World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

Sources About Mia - מקורות לפדיון שבויים

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : מקור בשפה: עברית

גילאים 12 - 100

גודל קבוצה 1 - 100

משך הפעולה : 10 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 4444
הורד: 681

Rated 63 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



תוכן הפעולה

בס"ד                                                                                                                                             חשוון תשס"ז

מקורות לעיון ולימוד בעניין פדיון שבויים וערבות הדדית.

 

יהי רצון שבזכות לימוד התורה והתפילה, ההתעוררות והעשייה למען אחינו הנתונים בצרה בשביה - נזכה בקרוב שהקב"ה ירחם על כל השבויים והנעדרים, ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.

למעוניינים בחוברת הדרכה,דפי מקורות נוספים וכו' – אפשר לפנות ל"מדרשת התורה והארץ" : 08-6847088.

פדיון שבויים: 1. בראשית פרק יד:

 (יב) וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם:...

 (יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן:

(טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק:

(טז) וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם:

2.במדבר פרק כא

(א) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי:

(ב) וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַ ה' וַיֹּאמַר, אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:

(ג) וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:

רש"י במדבר פרק כא פסוק א :

וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת:

3 . רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח: הלכה י.

פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ,ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו - הרי זה עובר על: לא תאמץ את לבבך,ולא תקפוץ את ידך, ועל לא תעמוד על דם רעך, ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות: פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך,

ו ה צ ל   ל ק ו ח י ם   ל מ ו ו ת   והרבה דברים כאלו, ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.

 הלכה יא.

אנשי העיר שגבו מעות לבנין בית הכנסת ובא להן דבר מצוה מוציאין בו המעות, קנו אבנים וקורות לא ימכרום לדבר מצוה אלא לפדיון שבויים, אע"פ שהביאו את האבנים וגדרום ואת הקורות ופסלום והתקינו הכל לבנין מוכרין הכל לפדיון שבויים בלבד, אבל אם בנו וגמרו לא ימכרו את בית הכנסת אלא יגבו לפדיונן מן הצבור.

הלכה יב.

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם, שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם, ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן.

משלי פרק כד.

(י) הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה: (יא) הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ:

(יב) כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה, הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע, וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ:

אבן עזרא משלי פרק כד.

(י) התרפית ביום צרה הבאה על חברך ולא הצלתו: צר כחכה - בעת צרתך...שתהיה בצרה כמוהו ולא תמצא מציל:

4. רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה יד.

כל היכול להציל ולא הציל עובר על (ויקרא י"ט ט') לא תעמוד על דם רעך, וכן: הרואה את חבירו טובע בים  או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל, או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו, העושה אותם ,עובר על לא תעמוד על דם רעך.

3. שולחן ערוך יורה דעה סימן רנב סעיף ג.

כל רגע שמאחר לפדות השבויים, היכא דאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים.

5. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה א.

חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה... ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר: בצדקה תכונני, ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.

6. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ב.

לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה, שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום, כל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, וכל מי שהוא אכזרי ואינו מרחם יש לחוש ליחסו, שאין האכזריות מצויה אלא בעכו"ם שנאמר אכזרי המה ולא ירחמו, וכל ישראל והנלוה עליהם כאחים הם שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם ואם לא ירחם האח על האח, מי ירחם עליו? ולמי עניי ישראל נושאין עיניהן, הלעכו"ם ששונאין אותו ורודפים אחריהן ?! הא אין עיניהן תלויות אלא לאחיהן.

 

7. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א.

רבה רמא צדקה איתמי דבי בר מריון, א"ל אביי, והתני רב שמואל בר יהודה: אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים! א"ל: אנא לאחשובינהו קא עבידנא.

איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא, שדרה ארנקא דדינרי לקמיה דרב יוסף, אמרה: ליהוי למצוה רבה.  יתיב רב יוסף וקא מעיין בה, מאי מצוה רבה? א"ל אביי, מדתני רב שמואל בר יהודה:  אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים, שמע מינה:

פדיון שבוים מצוה רבה היא. אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא? א"ל, דכתיב (ירמיהו טו): "והיה כי יאמרו אליך אנה נצא, ואמרת אליהם כה אמר ה': אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב ,ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי"

ואמר רבי יוחנן: כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו. חרב קשה ממות - אי בעית אימא: קרא, ואי בעית אימא: סברא; אי בעית אימא סברא, האי קא מינוול והאי לא קא מינוול; ואבע"א קרא (תהלים קט"ז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. רעב קשה מחרב - איבעית אימא סברא, האי קא מצטער והאי לא קא מצטער; איבעית אימא קרא, (איכה ד') טובים היו חללי חרב מחללי רעב. שבי [קשה מכולם], דכולהו איתנהו בי.

       רש"י מסכת בבא בתרא דף ח עמוד  ב.

שבי כולהו איתנהו ביה - שהוא ביד העכומ"ז לעשות בו כל חפצו אם למות [אם לחרב] אם רעב.

8. ירמיהו פרק טו.

(א) וַיֹּאמֶר ה'  אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ:

(ב) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת ,וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶּׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי:

9. תוספות מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב.

פדיון שבוים מצוה רבה - והא דאמר בפרק בני העיר (מגילה דף כז ע"א) אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה ולא קתני פדיון שבוים, שמא מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך למיתני.

10.                         מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א:

שאלה: האם יש מצוות פדיון שבויים בנושא של יהונתן פולארד?         תשובה:

"את השואלים צריכים לשאול כיצד עולה על דעתם הספק הזה? ברור הוא שיש מצווה רבה וחובה גדולה על כל עם ישראל באשר הוא נמצא ,לעזור ולסייע בכל כוחם ומאודם,לעשות ולפעול להוציא ולשחרר ,את ה"ה יהונתן פולארד הי"ו שמסר עצמו לטובת הצלת כלל עם ישראל".

כל ישראל ערבים זה בזה

11. דרש תנחומא (ורשא) פרשת נצבים סימן ב.

(ב) ראשיכם שבטיכם אע"פ שמניתי לכם ראשים זקנים ושוטרים כולכם שוין לפני שנאמר וכל איש ישראל, ד"א כלכם ערבים זה בזה אפי' צדיק א' ביניכם כלכם עומדים בזכותו ולא אתם בלבד אלא אפי' צדיק אחד ביניכם כל העולם כולו בזכותו עומד שנאמר (משלי י) וצדיק יסוד עולם, וכשאחד מכם חוטא כל הדור לוקה, וכן אתה מוצא בעכן (יהושע כב) הלא עכן בן זרח מעל בחרם וגו', מדת פורעניות מועטת והדור נתפס בה מדה טובה מרובה עאכ"ו, לכך נאמר כל איש ישראל...

12. ויקרא פרק יט.

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה':

תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט  ה"ד.

כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך היך עבידא?הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי, תחזור ותמחי לידיה?!

13. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב.

ויען עכן את יהשע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי. אמר רב אסי אמר רבי חנינא: מלמד שמעל עכן בשלשה חרמים:

שנים בימי משה ואחד בימי יהושע, שנאמר כזאת וכזאת עשיתי...

ועד השתא מאי טעמא לא איענוש? אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון: לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן. כתנאי (דברים כ"ט): "הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם ..." למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד?

מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: וכי ענש על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר עד עולם, אלא כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן. אלא עכן מאי טעמא איענוש? משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו.

14. תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז /ה"ה.

אמר רבי שמעון בן לקיש: בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. אמר להן יהושע - אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות, המים באין ושוטפין אתכם. אמר רבי סימון בר זבדא: ויאות תדע לך שהוא כן ,שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה.

 

 

 

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > אקטואליה > שבוייים ונעדרים
תגובות הגולשים: