נוה דקלים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי דתי במרכז גוש קטיף, שפונתה ונהרסה במסגרת תוכנית ההתנתקות. כונתה גם בשם "בירת גוש קטיף".

היישוב נוה דקלים נוסד בכ"א בטבת ה'תשמ"ג (1983) והיה ממוקם ברצועת עזה על דיונות חול הצופות אל הים, צמוד לרצועת החוף של חבל עזה. היישוב הוקם על שטחים לא מיושבים, שכן החולות הללו כונו דיונות המוות, דיונות שלא צמח בהן מאומה. שמו הוא תרגום לא מדויק לעברית של שם העיירה הפלסטינית דיר אל בלח.

עד לפינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות, ב-19 באוגוסט 2005 התגוררו בישוב כ־700 משפחות, והוא היה הגדול ביישובי גוש קטיף. אוכלוסיתו מנתה כשליש מתושבי הגוש, הוא היווה מרכז עירוני לכל תושבי הגוש. לכן נהגו לכנותו: "הבירה של גוש קטיף". בישוב היו ממוקמים המוסדות המרכזיים והשירותים הניתנים לתושבי הגוש - משרדי ה מועצה האזורית, שירותי דת ובריאות, מרכז מסחרי, מתנ"ס משוכלל, ספריה אזורית, תחנת משטרה וכיבוי אש, ואזור תעשיה.

ביישוב פעלו מוסדות חינוך רבים - מעונות, גני ילדים, בית ספר אזורי, אולפנא,ישיבת הסדר (ישיבת הסדר נוה דקלים), ישיבה גבוהה (ישיבת תורת החיים), בית חב"ד ומדרשה לבנות מדרשת טהר. בישוב פעלו שתי תנועות נוער - בני עקיבא ואריאל ובהן מאות חניכים, וכן גמ"חים רבים לצרכים שונים.