World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

The Era Of Austerity - תקופת הצנע

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 13 - 15

גודל קבוצה 20 - 30

משך הפעולה : 80 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 6727
הורד: 892

Rated 62 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

רציונל:

לאחר הכרזת המדינה הייתה עלייה מאוד גדולה לארץ. בעקבותיה כך, המדינה נקלעה לבעיות כלכליות קשות, ולכן הוחלט על הקמת משטר הצנע. במשטר זה היא שאנשים חיים לפי רמת החיים של הכלל ולא לפי מה שהם באופן אישי יכולים להרשות לעצמם. בהקשר זה נדון השיעור בנושא של סדר עדיפויות נכון, בהתחשבות למען הכלל, ואחראיות אישית, תוך קישור לחיי הילדים.


עזרים נדרשים

רשימה טכנית:

-          חידת בציורים על "משטר הצנע"

-          תחפושת להצגה (מטפחת/כובע של אישה)

-          שלטי א/ב + הוראות כתובות למשחק המסטיקים (יש בארון בחדר הדרכה)

-          מסטיקים

-          תמונות של פרסומות נגד השוק השחור

-          קולה+ כוסות

-          כתר למלך (מסיפור הקולה)

-          כרטיסיות לדילמות


תוכן הפעולה

מהלך:

1. נפתח במשחק הכיסאות: נערוך תחרות בין בנים לבנות: כמה שיותר ילדים עומדים על 2 כסאות.

לחילופין, אפשר להגיד לכל התלמידים  להסתובב בכיתה ובהדרגה לצמצם את השטח שבו ניתן להסתובב (חצי מהכיתה, ואז רבע וכו'..)

נשאל:  מה קרה? איך הרגשתם?              נרשום על הלוח את התשובות: צפוף, אין מקום ועוד.

נשאל: מה הקשר לקום המדינה? לעליות?

2. רקע היסטורי: בשיעור שעבר דיברנו על הכרזת המדינה. מייד לאחר ההכרזה מגיע גל עלייה

מאוד גדול לארץ ונוצרת צפיפות רבה. תוך ארבע שנים האוכלוסייה מכפילה את עצמה!  

תנסו לתאר לעצמכם שמגיעים היום לבית שאן עוד 20,000 תושבים, זה שינוי עצום!

נדגיש את העובדה שהמצב הכלכלי של המדינה באותם שנים לא היה מזהיר בלשון המעטה.

אז מה לדעתכם המדינה צריכה לעשות?

להפסיק את זרם העולים? הרי זה יכול לפגוע בתושבי המדינה! בדיוק כמו במשחק ששיחקנו בהתחלה: אם יעלו יותר מדי ילדים על הכיסאות, הם עלולים ליפול והתוצאה תהיה לא נעימה.

מצד שני, אי אפשר למנוע את העלייה. בסך הכל מדובר בניצולי שואה ובאנשים שחלמו שנים רבות לעלות לארץ ישראל ולחיות בה. הייתם מסכימים אם היו מצטרפים לכיתה שלכם עוד 15 תלמידים? מה הייתם עושים?

ולכן, המדינה מחליטה לא להגביל את העלייה, אבל הבעיה נשארת בעינה.

 

אז מה עושים? יש למישהו רעיון?  נעודד את התלמידים לחשוב קצת על פתרון ונשמע את הרעיונות.

נביא חידת בציורים על "משטר הצנע". ונסביר: המדינה מחליטה לצמצם את ההוצאות ולהקים משטר צנע: תקציב מדויק של מזון לכל משפחה. בנוסף,מוקמים מעברות ויישובי עולים ויש פנייה לעבודות יזומות.

היום נתמקד ברעיון של משטר הצנע.

המדינה חילקה תלושים מוגבלים לכל משפחה בקניית מזון בסיסי (בהתאם למספר הנפשות במשפחה) וכך צמצמה את אפשרויות הקנייה. בשל כך, הוקם "שוק שחור" (מכירה של מוצרי מזון נוספים בניגוד לחוקי המדינה, או מכירת מוצרים במחירים גבוהים ורווחיים יותר בשוק השחור במקום להביא אותם למדינה שתחלק לתושבים), מה שגרם לדילמה קשה.

3. נערוך הצגה קצרה שממחישה את המצב שהיה באותה תקופה.

נציג דמות של אישה שאינה מוכנה לקבל את משטר הצנע מטעמים שנשמעים מאוד אנושיים. היא מספרת שיש לה חמישה ילדים וברוך השם יש להם כסף. היא לא רוצה שלילדים תהיה בריאות לקויה בגלל איזו החלטה שהמדינה החליטה ולכן היא מחליטה לקנות בשוק השחור. ובכלל, זה הכסף שלה, וזכותה לקנות בו מה שהיא רוצה...

נשאל את הילדים: מה דעתכם? האם היא צודקת? למה היא צריכה להידפק אם יש לה אפשרות כלכלית לחיות בצורה טובה? ובכלל, מה זה כבר משנה אם היא תקנה בשוק השחור?

מסתבר שיש לכך משמעות הרבה יותר גדולה, נראה זאת במשחק הבא.

 

4. משחק המסטיקים: נחלק לכל ילד שלט א/ב ומסטיק. על פי הוראות מדויקות של המדריכה,

הילדים יצטרכו להרים את השלט.

נשאל: האם הצלחתם/ לא הצלחתם? למה?? מה צריך לעשות כדי שכולם יהנו?

רק אם כולם חושבים על כולם, אז כולם מרוויחים. אם כל אחד חושב רק על עצמו, הוא מרוויח, אבל דופק את כולם!                                  איך זה קשור למשטר הצנע? (חלק מהילדים יעשו: "אאאאההה... אני יודע!").

התקציב  של המדינה הוא מוגבל. תוכנית הצנע ניסתה לחלק באופן שווה את התקציב לפי הצרכים של המדינה. מי שפעל בשוק השחור עשה זאת על חשבון התקציב הכללי, ובכך פגע בשאר.

התקציב לא גדל, השאלה היא איך מחלקים אותו!

נראה לילדים פרסומות משנות החמישים שהיו נגד השוק השחור.

5. סיפור הקולה. מחלקים לתלמידים כוסות עם קולה ומבקשים מהם לא לשתות ממנה (אח"כ

אפשר לראות מי שתה ומי לא.. בגלל מי המלך ימות או יחיה..). מדריכה אחת מספרת את הסיפור, והמדריכה השניה מצגיה אותו (יש כתר למלך, והיא תשתה מכוס הקולה שלה לפי מהלך הסיפור). הסיפור מספר על מלך שהיה ממש חולה והתרופה היחידה שיכלה להציל אותו היה בריכה מלאה קולה שבה יטבול ויתרפא, כל האזרחים רצו להציל את מלכם האהוב רק שכל אחד סמך על השני שיביא קולה כדי שהמלך האהוב שלהם יתרפא ממחלתו הנדירה. ולבסוף אף אחד לא הביא- והמלך מת! נשאל: מה גרם למלך למות? אם הם היו יודעים שזה מה שיקרה בסוף, אתם חושבים שגם אז הם לא היו לוקחים אחראיות? האם גם אנחנו, כיחידים או ככיתה, קורה לנו לפעמים שאנחנו מפילים אחראיות? יש כבר מספיק שיביאו חטיף למסיבת הכיתה, אז למה לי להביא גם?

6. איך זה קשור לחיים שלנו?

כעת נציג דילמות שונות מחיי הילדים דרך הסיפור של משפחת צנעני (מלשון צנע, דא?)

נזמין מתנדב לקרוא דילמה ולהחליט מה הוא היה עושה, עם איזו עמדה הוא מזדהה, ולמה.           

במקרה והנקודה של השיעור מוצתה כבר ואין זמן, אפשר פשוט להסתפק בדוגמאות שהם יביאו מעצמם.

המקרים:

-          שלומי לומד בכיתה ז' בתיכון בעיר. הטיול השנתי מתקרב והמנהל הודיע שבעקבות מצבם הכלכלי של הרבה הורים הלינה תהיה לינת שטח.

      מתארגנת עצומה של כמה תלמידים שמתכוונים להוסיף עוד כסף לטיול ואז הלינה תהיה   בבתי מלון.

-          הילדה זהבה היא תלמידת כיתה ט'. היא פעילה בוועד כיתה והם מתכננים לכבוד סוף השנה פעילות לכל הכיתה בעלות של 100 ₪, בעקבות המחיר הגבוה, ישנם כמה ילדים שלא יוכלו להשתתף. 

-          עקב הפקקים הבלתי נסבלים (וגם זיהום האוויר..), המדינה רוצה לחוקק חוק שבכל יום שני וחמישי אנשים יסעו בתחבורה ציבורית (אוטובוסים ורכבות) במקום במכוניות הפרטיות (שתופסות מקום ומזהמות יותר), למעט מקרים חריגים שאפשר לקבל עליהם אישור.

הרבה אנשים מתנגדים לחוק ובראשם מר כהן: מי שזקוק לתחבורה ציבורית- שייסע בה, למי שיש אוטו פרטי- זכותו לנסוע ברכב שלו!

-          לאחר המלחמה היו פרסומות שקראו לאנשים לטייל בארץ במקום בחו"ל וכן של התעשיינים לקנות מוצרי כחול-לבן כדי לחזק את התעשייה הישראלית.

כמובן שיש התנגדות רבה מצד משפחת כהן: " יש לנו כסף, אנחנו רוצים איכות! למה שנתפשר על כחול-לבן? מי שאין לו- שיקנה! מי שיכול להרשות לעצמו- שיקנה מיבוא ויסע לחו"ל.

-          למר וגברת רבינוביץ ישנה דילמה: האם לשלוח את ילדיהם לבי"ס פרטי וטוב או "להתערבב"     

עם כולם? (אפשר להגיד מילה טובה על המקיף שבהגדרתו מקבל כל תלמיד שמוכן ללמוד, בלי קשר למעמד וכו'..).

 

 

לסיכום: ראינו עד כמה חשוב שכולם, אבל כל אחד ואחד, בלי יוצא מן הכלל ייקח אחריות. אחרת זה עלול לדפוק את כולם... המדינה לא הייתה מצליחה להמשיך להתקיים ללא שיתוף פעולה של כולם (ומשטר הצנע זו רק דוגמא אחת לכך), וגם אנחנו כיחידים, ככיתה, כעם, צריכים ללמוד שפשוט אי אפשר לבד! רק כולם, ביחד!

 

בהצלחה!


הערות כלליות
-


פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > חגים ומועדים > יום העצמאות
תגובות הגולשים: