הדרכה – מילה גדולה, מפחידה ובצדק.

התעסקות יומיומית

 באנשים ובדיני נפשות, דברים שיכולים לקבוע את האדם, כוח השפעה אדיר. או במילה אחת – חינוך!!

ובחינוך – אי אפשר לשאול האם הצלחתי, כי חינוך הוא עבודה בדברים קטנים, שבונים לאט לאט, וחלקם יתגלו אולי רק בהמשך.

אבל אפשר וצריך לשאול האם השקעתי מספיק?! (כשלמספיק הזה אין סוף…)

האם נתתי כל מה שיכולתי? עד כמה השתדלתי? האם הכיוון אליו שאפתי היה נכון, או שהיה מוטעה?

ובקטן, כמה השקעתי בהדרכה, וכמה בסתם להעביר זמן?

כמה יש לי ויכולתי לתת? כמה נפגעתי או הועיל לי?

כן, גם על ה"אני" צריך להסתכל, כי אם האדם נהרס, אז אולי הכל היה טעות, דבר שאסור לעשותו.