התאנים והתרנגולות של "הצדיק הלבן"

Details du fichier:

Type de ressource: Article court dans: Hebrew

Ans 1 - 50

Taille du groupe 1 - 1000

Temps estime: 10 minutes

Pour plus de détails...

 
Commentaires et examens

Stats:
Vues: 4386
Téléchargés: 905

Rated 295 times
Add this file to your personal library.

Avez-vous tèlècharger ce fichier et avez-vous quelque chose à partager?
C'est l'endroit!



Contenu de la ressource

 

עץ התאנה, אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ- היה חביב ביותר על בני ישראל. העץ היה לסמל השלום והשלווה, ואף דברי התורה ולימודה נמשלו לתאנה. "ולמה נמשלה תאנה לתורה? כל הפירות יש להם פסולת, אבל התאנה כולה יפה לאכול, כך דברי התורה אין בהם פסולת".

גם הערבים מחבבים את העץ, ורואים בו מגן מפני שדים ומזיקים. לכן הם נוהגים לצייר על קירות בתיהם "חמסה"- עלה תאנה העשוי חמש אונות כנגד עין הרע. גם בקרב הספרדים ועדות המזרח ביישוב הישן נהגו לענוד קמיע כסף דמוי תאנה שנקרא "חמסיקה".

יש בארץ תאני גן המטופחות בידי האדם, ועצי הנקבה שבהם מניבים פירות טעימים ועסיסיים;  עץ התאנה הנקבי מניב שלושה יבולים בשנה: פגות אביביות המכונות "בכורות" והן המבוקשות ביותר, פגות קיציות המבשילות באוגוסט והן היבול העיקרי, ופגות אפלות המניבות בסתו.

ברובע היהודי העתיק בצפת נמצא בית הכנסת של רבי יוסי בַנָּאָה ("הצדיק הלבן"). בבית הכנסת ספר תורה עתיק, נדבת משפחת עַבּו מצפת, המובל מדי שנה בל"ג בעומר מבית המשפחה בטקס חגיגי בתהלוכה המשמשת כפתיחת החגיגות במירון.

בתוך בית הכנסת נמצא קברו המסורתי של רבי יוסי, שחי באמצע המאה השלישית, ומדבריו: "כל העוסק בתורה לשמה- תורתו נעשית לו סם חיים, וכל העוסק בתורה שלא לשמה- נעשית לו סם המוות". בחצר נמצא נצר של עץ תאנה עתיק. על עץ זה סיפרו זקני צפת אגדה:

רבי יוסי בנאה היה מתקן את חורבות צפת וירושלים, והיה מעסיק פועלים. פעם אחת, בעונת החורף- היה עסוק בתיקון בית הכנסת בירושלים והותיר בצפת את בנו. באותו היום תקף הרעב את הפועלים שעבדו אצל בנו, והם ביקשו לאכול. הבן היה במבוכה, כיוון שלא היו בידו מעות לרכישת מזון, ולא היו בידו מאכלים. במצוקתו ניגש אל עץ התאנה, אמר השבועה שלמד מאביו ופקד: "תאנה! תאנה! הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא!". הבשילה התאנה פגותיה והצמיחה בכורות. אכלו הפועלים לשובעה ושברו רעבונם.

כעבור יום חזר רבי יוסי לצפת, וסיפר לו הבן על נס התאנים. נאנח רבי יוסי אנחה מרה ואמר לבנו: "בני, אתה הטרחת את הקדוש-ברוך-הוא להוציא מהתאנה פירות שלא בזמנם, לכן תיאסף שלא בזמנך". ואכן, למחרת נפטר הבן והלך לעולמו.

 

ומה עניין התרנגולות שבכותרת לכאן?

בימי שלטון התורכים היה בצפת מושל אכזר שהתאנה ליהודי העיר, הציק להם בכל הזדמנות, ובעיקר ביקש לפגוע בשמחת החג.

כאשר גילה הזֵד שהיהודים קונים בערב יום הכיפורים תרנגולות לצורך "כפרות", וכל אחד משתדל לקנות תרנגולת לבנה וצחורה, ציווה על יהודי צפת לברך על תרנגולות שחורות, והיתרה של מי שיפר את הצו- יוצא להורג בתלייה. נרעשו יהודי צפת ופחדו, בלית ברירה יצאו אל השוק ורכשו תרנגולות שחורות לעיני שליחי המושל. לאחר נועצו ברב העיר, ולפי עצתו יצאו לפקוד את קברו של רבי יוסי בנאה. על הקבר השתטחו בבכייה גדולה, וביקשו בתפילתם מן הצדיק להיות להם סניגור בשמיים, על שנאלצו הם לכפר עם תרנגולות שחורות. נעתר הצדיק לקריאותיהם, והחליט להפר את גזירת הרשע. כאשר שבו היהודים לבתיהם מצאו שכל התרנגולות הפכו צחורות כשלג. והייתה שמחתם של הצפתים רבה על הנס, ומאז קראו לרבי יוסי בשם "הצדיק הלבן" או "צדיק התרנגולות הצחו

 



Les ressources relatées peuvent etre trouver sous:
» All > Hadracha > des articles courts pour les conseillers
» Tout > Traite
Visitor Comments: