World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

The Truth Is Coming Out From The Cave - האמת יוצאת מהמערה

הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 10186
הורד: 2195

Rated 46 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 15 - 17

גודל קבוצה 10 - 20

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

 


מטרת הפעולה

על פנימיות, חיצוניות, ומאבקו של רשב"י ברומאים – מערך פעילות לקראת ל"ג בעומר


עזרים נדרשים
אמצעי עזר:
כרטיסי דמויות
דפים עם אגדת רשב"י (מחולק לשני חלקים) - מובא בסוף המערך


תוכן הפעולה

מהלך היחידה:
שלב א': 'מבחן הכוונה או מבחן התוצאה'?
נחלק 3 כרטיסי דמויות לתלמידים, ונבקש מכל אחד להכין את סיפורו לקראת עמידה למשפט.

דמות א': מנהל אתר בניה בשרון. הוא מואשם בסיכון חיים ברשלנות. בעת בניית הפיגומים, העדיף לחסוך בברזלים, ובנה פיגום משכבת ברזל אחת במקום שתיים. כאשר מנהל העבודה העיר לו על כך ועל הסיכון שיש בעניין, ענה לו מנהל אתר הבנייה: 'מה אכפת לך, סך הכל כמה תאילנדים...'.
ואכן לפני שבועיים, באמצע יום העבודה נפלו הפיגומים כאשר שלושה פועלים עסקו בהתקנת החלונות, ולמזלם אף אחד לא נהרג, אלא אחד הפועלים נפצע פצעים בינוניים.
החליטו בינכם איזה עונש תקבעו למנהל אתר הבניה.
דמות ב': מנהל מעון לילדים ממשפחות הרוסות. גם הוא מואשם בפציעת אדם ברשלנות.
כתב האישום מפרט שביום רביעי לפני שבועיים, הגיע עם מכוניתו למועדון הילדים, ולפני שהחנה את המכונית הבחין בילד שבורח מתוך המבנה בבכי הסטרי. המנהל שחשש שמשהו חמור אירע, קפץ מתוך מכוניתו ורדף אחרי הילד. לאחר שתפס את הילד והרגיעו, בא לשוב למכונית, ולפתע הבחין שהרכב מדרדר בגלל ששכח להרים את בלם היד. המנהל רץ לעבר הרכב כדי להתריע את הילדים הרבים ששחקו סביבו, אולם לא הספיק, והרכב פגע באחד הילדים ופצע אותו פצעים בינוניים.
החליטו בינכם איזה עונש תקבעו למנהל המעון לילדים.
בשלב זה נעצור.
כמובן שהעונש למנהל אתר הבניה יהייה חמור יותר מהעונש למנהל המעון. מדוע? הרי בשני המקרים התוצאה זהה!
נערוך דיון קצר בנושא, והמסקנה המתבקשת תהייה שאנו בוחנים דברים לא רק לפי התוצאה, אלא בעיקר לפי הכוונה והנסיבות.
כעת נציג את דמות ג':
דמות זו אינה אלא אותו מנהל מעון ילדים, אולם הוא מספר כעת את סיפורו המלא. קודם לכן, שיקר בפרט מסויים חשוב מאד. למעשה, כשראה את הרכב מדרדר, ניסה לרוץ ולהזהיר את הילדים המשחקים בקרבת הרכב, אולם לא היה לו סיכוי. הרכב פגע ישירות בילדה קטנה ששיחקה בכדור, והרגה אותה על המקום
האם תשנו את עונשו? והרי לפי 'מבחן הכוונה' מדובר באותם תנאים!
לאחר שנשמע את תגובות התלמידים נוכל לסכם:
כאשר אנו בוחנים דברים בעולם, אנו יכולים להסתכל משתי זויות שונות: 'מבחן הכוונה' או 'מבחן התוצאה'.
פעמים רבות, אנו מתמקדים במבחן הכוונה ומתעלמים מהתכלס'. האם אתם יכולים לתת דוגמאות?
(
דוגמאות: אי שפיות רגעית, ילד שפשע בלא דעת וכן הלאה).לעיתים, המבחן יהייה דווקא מבחן התוצאה.
(
דוגמאות: בבחירות לכנסת נצביע לפי התכל'ס ולא לפי הכוונה, הורה שהיכה את בנו וחבל בו 'והתכוון סך הכל לחנך אותו'...)
אולם ישנם מצבים רבים, בהם קשה לדעת לפי איזה מבט עלינו להסתכל. וזהו סיפורו של רשבי.
שלב ב': 'מחלוקת החכמים'
נחלק את חציה  הראשון של האגדה (מובא בסוף המערך), ונבקש מאחד התלמידים שיקריא לכיתה בקול.
מהו הויכוח בין חכמים ביחס לשלטון הרומאי?
נסביר: לדעת כל החכמים השלטון הרומאי הוא שלטון מושחת. עם עובדות אי אפשר להתווכח.
אלא שהויכוח נמצא במישור אחר לגמרי - האם ניתן לשתף פעולה עם מעשי השלטון למרות כוונותיהם הרעות? האם ניתן להפריד בין מעשים לכוונות?
רבי יהודה מאמין שניתן לעשות הפרדה. אפשר לשתף פעולה עם אדם אפילו כשכוונותיו רעים.
  (
ניתן להביא דוגמה של אדם שרוצה לפתוח תנועה למאבק בתאונות דרכים, ומשתף פעולה עם אדם אחר שמספק לו כסף אולם כל מטרתו היא אינטרסים בלבד)
רבי יוסי שותק. נסביר ששתיקה זו איננה חוסר החלטיות, אלא החלטה של אי התערבות, ויש הבדל. פתק לבן איננו שווה לחוסר הצבעה. בפתק לבן אני מכריע שאי אפשר להכריע. רבי יוסי חושב שאסור לשתף פעולה עם השלטון, אלא צריך לשבת בשקט ולצפות מהצד איך הדברים מתפתחים. במידה והכיוון יהייה חיובי - נצטרף. אם לא - נתנגד.
רבי שמעון מתנגד. לא קיימת בכולם הפרדה בין פנים לחוץ. שלטון מושחת - מעשיו מושחתים גם כן. לא רק שלא ניתן לשתף פעולה איתו, אלא שיש צורך להלחם בו.
נדגיש: כאשר אנו קוראים את גישותיהם של חכמים, אין זה גישה אישית בלבד. תתארו לעצמכם חכם בסדר גודל של רבי שמעון עומד ודורש בפני בית מדרש מלא קהל על הריקבון של מעשי הרומאים - ואפילו תחת מעשיהם הטובים.
השלטון הרומי איננו יכול להשאר אדיש.
הוא שולח להעניש את החכמים, וכל עונש מותאים לדרכו של אותו חכם:
רבי יהודה - יתעלה: כלומר את רבי יהודה ניתן למנות לתפקיד שמסייע לשלטון, שהרי אפילו אם הוא לא היה רוצה אותנו כאן - בכל זאת ניתן לשתף איתו פעולה, שהרי הוא רואה את המעשים החיצוניים והשלטוניים שלנו כמעשים חיוביים.
רבי יוסי - יגלה: הוא רוצה לעמוד בצד ולהשקיף? בבקשה! אולם שיעשה זאת מרחוק, כדי לא להחליש את מי שרוצה לסייע לנו.
רשבי - יהרג: גישתו היא סכנה לשלטון, ואין לנו מה להעזר באנשים כמוהו.
שלב ג': 'המערה'
מדוע בורח רשבי למערה?
ניתן להסביר בצורה פשוטה שרשבי ברח. אבל ניתן להסביר בצורה שונה.
יש הבדל בין 'נסיגה' לבין 'הערכות מחדש'.
(
בצה"ל למשל, המושג 'נסיגה' לא קיים בלקסיקון).
נסיגה הכוונה להרמת ידיים. כניעה. כאשר האדם מכיר שהוא כשל, ואין לו סיכוי, הוא מפסיק לנסות.
 
לעומת זאת 'הערכות מחדש' זהו מצב שונה לגמרי: כאשר האדם מבין שבמצב הנוכחי אין לו אפשרות לממש את רצונו, הוא עורך 'נסיגה טקטית' לשם ארגון הכוחות, התחמשות, חשיבה מחודשת, והכל למטרה אחת: כאשר הקרקע תוכשר להסתערות נוספת - הם יהיו מוכנים.
נמחיש את הדבר באמצעות מתודה:
נספר לתלמידים שהם מנהיגים של קבוצת מיעוט במדינה פאשיסטית. בבחירות האחרונות הם הפסידו למפלגת השלטון הלא-דמוקרטית, שהשתלטה על כל המוסדות במדינה, הוציאה אתכם אל מחוץ לחוק, והחלה להקים משטר דיכוי אכזרי.
לפני ההנהגה שלכם עומדות שלוש אפשרויות:
לצאת למאבק נגד השלטון, כאשר אתם ללא כסף וארגון, ורוב הציבור נגדכם.
לפרק את התנועה ולהצרף למפלגת השלטון.
3.
לרדת למחתרת, ולהתחיל באגירת כוחות וכסף, לבנות מחלקת ידיעות, מחלקת גיוס אנשים וכו'.
אלו הברירות שעמדו לפני רשב"י. ורשבי בוחר באפשרות השלישית, אולם בהבדל אחד גדול.
רשבי לא מקים ארגון מחתרתי. רשבי מגייס כוחות, אך לא כוחות חיצוניים. הוא מבין שלתיקון העולם יש צורך בכוחות אדירים ואינסופיים, אשר אותם ניתן לקלוט רק מבפנים. מתוך הנשמה ומתוך התורה.
דוגמה נוספת:
אנו מכירים דבר זה גם בחיים. האם ניתן לקרוא לשינה 'בריחה מהמציאות'?
אמנם במצבים חולניים ישנם אנשים שישנים כדי לברוח, אבל אצל אדם נורמלי השינה היא חלק מהחיים, והיא זו שנותנת לאדם כח להמשך הפעילות. השינה היא פסק זמן של התכנסות, אשר בה אוגר האדם כוחות להמשך ההתמודדות ברגע ההתעוררות.
רשבי מתבודד במערה, גם כדי להתחבא מהרומאים, אולם גם כדי שה'רעשים' של העולם לא יפריעו לו להצטייד בעוד ועוד כוחות פנימיים. הוא מבין שלתיקון העולם הוא לא זקוק לכסף. הוא זקוק לנשמה גדולה, ולשם כך עליו לעזוב את כל מסגרות הכסף, המשפחה, החברה... ואפילו הבגדים. כל דבר חיצוני מפריע לכוחות הפנימיים לצאת החוצה.
רשבי הולך באופן הקיצוני ביותר - חורבן הגוף - כדי להשיג את כח הנשמה.
והרי זהו בדיוק מאבקו של רשבי. מבחינת הגוף - השלטון הרומאי בסדר גמור: יש גשרים, כבישים, שווקים. אלא הקלקול קיים בנשמה, בפנימיות, בכוונת הדברים. וכדי לתקן אותם יש צורך בחורבן הגוף בכדי להצליח להאזין לצלילי הנשמה.
בתקופה הזאת מחבר רשבי את הזוהר, היינו את תורת הנסתר היהודית, שעוסקת בדיוק בצד זה של הפנימיות והנשמה.
נקרא את המשך הסיפור עד סופו.
כך מסתגר רשבי עד אשר שומע שהקיסר מת, כלומר ישנה הזדמנות נוספת לתיקון המצב.
רשבי יוצא, ופוגש עולם בו כולם מתעסקים בענייני הגוף, כלומר החומר - זורעים וחורשים.
האש הפנימית אותה קלט במערה לא מסוגלת לסבול שטחיות כזו - ושורפת כל מה שרואה.
השריפה מבטאת הפיכה של דבר חומרי לדבר רוחני (פירוק הדבר ליסודות וכו').
ובעקבות גערתו של הקב"ה חוזרים למערה, לצורך תקופה נוספת של איזון בה לומדים איך להוריד את אותם אידאלים ועוצמות פנימיות - לתוך מסגרות קטנות של יום יום, חרישה, זריעה, וחיי המעשה הקטנים.
והאגדה מסתיימת בפגישה עם הזקן. הזקן נמצא במרוצה, שכן כל השבוע אנו רצים אחרי החיים החומריים. יום אחד בשבוע אנו נכנסים למערה, ל'שינת חורף' כדי לאגור כוחות רוחניים ולהפגש עם הנשמה - וזהו יום השבת. ומתוך יום זה אנו סופגים את האש שמחממת ולא שורפת, לכל שאר ימות השבוע.
כאן ניתן להמשיך ולהסביר לפי רמת הקבוצה. גם שמיטה וגם יובל הם 'מערות' בהם האדם, האומה והקרקע עוצרים במרוצתם ומחפשים את כוחם במקור הפנימי, מהיצירה, כלומר מהקב"ה. כל אדם חייב לשוב מדי פעם למקור ולפנימיותו, ולקבל משם את כוחותיו להמשך הפעילות. תפילה, שבת וכו' - הם כולם עצירות לשם קבלת אור מהקב"ה להמשך חיינו.
נספח: ה'אגדתא' על רשב"י
תלמוד בבלי, דף ל"ג, עמוד ב'
"...ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב אתם  יהודה בן גרים.
פתח ר' יהודה ואמר: 'כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות!'
ר' יוסי שתק
נענה רשב"י ואמר: 'כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן! תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס'!
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו" 'יהודה שעילה - יתעלה. יוסי ששתק - יגלה לציפורי. שמעון שגינה - יהרג!
הלך הוא ובנו, ישבו בבית המדרש כל היום, והיתה אישתו מביאה להם לחם. כאשר החמירה הגזירה, אמר לבנו: 'נשים דעתן קלה, שמא יענו אותה ותגלה לרומאים על מיקומינו.
הלכו וישבו במערה. התרחש נס, נברא להם חרון ומעיין, והיו יושבים מכוסים בחול עד הצוואר. כל היום למדו, ובזמן התפילה התלבשו והתפללו, ולאחר מכן היו מורידים בגדיהם כדי שלא יתבלו. ישבו שנים-עשר שנים במערה. בא אליהו ועמד בפתח המערה. אמר: 'מי יודיע לבן יוחאי שמת הקיסר ובטלה הגזירה?'.
יצאו מהמערה, וראו אנשים זורעים וקוצרים. אמר: 'מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?' וכל מקום שנתנו עיניהן - מיד נשרף.
 
יצתה בת קול ואמרה להם: 'להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!'.
חזרו וישבו במערה שנים עשר חודש, כפי שאומרים 'משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש'.
יצתה בת קול ואמרה: 'צאו ממערתכם'. יצאו. וכל מקום שהיה רבי אלעזר מזיק - היה מתקן רבי שמעון. אמר לו: 'בני, די לעולם אני ואתה'.
כשהגיע בין השמשות של ערב שבת, ראו אותו זקן רץ עם שני הדסים בידיו.
אמרו לו: 'אלה למה לך?'
אמר להם: 'לכבוד שבת'.
אמרו לו: 'מספיק לך אחד!'.
אמר להם: 'אחד כנגד זכור, ואחד כנגד שמור'.
אמר רשב"י לבנו: 'ראה כמה חביבין מצות על ישראל', והתיישבה דעתו.

 

 

 

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > חגים ומועדים > לג' בעומר
תגובות הגולשים: