד הרש"ר הירש, ולמזרחי?

  10. החידוש הוא זה: בכתבי צעירים אלו וברבים מהמקורות העוסקים בראשיתה של תנועת תורה-ועבודה, עולה באופן מובהק שצעירים אלו ביקשו להשתית עולמם על משטר חיים חדש שלא היה נהוג עד אותם שנים – הם מדברים על משטר חיים סוציאליסטי-חברתי. לדידם, החיבור בין הדת לבין העבודה מהותו – משטר חיים דתי חדש - דת סוציאלית או סוציאליות דתית. מסתבר שצעירים אלו לא מצאו מענה לשאלת היסוד של הווייתם הדתית והלאומית (משטר החיים ומבנה החברה) בקרב המזרחי ובקרב שאר הגופים הציוניים-דתיים שפעלו אז. זה היה החידוש! בכך אִמצו רעיונות חברתיים שתססו אז באירופה, והעניקו להם פרשנות ובעיקר יישום יהודי-תורני-ערכי ממקורותינו הקדומים.

 

הרחבה בנושא מצריכה עיון פשוט בקטעים רבים, וזה ייעשה כבר בפעילות הבאה.

בפעם הבאה שבה נעסוק בהרחבה, בעזרת מקורות ובאופן לימודי, במהותה של בני עקיבא, נוכל לשלב גם את לימוד הרכיבים של הסמל – משמעות כל אחד ואחד מהם, וכן במהות השם "בני-עקיבא".

דגש: מומלץ לא להרחיב בנושא הסוציאליות יותר מדי – זה מצריך הכנה רבה מצד מעביר הפעילות, זו הבנה מתקדמת ועמוקה, ועדיף שקודם כל תהיה הבנה והפנמה בסיסית של עצם החיבור בין תורה לעבודה. הבנה של הציונות הדתית במרחב היהודי הקיים (בין החילוניים לחרדים, וכן, עם החילוניים הציוניים ולא עם יושבי התפוצות הדתיים).

 

סיכום:

למדנו שתנועת נוער היא פלטפורמה חינוכית המובלת ומנוהלת ע"י בני נוער ועיקרה להביא לשינוי חברתי בהתנהגות היחיד וליצירת מנוף לשינוי החברה.

למדנו שהאידיאולוגיה של בנ"ע מבוססת על החיבור, הבלתי ניתן להפרדה, בין תורה לעבודה. בין עולם התורה לחיים המודרניים ולארץ ישראל. למדנו שהחידוש הרב שהביאה תנועת "תורה ועבודה" (ממנה נולדה תנועת "בני עקיבא") הוא משטר חיים סוציאלי, עליו נרחיב בפעם הבאה שנעסוק בנושא.



Related Resources can be found under:
» All > Bnei Akiva > Torah VaAvoda
» All > Bnei Akiva > Ideology
» All > Bnei Akiva > Youth Movement
» All > Hadracha > Education