אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ...

(שבת ל"א, א)

צפית לישועה - לדברי הנביאים. (רש"י)

      גלות

גאולה

והשמתי אני את הארץ ושממו עליה

איביכם היושבים בה:

(ויקרא כ"ו, ל"ב)

ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר "ואתם

הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'..."

(סנהדרין צ"ח.)

" כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם: כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה: "

(יחזקאל ל"ו, ל"ז - ל"ח)

ואתכם אזרה בגוים והריקתי

אחריכם חרב והייתה ארצכם

שממה ועריכם יהיו חרבה:

(ויקרא כ"ו, ל"ג)

" כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות: והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר: ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו: וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי: "

(יחזקאל ל"ו, ל"ג - ל"ז)

ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים

ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב:

(ירמיה ט')

כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובת ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים: ורחובות העיר מלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה:

(זכריה ח')

והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים

קול ששון וקול שמחה קול חתן

וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ:

(ירמיה ח')

כה אמר ה' עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחוצות ירושלים הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול האומרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו מביאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה':

(ירמיה ח')