ירוק  נטיעת עצים בא"י

ויקרא י"ט, כ"ג

" וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל".... וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ:"

מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש-ברוך-הוא אלא במטע תחילה. שנאמר: "ויטע ה' אלוהים גן בעדן". אף אתם כשאתם נכנסים לארץ ישראל, לא תתעסקו אלא במטע תחילה.

 מדרש תנחומא, קדושים, ח', עמ' תקפ"ט

מעשה באדרינוס המלך שהיה עובר למלחמה, והיה הולך עם גייסות שלו להלחם עם מדינה אחת שמרדה בו, ומצא זקן אחד שהיה נוטע נטיעות של תאנים,

אמר לו אדרינוס: "אתה זקן עומד וטורח ומתייגע לאחרים",

אמר לו לאדרינוס: "אדוני המלך, הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעתי, ואם לאו יאכלו בני"

עשה שלש שנים במלחמה, וחזר לאחר שלש שנים, מה עשה אותו זקן, נטל כלכלה ומילא אותה ביכורים של תאנים יפות, וקירב לפני אדרינוס,

אמר לו: אדוני המלך קבל אלו התאנים, שאני הוא אותו זקן שמצאת בהילוכך, ואמרת אתה זקן מה אתה מצטער ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקב"ה לאכול מפירות נטיעותי, ואלו בתוך הכלכלה מהם.    

אמר אדרינוס לעבדיו:, "טלו אותה ממנו ומלאוה אותה זהובים"     ועשו כך.

חשיבותם של השטחים הירוקים לאיכות החיים, רבה:

הם מתַפקדים כ"ריאות ירוקות" של העיר – הצמחייה שלהם קולטת את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מכלי הרכב, ופולטת לאוויר חמצן. כך השטחים הירוקים מסייעים לטהר את האוויר בעיר, בדומה לריאות המטהרות את גוף האדם. . השטחים הירוקים מאפשרים למֵי הגשמים לחַלחֵל לאדמה, וזאת בניגוד לשטחים הנרחבים המכוסים אַספַלְט, שאינם מאפשרים זאת.  הם משַמרים עֶרכֵי טבע ונוף.

מגילת הנטיעה- שלום קרניאל הי"ד

...בזמן שנחלי-דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו, הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי-יהודה, כי בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת, זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.

העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל לדרכנו כחלוצי האומה, אות-ברית עם אדמת המולדת - 'כי האדם עץ השדה'. השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה;בבניין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל-על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת-חיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה-ועבודה.....

כחול  יסוד המים

דברים י"א, י'-י"ב

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק*: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:

*וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק – מקור המים העיקרי במצרים הוא נהר היאור, הנילוס, שממנו נהגו למשוך תעלות השקייה לשדות.

מפסח ועד ז' בחשוון (עונות האביב והקיץ) אומרים בתפילה:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.

וְתֵן בְּרָכָה על פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.

מ- ז' בחשוון ועד פסח (עונת הגשמים) אומרים:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.

ותן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה על פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

על פי משנה, תענית, פרק ג' משנה ח

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים.

הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים.  מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ,

וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.

הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְטפטפים.

אָמַר: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גשמים שימלאו את כל הבורות, השוחות והמערות.

הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזַעַף.

אָמַר: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.

יָרְדוּ הגשמים באופן סדיר עַד שֶׁיָּצְּאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהִתְפָּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן.

אמר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. (הייתי מחרים אותך), אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שאתה כבן לִפְנֵי הַמָּקוֹם (הקדוש ברוך הוא) והוא עוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁאביו עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.

משק המים של ישראל מושפע, בראש ובראשונה, מהעובדה שרוב שטחה של המדינה נמצא בגבול מדבריות.

מדדי האו”ם קובעים, שבישראל יש מחסור חמור במים. קק”ל רואה חשיבות עליונה לפיתוח החקלאות בארץ, לא רק לשמה, אלא גם כשמירה על הנוף הפתוח ועל נופיה של ישראל.

פתרונות הקק"ל למשק המים:

1.  פיתוח מאגרי מים החל כנושא קבוע בראשית שנות ה  90- בעמק בית שאן.  החשיבות של פעילות זו היא שקק”ל תופסת ואוגרת מים שוליים. ללא פעולת קק”ל היו המים הללו אובדים למשק המים במדינה.

המים נתפסים במאגרים, מוחדרים לתת הקרקע ונשאבים על ידי קידוחים לניצול בחודשי הקיץ. מאגרי קק”ל מספקים היום תחליף טוב למים מתוקים לחקלאות ומקלים על המשבר במשק המים בישראל.

2.שיקום נחלי ישראל ושמורת טבע מבוססות מים, כגון עמק החולה. כך שהמים שכבר קיימים בארץ יגיעו מצינורות של החקלאים ולצריכה ביתית, שהם נקיים ולא מזוהמים.

חום עליה והתיישבות

בראשית כ"ג ח-י"ט

"וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר... לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ... ודַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם-אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי שָׁמָּה....וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.... וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

בן גוריון, מתוך נאום "משמעות הנגב" ה-17 בינואר, 1955

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי".

מטרות קק"ל

תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית.

עם קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי מינהל מקרקעי ישראל ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.

מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד הסוכנות היהודית וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים.