Tishaa Be'av Skit - הצגה לתשעה באב

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : הצגה בשפה: עברית

גילאים 8 - 12

גודל קבוצה 5 - 20

משך הפעולה : 20 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 5537
הורד: 722

Rated 306 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה
מטרה: להראות לחניכים מה אנו מפסידים בלי בית המקדש, ולמה זה שאין בית מקדש אמור להפריע לנו.
 וכמובן- שבית המקדש הוא העיקר שלנו.

עזרים נדרשים
אביזרים: כוס לשבירה מזכוכית ב- 4 שקלים, נייר כסף-לעטוף את הכוס, מכונת זמן, יוטות כשק אבל, אלבד-לבגדים של המשפחה, חולצתנועה-מדריך, כובע-לחניך.

תוכן הפעולה
מערכה א:
מדריך מגיע לחניך עם פחית קולה ריקה ומציע לו אותה. החניך שמח, אך מתבאס כאשר מבחין כי הפחית ריקה, ושואל את המדריך לפשר הדבר. המדריך עונה לו, שכמו שמה שעושה את הפחית לפחית קולה, זהו הקולה, ובלי הקולה, הפחית לא שלמה, כך גם מה שעושה את היהודי לשלם, זה בית המקדש. החניך אומר לו בזלזול: "נו... זה רק משל..." ושניהם נשאבים למנהרת הזמן. (כמובן שהם מדברים קצת ולא כאלה יבשים...)
=פתיחה
 
מערכה ב:
החניך והמדריך מגיעים אל תקופת בית המקדש ונתקלים במשפחה שבאה לעלות לרגל.
כאן מצטרפים עוד שחקנים...
אבא - נו יאללה ילדים, אנחנו כבר צריכים לצאת.
אח קטן- אוף! אין לי כוח לעלות לבית המקדש עכשיו. אני רוצה להמשיך לשחק ביו-יו שלי.
אח גדול- מה?! אתה לא עולה איתנו? אתה יודע בכלל מה זה בימ"ק?
אח קטן בסוף מסכים באילוץ ועולה עימם. האב מרכז את כולם (תוך התלהבות ושמחה לעלייה) והם לוקחים איתם קורבן.
 
הם בדרך לבית המקדש בפנטומימה, והחניך והמדריך מדברים ביניהם:
חניך- אני לא מבין את כל ההתלהבות הזאת... כולה בית המקדש
מדריך-חכה שנגיע לשם...
חניך-יאללה יאללה
 
המשפחה המהוללת מגיעה לבית המקדש ומתפעלת מן המאורע.
אח קטן- שיאווווווווווווווו...
אח גדול- אמרתי לך..
אבא-הביאו לי את השה תמים לעולה ואקריבהו. (במילים אחרות...)
הם מקריבים את השה. הכהן הולך להקריב את השה מחוץ לשטח הבימה. הם חוזרים אל ביתם הקט.
המשפחה יוצאת מהבמה.
=להכניס לאווירה, התרגשות של בית המקדש...
 
מערכה ג:
החניך והמדריך משוחחים ביניהם ליד הבימ"ק:
חניך- יופי, שמח? עדיין לא איכפת לי שאין בימ"ק.
מדריך- למה אתה אנטי?... יש לך מושג כמה היה חשוב לאנשים בית המקדש פעם?
אנשים באו מרחוק להקריב קורבנות, בית המקדש היה הבית משפט אז, אנשים באו להתפלל שם... על מה אתה מדבר? כל העם היה שותף לזה, כל העם נטל חלק בעבודת בית המקדש, הביאו חומרים לבנייה מרחוק,
כל הזמן הזה-החניך מסתכל על המדריך בעיניים בורקות.
עכשיו עובר סוחר וצורח: "מכירת חיסול קורבנות, הכול בזיל הזול".
מדריך:אתה רואה איך פעם זה היה חשוב... ככה עבדו פעם.
כל העולם בא לראות אותו-מכל היבשות, טובי המוזיקאים ניגנו שם-הכוונה ללויים, בית המקדש היה כל כך קדוש-רק מי שהיה טהור יכול היה להיכנס לשם, בית המקדש זה היה הכוכב נולד של היום...
 
מערכה ד:
רק המשפחה על הבמה, בבית שלהם, קוראים תהילים. שכן נכנס בסערה, ומודיע להם שעכשיו הרומאים הצליחו להיכנס לבית המקדש!!!
המשפחה מתחילה לבכות, ויוצאת מהבמה.
 
מערכה ה:
החניך והמדריך גם על הבמה. מישהו מפעם בוכה, ולובש שק אבל. תוך כדי שהוא הולך, הוא ממלמל לעצמו: "איך בית המקדש נחרב?? אח..."
החניך מזדעזע, ופונה אל המדריך בעצב: "מה?? למה הוא נחרב?? מה עשינו?? איך נוכל להחזיר אותו??" המדריך אומר: "בית המקדש, שהיה הדבר הכי מרכזי של עמ"י, הבניין שבו התפאר, מקום שכינת ה', מקום עבודת בני ישראל את ה', נחרב. ועל מה? על שנאת חינם. לזכרו- (שובר כוס) קראצצצצ'..."
החניך: "וזהו, אין מה לעשות??"
מדריך: "מה פתאום?? כל מעשה טוב, מוסיף אבן למקדש".


פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > חגים ומועדים > ט' באב
» הכל > עם ישראל > ייעוד
תגובות הגולשים: