World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

The Daily Gvura- Harav Neriya - גבורה יומיומית- הרב נריה

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 12 - 15

גודל קבוצה 10 - 30

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

הורדה

The Daily Gvurah- Harav Neriya- HEB.doc (42 KB)

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 15232
הורד: 2256

Rated 81 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

מטרות היחידה:

1.      הבנת דרכנו כדרך של "תורת חיים" לא של פשרנות, אלא של שילוב של שני דברים כשמכל אחד לוקחים קצת (חומר ורוח, ארציות  וקדושה, בניין ותורה וכו'...)

2.      התלמיד יבין כי הגבורה היומיומית מתבטאת בדברים הקטנים של  היומיום.

3.      התלמיד יבין שהגבורה היומיומית מתבטאת בדרכו של הרב נריה.

4.      התלמיד יבין כי גם הוא יכול להיות  גיבור.


עזרים נדרשים

אמצעים:

1.      מכתב מבחור חילוני.

2.      שעון

3.      מיקרי יומיום בחיי דתי וחילוני.

4.      דילמות .

נרות ,גפרורים , כוסות .


תוכן הפעולה

  דרכו של הרב נריה = גבורה יומיומית.

שלבים:

1.      מכתב של בחור חילוני  (נספח 1)

2.      שעון

3.      סדר יום דת וחילוני (נספח 2)

4.      דילמות בנושא הגבורה היומיומית (נספח 3)

5.      מתודת האש והמים.

6.      סיכום.

המהלך:

נבין שדרכנו היא לא דרך של פשרה.

1. מקריאים מכתב של בחור חילוני (נספח 1) אשר נפגש עם אנשי הכיפות הסרוגות במפגש של גשר. במכתב הבחור מביע את דעתו החריפה על כך שהציבור של הכפה הסרוגה הוא פשרני שמנסה להדמות לעולם החילוני, ומציב עובדה - או שיהיו דתיים לגמרי, או שיהיו חילוניים לגמרי. ואין מה להתפשר, אם אתה מאמין במשהו - צריך לעשות אותו עד הסוף ולא להתפשר.

-         דיון קצר על המכתב. במה הוא צודק? האם אנחנו באמת פשרניים?

-         מה ההבדל בנינו לבין החילונים?

2. שעון - מעמידים 2 תלמידים כאשר אחד מייצג את השעון חילוני ואחד מייצג את השעון דתי כפה סרוגה. שני התלמידים עוברים ביחד את שעות היום  וכל אחד מספר מה הוא עושה בשעות האלה של היום.

לדוגמא: המדריך מכוון לשעה 8:00 בבוקר ועל כל אחד משני התלמידים לומר מה הוא היה עושה באותה שעה אם היה  דתי או חילוני וכך ממשיכים ועוברים על כל שעות היום כאשר כל אחד אומר מה עושה הדמות שהוא מייצג באותה שעה . שואלים את התלמידים מה ההבדל ביניהם?

יוצא שבעצם שניהם עושים את אותו הדבר, רק שלדתי יש כל מיני טקסים: תפילה, ברכות וכו'.

3. מקריאים רשימה של פעולות (נספח 2) שהאדם עושה בד"כ במשך שעות היום ועל התלמידים  לחלק אותם לשתי קבוצות: אלו מעשים  שייכים לחילוניים ואלו לדתיים?

(למדריכה: הקריאי את הפעולות מנספח 2)

שואלים אותם : האם אלה הם חיי תורה?

להתפלל ולברך כמה פעמים ביום?

האם הכל נשאר רק בטקסים?

האם הפעולות, המעשים שחלקנו בתור מעשים חילוניים באמת כאלה?

האם הם מנותקים מהעולם הדתי שלנו - האם יש לנו עולם דתי ועולם חילוני - שני עולמות נפרדים?

העולם שלנו מחולק לשעות דתיות ושעות חילוניות?

4. על המדריך להציג בפני התלמידים מספר דילמות שמטרתן להראות לתלמיד שבמהלך היום הוא מתמודד מול  סיטואציות רבות שעליו להחליט איך להתמודד עמן .

1.      המדריך מחלק לתלמידים כוסות פלסטיק ריקות ולאחר מכן ממלא את כוסו של התלמיד הראשון במים ואז  אותו תלמיד צריך לשפוך מכוסו לכוס של הבא אחריו וכן הלאה כאשר מה שיוצא בסוף מפעולה זו , זה שלתלמידים הראשונים יש כוסות מלאים במים בניגוד לאחרונים שלכל אחד מהם יש קצת , לאחר מכן מחלקים לתלמידים נרות כאשר שוב המדריך מדליק רק את נרו של התלמיד הראשון והוא צריך להדליק את הנר של הבא אחריו וכך הלאה והמסקנה שנובעת מן המתודה הזו היא: שדברים שיש בהם תוכן נשארים ודברים שאין בהם תוכן אלא רק מן החומר אינם נשארים. ( הנר משקף את האור והתוכן שתמיד נשארים בניגוד למים שמשקפים את החומר שללא הרוח) 

לסיכום:

חיי תורה זה לא כמה "טקסי מצוות" ביום, אלא אלה חיים שנובעים מתוך התורה. גם העבודה, הבניין, החומר, הצבא וכו' - נובעים מתוך עולם של תורה. הרב נריה שילב בין הדברים, גרם להבנה שעולם של תורה לא מסתכם רק בתפילות ובלימוד, אלא גם בעבודה, בקידוש החומר שנובעת מתוך התורה.  תורת חיים.

אין כזה דבר "דברים" דתיים ו"דברים" חילוניים. הכל צריך לנבוע מתוך אור של תורה. גם דברים שנראים לכאורה חילוניים. סרט, אמנות זה איזשהו אמצעי...


נספח 1-

שלום, קוראים לי אורי. שבוע שעבר חזרתי ממפגש "חילונים דתיים", שהתקיים בתל אביב. אני רוצה לומר שרוחי אחרי המפגש היתה נסערת. חשבתי לתומי כל חיי שהדתיים הם "משהו מיוחד". אמנם קצת סלדתי מהם בגלל היומרנות שלהם לגבי צדקת דרכם, האמונה ודרך החיים שלהם. אבל ככל שהתבגרתי למדתי להעריך אותם כי הם תמיד נראו מוסריים כאלה, שנלחמים על מה שהם מאמינים בו. שבוע שעבר במפגש שציינתי נדהמתי לגלות שהכל היה שטויות. הכל אצלם חיצוני ולא אמיתי. הם יודעים לדבר בסיסמאות, לטפוח על השכם של עצמם, אבל בתכלס הם בסה"כ די כמונו שפשוט חושבים את עצמם.

זאת אומרת, הם יוצאים לקולנוע, שומעים מוסיקה, מתלבשים ומדברים בדיוק כמונו ( חוץ מה-"ברוך ה'" ו-"בעזרת ה'" הצבוע שלהם). כל המעשים שהם עושים מתוך "יראת ה'" וציות לחוקי התורה, אנחנו החילונים עושים מתוך מוסר פנימי ולא כמו עיוורים. לנו יש לפחות שיקול דעת ואמת פנימית. החרדים לפחות הולכים עד הסוף עם הדרך שלהם.

הדתיים מתפשרים. מנסים להנות מכל העולמות, לוקחים קצת מהחרדים- את האמונה הדתית, וקצת מהחילונים- את ההתפתחויות והחידושים מהעולם שלנו. בקיצור- עושים מה שנוח ולא מה שבאמת מאמינים בו. מה שהם מאמינים בו נשאר בגדר דיבורים.

                                                                                                            המאוכזב-

                                                                                                                        אורי.


נספח 2-

מתפלל 3 תפילות ביום.

נוטל ידיים לפני ארוחה.

מניח תפילין.

חובש כיפה.

קם בפני זקנה באוטובוס.

מכבד הורים.

קורא ספרים.

יוצא לסרטים.

הולך בראש גלוי.

יוצא לפאבים.

אוכל ביום כיפור.


נספח 3-

דילמות-יו"ע גבורה:

צילה, בת אולפנה ,הלכה לישון מאוחר מאוד וקמה עם צלצול השעון ב7:00- בבוקר ביום הראשון לחופש הגדול.

מצד אחד היא רצתה להתפלל שחרית, התפילה העיקרית הפותחת את היום, מצד שני היא 'סחוטה' ואם תקום עכשיו, תהרוס לעצמה את כל היום(חוץ מזה, אישה חייבת רק

בתפילה אחת ביום והיא תתפלל מנחה או ערבית).

דני חזר מהצבא וכל חבריו קבעו לצאת לסרט.

בסרט משחקים השחקנים האהובים עליו אבל הוא שמע שהסרט מלא סצנות 'מלוכלכות'.

האם יצא עם חבריו(ומכסימום יעצום עיניים בקטעים הלא צנועים) או שזה לא מתאים לבן דתי להראות בסרט מסוג זה

רינה יצאה לקניות עם חברתה. היא מדדה חצאית "מהממת" ודי צנועה מבחינה הלכתית(עוברת את הברך) אבל בישיבה היא קצת 'עולה'.

האם תקנה אותה או שמא עליה להתחשב גם ברוח ההלכה?

חיים הציע לגילה חברות וגילה לא יודעת מה להחליט.

היא גם אוהבת את חיים אבל לא יודעת אם החברות מתאימה בגיל צעיר ובחברה דתית.

דני חזר מהצבא ויצא עם חבריו החילוניים למסעדה בת"א.

לאחר שנכנסו והתיישבו ועמדו להזמין, התברר שהמסעדה פתוחה בשבת ועל כן אין לה תעודת הכשר- למרות שהאוכל עצמו כשר.

מה יעשה?(יש לשים לב שגם אם יישאר ולא יזמין הרי זה מראית עין)



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > בין אדם לעצמו > גבורה
» הכל > אישים > בני עקיבא
» הכל > חגים ומועדים > חנוכה
תגובות הגולשים: