World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

The Connection Between Am Israel To Eretz Israel - הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 15 - 18

גודל קבוצה 15 - 30

משך הפעולה : 60 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 3923
הורד: 744

Rated 57 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

מטרות: החניך יבין שקיימת שאלה מאיפה להתחיל לספר סיפור- כך גם לגבי הסיפור של עמ"י.

          החניך יתוודע לגישות השונות ולנק' העימות בניהם.

          החניך יתעורר לדיון בנושא.

          החניך יכיר את משולש א"י- תורת ישראל- עם ישראל ויראה בה פיתרון הבעיה.


עזרים נדרשים

רשימת ציוד:

*      דפים עם ריבועים לסיפור חיים.

*      צבעים, טושים, עטים.

*      קטעים על מעטפות+ פתקים לשים בפנים.

*      לוח קיר.

*      (אפשר להכין תרשים של המשולש בשביל הסיכום).

 


תוכן הפעולה

רקע: ישנן 2 גישות המציגות מרכז אחר לעם היהודי.

אחת שמה במרכזה את א"י, כתנאי הכרחי לקיומו של עמ"י ובסיס לקיום ייעודו, והשנייה רואה ביהודים עצמם את הבסיס והמרכז לעם היהודי.

   הגישה הראשונה רואה קדושה מיוחדת בא"י. אך לא זאת בלבד, גישה זאת גם טוענת שאין קיום לעם ישראל ללא ארצו ורק שם יוכל להגשים את ייעודו. גם בתקופת גלותו עם ישראל שאף להגיע לא"י. הגלות היתה סבל ועונש בלבד והגאולה מגיעה ע"י בניין א"י.

גישה זו מזוהה בעיקר עם גישתו של הרב קוק.

   הגישה השנייה שמה את הדגש על היהודים כפרטים. החשיבות היא בשמירת התרבות היהודית וההלכה. ליהודים יש תפקיד בגולה, עליהם לשמש אור לגויים. יש שיגידו שיש בגלות קירבה גדולה יותר לקב"ה. מטרתה של א"י ישראל למעשה הוא מרכז ליהודי העולם ומעין סמל תרבותי. התקופה בארץ היתה לצורך מילוי מאגרים לפני היציאה לגלות, שם הם מקיימים את ייעודם.

גישה זו מזכירה את גישת העם היהודי ומזוהה עם הרש"ר הירש.

 

ערך: קיום רב שיח מתמיד עם המורשת התרבותית והערכית של העם היהודי, תוך יחס של כבוד ופתיחות כלפי הגישות והאמונות השונות. עידוד הפרט לעצב זהות יהודית- ישראלית משמעותית.

מהלך הפעולה:

  1. סיפור חיים בתמונות: כל בת מקבלת דף עם 5 ריבועים ריקים, בהם עליה לספר את סיפור חייה.

  2. דיון: מאיפה כל בת התחילה את הסיפור? האם היו נק' פתיחה שונות?

האם אפשר להתחיל את הסיפור גם מאירועים הקודמים ללדתנו- נגיד המפגש של ההורים, העלייה של סבא וסבתא- ועד כמה רחוק אפשר לקחת את זה?

על אילו אירועים כול בת דילגה ועל מה היא שמה את הדגש, ומדוע?

האם גם בסיפור הלאומי יש נק' פתיחה שונות?

איך ההיית מספרת את סיפורו של העם היהודי? מה חשיבותה של הגלות בסיפור ומה חשיבותה של א"י?

  1. מעטפות מדברות+ לוח קיר: מעטפות פזורות בחדר. על כל מעטפה מופיע קטע מהדף מקורות (מצורף להלן). הבנות מסתובבות בחדר וקוראות את הקטעים. הן כותבות תגובות לקטעים ומכניסות למעטפות. לאחר מכן, הקבוצה מחלקת את הקטעים ל-2 הגישות ומדביקים על הלוח קיר. מנסים לנסח מה הן 2 הגישות.

  2. כסאות חמים: 2 בנות נבחרות לייצג את 2 הדעות. הן יושבות על כסאות מול הקבוצה ומייצגות את הדעה שהוטלה עליהן. ברגע שלמישהי מהקבוצה יש טיעון חדש, היא קמה ומחליפה את מי שישבה בכיסא.

 

סיכום: כאשר אנו באים לספר את הסיפור של העם היהודי אנו יכולים להסתכל עליו מנק' מבט שונות. השאלה מהיכן מתחילים לספר את הסיפור, היא מהותית על מנת לקבוע אילו אירועים הם בעלי חשיבות יתרה. האם הציר סביבו סובב עמ"י הוא הארץ הוא העם?

יש שיראו חשיבות ביהודים כפרטים וא"י תהיה בעיניהם כמשנית ואולי רק כסמל.

ויש יראו חשיבות בלעדית בארץ ובבניינה.

הגישה הראשונה מפספסת את עיניין קדושתה של א"י וחשיבותה הרוחנית- ייעודית לעמ"י.

הגישה השנייה, מסתכנת באיבוד יהודי הגולה ובהפיכת א"י למדינת כל אזרחיה.

אך ישנה גישה שלישית שמבוססת על המשולש: א"י-תורת ישראל- עם ישראל. על פיה ישנה חשיבות לכל אחד מקודקודי המשולש.

אנו רואים חשיבות עליונה בא"י ושמים אותה כאידיאל, אך אל לנו לשכוח את יהודי התפוצות. ישנה חשיבות לכל יהודי ויהודי בעולם. קיומו של עמ"י תלוי בא"י, תורת ישראל והעם היהודי, הפסד של אחד מהם הוא הפסדו של המשולש כולו.


הערות כלליות

ניתן למצוא את כל הנספחים הנדרשים בקובץ המצורף.



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > חגים ומועדים > יום העצמאות
תגובות הגולשים: