הרב אריה לוין (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו בניסן ה'תרמ"ה - ט בניסן ה'תשכ"ט), כונה אבי האסירים או רב האסירים.

הרב לוין נולד באורלא שליד ביאליסטוק בפולין, לאביו ר' בנימין ביינוש ולאמו עטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים ונחשב כמתמיד וכעילוי. למרות גילו הצעיר הצליח להתקבל ללמוד בישיבת וולוז'ין, עלה לארץ באדר ה'תרס"ה (1905) ולמד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק. נשא לאשה את בתו של הרב דוד שפירא, גיסו הוא הרב צבי פסח פרנק. בתו של ר' אריה לוין נישאה לנכדו של ר' שלמה אלישיב, הרב יוסף שלום אלישיב.

כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה ללכת לאסירים בבתי הכלא, כבר בתקופת המנדט הבריטי, לעודד את רוחם, ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודע ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו.

לאחר מלחמת השחרור כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי שיירת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר"א - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות.

עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם רבנים ומורי הוראה מפורסמים. הרב פלצינסקי שימש בראשות הישיבה עד לפטירתו בחודש תשרי תשס"ח (אוקטובר 2007). בראשות הישיבה עומד כיום בנו יחידו הרב שלמה יהודה פלצינסקי.

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה שבהר הצופים, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו).

הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. ביולי 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו.

בנו, הרב חיים יעקב לוין, היה בין היתר רבה של פרדס חנה-כרכור משנת 1969.