יום פטירת הרב נפתלי צבי יהודה ברלין

פרטי האירוע :

תאריך עברי: כח אב ה'תרנג

תאריך לועזי: 10 אוגוסט, 1893

פרטים נוספים:

הנצי"ב מוולוז'ין הוא כינויו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1817 - ‏1893), ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

אביו של הנצי"ב היה סוחר ותלמיד חכם בעיר מיר. הוא חיתן את בנו בגיל צעיר מאוד, מעט אחרי הגיעו לגיל בר מצווה. הכלה הייתה בתו של רבי יצחק, רבה של ישיבת וולוז'ין, ונכדתו של רבי חיים מוולוז'ין.

עם נישואיו התמסר הנצי"ב להתעמקות בתורה, וסיפורים רווחו על שקדנותו המופלגת. בנו של הנצי"ב, הרב מאיר בר-אילן, שמספר בתחילה לא נודעה גדלותו המיוחדת של הנצי"ב עקב צניעותו. חליפת מכתבים בין הנצי"ב לאחד מגדולי ישראל בדורו , רבי דוד לוריא היא זו שהעמידה את חותנו, רבי יצחק מוולוז'ין, על גדולתו של חתנו (הרב מאיר בר-אילן ,'רבן של ישראל' ,עמ' 25). עקב גילויה של אותה חליפת מכתבים נתבקש הנצי"ב להעביר שיעורים בישיבת וולז'ין.

כשנפטר חמיו נעשה חתנו הראשון ראש ישיבה והנצי"ב מִשְנֶה לו. מותו בגיל צעיר של חתן זה, בשנת 1853, הביא להכתרתו של הנצי"ב כראש הישיבה. מתחרה על הנהגת הישיבה היה לו באותו זמן אבי שושלת בריסק, רבי יוסף בר סולובייצ'יק. השניים כיהנו זמן מה יחדיו, אך חילוקי הדעות והחיכוכים ביניהם היו רבים מדי, ורבי יוסף בר נאלץ לעזוב. עם זאת, אחר כך באו שתי המשפחות בקשרי חיתון. נכדתו של הנצי"ב התחתנה עם רבי חיים סולובייצ'יק, וזה לימד בישיבה בעשור האחרון לקיומה.

תחת הנהגת הנצי"ב התפרסם שמה של הישיבה עוד יותר ובישיבה למדו יותר מארבע מאות תלמידים. מקצת מאופייה של הישיבה השתקף ב"המתמיד" שכתב חיים נחמן ביאליק.

הנצי"ב רחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון. את העובדה המצערת מבחינתו שבראש בניין הארץ עומדים צעירים חילונים הקביל לעלייה בתקופת עזרא, שבה בין העולים היו מחללי שבת ונשואים לנוכריות. כאשר רצו להעמיד בראש התנועה את יהודה לייב פינסקר התנגד נמרצות בשל ריחוקו מהדת. לא לחינם הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה שלו. הראשונה בשם "נס ציונה" (נוסדה בתרמ"ה) שלא בידיעתו ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" (נוסדה בתר"ן) בידיעתו.

בגיל חמישים התחתן בשנית, עם אחותו של בעל ה"תורה תמימה", שהייתה צעירה בת עשרים.

לאחר שהזקין ביקש למנות במקומו את בנו, הרב חיים, שהספיק להיות הרב של מוסקבה, אך חלק מהתלמידים התנגדו, כי רצו את הרב חיים סולובייצ'יק. תסיסה זו גרמה בסופו של דבר להלשנה לשלטונות על "תפקודה הלקוי" של הישיבה, שהביאה להתערבות שר ההשכלה הרוסי.

ישיבת וולוז'ין נסגרה בסופו של דבר בשל הלחץ בלתי פוסק שהפעילו השלטונות הרוסיים על הנצי"ב. הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. אך למעשה הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שהוא כותב: "אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים," (שו"ת משיב דבר, א, סי' מ"ד.) אולם דבר זה לא סיפק את שר החינוך הרוסי, שדרש ב-1891, שעות לימוד רבות ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3, שלא יהיו לימודים בערב, שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום ושכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות (מקור ברוך עמ' תתר"ג). לדרישות אלו לא יכל הנצי"ב להסכים והישיבה נסגרה.


קישורים רלוונטיים:
1. ויקיפדיה
2. ויקיפדיה
יום פטירת הרב נפתלי צבי יהודה ברלין