World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

What Do You Feel During Davening - אנחנו אל מול עצמנו

הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 9606
הורד: 1181

Rated 47 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 12 - 15

גודל קבוצה 5 - 30

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

הורדה

us.doc (42 KB)

 


מטרת הפעולה

מבוא:

בואו ננסה לראות את עצמנו כמעט כמו במראה.

מה קורה לנו בשעת התפילה? מה אנו חשים? כיצד אנו מתנהגים?

על מה אנו חושבים? האם התפילה היא באמת דבר כל-כך מסובך?

בלי הטפות מוסר, בלי הפחדות ואיומים. אנחנו בפשטות מול עצמנו.


עזרים נדרשים

מה צריך להכין?

1. שישה הגדים על רצועות בריסטול.

2. שש ניילוניות.

3. שישה פתקים לכל חניך+ מכשיר כתיבה.

4. גיליונות נייר גדולים (או בריסטולים), לכתוב עליהם את תשובות החניכים.


תוכן הפעולה

בס"ד

אנחנו מול עצמנו.

 

מבוא:

בואו ננסה לראות את עצמנו כמעט כמו במראה.

מה קורה לנו בשעת התפילה? מה אנו חשים? כיצד אנו מתנהגים?

על מה אנו חושבים? האם התפילה היא באמת דבר כל-כך מסובך?

בלי הטפות מוסר, בלי הפחדות ואיומים. אנחנו בפשטות מול עצמנו.

 

 

מה צריך להכין?

1. שישה הגדים על רצועות בריסטול.

2. שש ניילוניות.

3. שישה פתקים לכל חניך+ מכשיר כתיבה.

4. גיליונות נייר גדולים (או בריסטולים), לכתוב עליהם את תשובות החניכים.

 

מהלך:

 

שלב א': המדריך יתלה על הקיר הגדים ומתחת לכל הגד שקית (מה שמכונה "ניילונית".):

1. אני מרגיש צורך להתפלל כש...

2. כשאני לא מצליח להתפלל זה בגלל ש...

3. החלקים שאני לא מזדהה איתם בתפילה הם...

4. אני חושב/ת שמטרת התפילה היא...

5. החלק שאני הכי אוהב/ת בתפילה הוא...

6. לפעמים כל-כך מתחשק לי בזמן התפילה...

 

כל חניך יקבל שישה פתקים ויתבקש להתייחס להגדים, כלומר להמשיך את המשפט.

כל פתק יש לשים בניילונית מתחת להגד.

 

שלב ב' : לאחר שהחניכים יסיימו את המשימה, הקבוצה תתחלק ל- 6 קבוצות. כל קבוצה תתרכז ליד הגד.

(קבוצה יכולה להיות גם חניך אחד.)

כל קבוצה תידרש לבחור את המשפטים המוצלחים ביותר לדעתה ולנתח באופן כללי את התוצאות:

האם יש תשובות שחזרו על עצמן? היו תשובות חריגות? מה המסקנה לאור בדיקת התשובות?

כל קבוצה תידרש לבחור משפטים מעניינים והמדריך ירשום אותם על בריסטול, כך שכולם יראו.

 

לאחר שהקבוצות יסיימו, תהיה התכנסות של המליאה. כל קבוצה תדווח על התוצאות ועל מסקנותיה לאור התוצאות.

על המדריך בשלב זה להוביל דיון שיעסוק בתחושות ומחשבות שהחניכים העלו על פני השטח בכל הנוגע לתפילה.

האם קיימים קשיים? מהם? האם יש לנו שאלות לגבי התפילה?

שוב, כדאי לרשום על בריסטול דברים חשובים שהחניכים מעלים.

 

למדריך!!!- זו הזדמנות טובה לחוש את השטח ולדעת באיזה כיוון לפעול ובאלו נושאים לעסוק. אתה לא צריך להתחייב לדעת לענות על כל השאלות ולמצוא פתרונות לכל הקשיים בפעולה זו, אך כדאי שתציין לעצמך כמה נקודות שחשוב ללבן עם החניכים.

 

 

 

שלב ג' : שלב זה מהווה מעין סיכום.

המדריך יסכם את הנאמר ויוסיף מספר נקודות אם עד כה לא העלו אותן:

 

הקשיים שלנו בתפילה נובעים מ:

1. שיגרת היום יום שאנחנו כל-כך שקועים בה.

2. הנוסח הקבוע- כל יום למעשה אנחנו אומרים אותו הדבר.

3. תחושה שה' רחוק מאתנו.

 

 

איך נפתור את בעיית הריחוק מהקב"ה?

ננסה לחשוב על דוגמאות שונות מהחיים:

איך אנחנו מנסים להרגיש קרוב לאנשים שלא נמצאים בהכרח קרוב אלינו?

 החניכים יעלו אפשרויות כמו: שיחות טלפון, מכתבים...

ומה עם אנשים שאין באפשרותנו להגיע אליהם כל-כך בקלות?

במקרים כאלה אנו נוטים לחשוב עליהם ולהיזכר בהם לעיתים קרובות.

כך גם עם הקב"ה. עלינו להשתדל לחשוב עליו ולהרגיש אותו לא רק בזמן התפילה.

אנחנו צריכים לשאוף להגיע למצב של "שיותי ה' לנגדי תמיד", ו"בכל דרכיך דעהו",

יש "להכניס" את הקב"ה לכל תחום אפשרי בחיינו.

 

שלב רביעי:

שלב זה מתייחס לקושי שלנו לעמוד מול עצמנו.

בתפילה נדרשת פעולת התכנסות אל ה"אני", פעולה לא קלה שאנו לא מורגלים בה במיוחד.

במשך היום אנו זקוקים לגירויים חיצוניים כך שכל נסיון להתרכז ולהתכנס בעצמנו,

נתקל בקשיים.

לפני שנסביר זאת לחניכים ננסה להמחיש זאת על ידי ההפעלה הבאה:

ננסה ליצור אווירה שטותניקית בחדר.

מהבנים נבקש לשכב על הרצפה. כל אחד צריך להשעין את ראשו על הבטן של חברו.

(כך יווצר מצב שרק חניך אחד ישאר עם הראש על הריצפה).

כעת יבקש המדריך מאחד החניכים להתחיל לצחוק ומי שנדבק מתבקש להצטרף.

מנסיונות קודמים מסתבר שה"מחלה" מתפשטת במהירות וכולם צוחקים בלי להבין למה.

 

(אם הפעולה נפרדת ניתן לתת משימה זו גם לבנות. אם לא, רצוי לתת באותו

זמן משימה אחרת לבנות ולהכניס אותן לאווירה הכללית).

 למשל: כל הבנות צריכות לעמוד על ספסלים.

לאחר מכן המדריך יוציא ספסל אחד. כעת על הבנות לעמוד על הספסלים למרות שחסר להן ספסל אחד. אם יש בסניף כסאות אפשר בכל סבוב להוציא כסא או שניים ולראות איך הם מצליחות להסתדר.

 

בגמר ביצוע ההפעלות, כאשר האווירה בחדר תהיה קלילה ביותר, המדריך יבקש רצינות וינסה לסכם את הפעולה.

 

סביר להניח שבאווירה כזו לחניכים "לא יהיה ראש", להקשיב להסברים.

("די. אי אפשר עם ההסברים הכבדים האלה.")

המדריך יסביר שזה מה שבעצם קורה לנו כמעט כל יום.

לרוב, אנחנו נמצאים במרוץ שבו אנו מתעסקים בדברים הקשורים אלינו.

במצב כזה, קשה לעצור ולחשוב על הקב"ה שנראה לנו מנותק. קשה לנו להיות באמת עם עצמנו

בלי העולם שמסביב.

 

 

 

המדריך יקריא לסיכום את "מסילות בלבבם".

לא כדאי להתחיל לקרוא את הקטע אם אין אווירה מתאימה.

אפשר לכבות את האור, להושיב את כולם במעגל, להדליק נרות בחדר,

לבקש לעצום עיניים ולהתרכז.

 

סיכום:

ניסנו לבחון את עצמנו. מצד אחד התפילה היא דבר כל-כך ברור מאליו עבורנו,

ומצד שני אנו נתקלים בלא מעט קשיים בדרך לתפילה.

יש אומרים- שידיעת הבעיה היא כבר חצי פתרון...

מודעות לקשיים שלנו בתפילה ולבעיות שצצות הן חלק מהפתרון לתפילה בכוונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסילות בלבבם

 

האם שוחחת פעם עם עצמך ?

עם עצמך בלבד.

עם עצמך ללא קליפה, ללא זיקה לשום אדם ולשום בריה בעולם, מבלי שתושפע על ידי החברה, האווירה, על ידי הבית או בית הספר, הרחוב או החוג שלך, מבלי שתדע שקיים עוד אדם בעולם.

 

האם שוחחת פעם עם עצמך ?

עם עצמך בלבד !

כאשר התכנסת לפינה אחת מפינות העולם, אף ששום עין אינה רואה אותך ושום אוזן אינה שומעת אותך, כי אם אתה לבד, ואין שום דבר המקיף אותך, המפריד בינך לבינך, ואין שום דבר העלול לעורר חיוך או דמעה, רוגז או הנאה, ואין שום דבר שמובן לך באותם רגעים - כשאתה מבקש לשוחח עם עצמך.

עם עצמך בלבד !

 

לאחר שתקלף את כל מה שנדבק בך בפנים ובחוץ, לאחר שתסיר את הדוק מעיניך ואת האוטם מאזנך, ולאחר שתראה לא בעד למשקפים ולא מעבר לגדר, ותאזין לקולך בלבד, ללא הד של קולות אחרים, ללא צל של מבט ממשהו אחר.

ואתה תעמוד לבד עם עצמך, לא תהיה קשור לשום דבר מלבד אשר במהותך העצמית, ולא תבקש שום דבר מאשר להבין את מהותך העצמית.

ואז אתה כשיר לתפילה.

 

האם הרגשת פעם את בדידותך ?

את בדידותך המוחלטת ?

קראת פעם את הספר "בדד" של האדמירל סקוט ?

הוא נשאר בקוטב הצפוני מנותק מחברי המשלחת, המצברים התרוקנו והוא נשאר בודד בתוך מעבי הקרח והשלג הנצחיים.

האם הרגשת בדידות שכזו ?

 

בדידות מוחלטת !

ללא בית, ללא בגדים המקשרים אותך אל עצמך, ללא שפת קשר עם העולם, ללא העולם כולו שהצטנף לכדי אגרוף קטן המאיים עליך ואתה ברחת ממנו, ללא אב ואם, ללא אחים ואחיות, ללא רעיה וילדים.

ואתה עומד בפרשת דרכים, ואינך יודע אם אתה נמצא באמצע או בסוף הדרך, או שטרם צעדת את הצעד הראשון, ואינך יודע, אם זוהי דרך ארוכה או קצרה, קשה או קלה.

ואינך יודע אם זוהי דרך המובילה לאיזה מקום או שהיא נמשכת עד אין סוף. ואינך יודע אם עליך לעשות את הצעד הראשון או להשאר עומד, כל ימי חייך. ואינך שומע שום קול של אדם, של חיה, של ציפור. לא משק כנפיים ולא אוושת עלה, לא פכפוך מים לא רשרוש עשב.

ומלבד הרום אין סביבך מאומה, והרום עולה עד אין סוף ועיניך תרות אחריו. ואז אתה מרים את עיניך לרום השמים, ואת ידיך, ואת רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך.

 

 

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > יהדות > תפילה
» הכל > חגים ומועדים > ימי תשובה (אלול - תשרי)
» הכל > חגים ומועדים > יום כיפור
תגובות הגולשים: