World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

Independence War- Game - מלחמת השחרור- משחק "סוף הדרך"

הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 10955
הורד: 1935

Be the first to rate!
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 15 - 18

גודל קבוצה 15 - 40

משך הפעולה : 60 דקות

פרטים נוספים...

הורדה

Independence_war-_Game-_ENG(1).doc (82 KB)

 


מטרת הפעולה

 מטרה:  להעביר לחניכים מידע על מלחמת השחרור בצורה חווייתית.


תוכן הפעולה

 בס"ד                                                                                                                            

 

פעולה בנושא מלחמת השחרור- משחק "סוף הדרך"

 
 


 

שלבי הפעולה:

שלב א': הסבר בקצרה על הנושא- מלחמת השחרור, נתינת רקע.
שלב ב': הסבר המשחק וחלוקה לקבוצות.
שלב ג': יציאה לפעילות ומעבר בין התחנות.
שלב ד': סיכום המשחק.
 
 

הכנות לפני המשחק:

  • יש לכתוב את המשימות באנגלית, ואת הסיכומים על כל נושא.
  • לכתוב את כתבי החידה (אפשר להיעזר ברעיונות המצורפים).
  • להכניס כל משימה למעטפה בצבע מסוים- כל קבוצה מקבלת צבע אחר.
  • להחביא את המשימות וכתבי הסתרים.
  • להכין את כל הציוד הנדרש לכל תחנה.
  • להכין פרסים לקבוצה המנצחת ופרסי ניחומים לקבוצות המפסידות.
  • להכין צ'ופרים (מומלץ).
  • לדאוג לשירי א"י לסוף.
  • לא לשכוח קומפקט-דיסק (צריך כמה כי יש כמה תחנות שמשמיעים בהם דברים).
 

 

 

 

 

 

 

מהלך הפעולה:

שלב א': הסבר בקצרה על הנושא- מלחמת השחרור, נתינת רקע.
להסביר לחניכים על המלחמה, לתת להם רקע על התקופה שלפני המלחמה, פריצתה, מהלכה ותוצאותיה.
(הסיכום נמצא בנספח מס' 1.)
 
שלב ב': הסבר המשחק וחלוקה לקבוצות.
החניכים מתחלקים לקבוצות (בין 2- ל- 3 קבוצות, בכל קבוצה בין 7- 15 חניכים, בעיקרון אפשר גם יותר).
המטרה- להשלים את המשימות שבכל תחנה, ולפתור את כתבי החידה ובעזרתם להתקדם ממקום למקום, על פי פתרון כתבי החידה.
הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שמגיעה ראשונה לנקודת הסיום ופתרה את כל המשימות שבדרך (כמו משחק "סוף הדרך")
לאחר החלוקה לקבוצות, כדאי לתת לכל קבוצה שם של חטיבה מסוימת בצבא (דוגמא- פלמ"ח, צנחנים, גולני, גבעתי וכו').
 
שלב ג': יציאה לפעילות ומעבר בין התחנות.
 

התחנות:

  • מידע כללי על המלחמה.
  • התקופה שלפני פרוץ המלחמה- כ"ט בנובמבר (תוכנית החלוקה של האו"ם)
  • סוג המלחמה- מלחמה נמשכת (מלחמת גרילה), תוכנית ד' (מבצע נחשון- בכניסה לירושלים).
  • הכרזה על הקמת המדינה, והקמת צה"ל.
  • הפוגה ראשונה, קרבות עשרת הימים, הפוגה שנייה.
  • מבצעים שונים- מבצע עובדה (בנגב ובאילת), מבצע חירם (בגליל).
  • סיום המלחמה- מציאת המטמון וריקודי שמחה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תחנה ראשונה:

נושא: התקופה שלפני פרוץ המלחמה- כ"ט בנובמבר (תוכנית החלוקה של האו"ם).
המדריך יספר לחניכים בקצרה על הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כך שבהמשך יוכלו החניכים לענות על השאלות. ( סיכום בנספח 2).
להשמיע לחניכים את הצהרת האומות בכ"ט בנובמבר, לחץ כאן על מנת לשמוע.
(או היכנס לאתר הבא: והורד את קובץ השמע, נמצא בסוף האתר)
לאחר השמיעה, על החניכים לענות על מספר שאלות:
  1. מה הוחלט בתאריך כ"ט בנובמבר?
  2. כמה מדינות הצביעו נגד? תנו שתי מדינות.
  3. כמה מדינות הצביעו בעד? תנו ארבע מדינות.
  4. מי שלט באותה שנה בארץ?
  5. בעקבות מה החליט האו"ם להעניק זכות להקמת מדינה יהודית?
 
 

תחנה שנייה:

נושא: סוג המלחמה- מלחמה נמשכת (מלחמת גרילה), תוכנית ד' (מבצע נחשון- בכניסה לירושלים).
מטרת התחנה: להמחיש לחניכים את הפריצה לירושלים במבצע נחשון.
 

חלק א': המדריך שעומד בתחנה, או המדריך המלווה מסביר לחניכים בקצרה על אופי המלחמה. ועל המעבר ממדיניות הגנה למדיניות התקפה, הסבר על תוכנית ד' ומבצע נחשון. (סיכום בנספח 2).

לאחר מכן, המדריך מסביר שעכשיו החניכים יהפכו לחיילים לוחמים, ולכן הם מתחפשים, ומשחקים משחק פריצה, כי עוברים להתקפה.
חלק ב': כל חניך מקבל סרטים (בצבע של קבוצתו) וקושר אותם בראש, בידיים. צובעים את הפנים שלהם קצת (שני פסים בכל לחי- שוב בצבע של הקבוצה).
חלק ג': משחק פריצה למעגל. מחלקים את הקבוצה לשתיים- חצי מהקבוצה נעמדת במעגל, מחזיקים ידיים ועומדים צמוד אחד לשני (ערבים). והחצי השני צריך לפרוץ (להיכנס) למעגל (יהודים). נותנים להם זמן מסוים- נגיד 2 דקות. על הערבים למנוע את כניסת הכוחות היהודיים, אם תוך 2 דקות כל היהודיים הצליחו להיכנס הם המנצים, אם לא אז הערבים ניצחו.
 
 

תחנה שלישית:

נושא: הכרזה על הקמת המדינה, והקמת צה"ל.
 

חלק א':  המדריך יספר בקצרה על הקמת המדינה ועל הקמת צה"ל. (נספח 2).

חלק ב': המדריך יחלק את הקבוצה לתתי קבוצות, וכל תת קבוצה תיצור את סמל חדש למדינה, לפי איך שהיא חושבת שהסמל צריך להיות. וברקע ישמיע את הכרזת העצמאות, (היכנסו לאתר הבא- והקליטו את הקובץ: http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm). 
 

תחנה רביעית:

נושא: מבצעים שונים- מבצע עובדה (כיבוש הנגב ואילת).
 

חלק א': המדריך יספר על אופי הלחימה- בצורת מבצעים, וייתן כדוגמא את מבצע עובדה, יספר את כל פרטי המבצע. (נספח 2)

חלק ב': החניכים יצרו את דגל הדיו, על סדין לבן, וגואש. ויתלו אותו (אם יש איפה, אפשר לשמור אותו לסוף המשחק, ולתלות במקום מרכזי). 
 
 

תחנה חמישית:

נושא: סיום המלחמה- ריקודי שמחה.
שמים דיסק של שירים ישראליים, על ארץ ישראל. ורוקדים עם הילדים שמגיעים.
(דוגמאות לשירים- http://207.232.9.131/moe/hagut/spr_indp.htm, אפשר להיעזר באתר שירונט- www.shironet.co.il(.
 
שלב ד': קבוצה מנצחת+ סיכום המשחק.
סיום המשחק- כל הקבוצות חוזרות (אחרי השלמת כל המשימות).
 

סיכום המשחק:              

כל קבוצה תסביר בקצרה על תחנה אחת שהם עברו.
לאחר מכן המדריך חוזר בקצרה על התחנות שהם עברו בדרך- על פי הסדר, ומסכם במשפט כל תחנה, כדי שיבינו איך הייתה המלחמה. לא יותר מזה!!!לא יהיה להם סבלנות בשלב הזה.
 

-          חלוקת פרס לקבוצה המנצחת, ופרסי ניחומים.

 

-          רצוי לחלק צ'ופר. (נתון לבחירתכם).

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הערות למדריך:

  • המשחק בנוי בצורת תחנות, בכל תחנה יש משימה שעל הקבוצות לבצע. לאחר פתרון המשימה יש כתב חידה שמוביל אותם לתחנה הבאה.
  • לכל קבוצה צריך להתלוות מדריך- כדי שיכוון אותם, יעזור להם במידת הצורך ויוודא שביצעו את המשימות כראוי. או שאפשר שבכל תחנה יחכה מדריך וידאג לביצוע המשימה, ואז לא צריך מדריך מלווה. כך או כך חייב להיות מישהו בכל תחנה (או המדריך המלווה, או המדריך שעומד בתחנה מראש).
  • יש בין 2- 3 קבוצות (נתון לשינוי על פי הצורך והחלטת המדריך).
  • המשחק מצריך הכנה מראש (והחבאת הפתקים בכל תחנה).
  • אפשר לכתוב את המשימות על דף (במידה ויש מדריך מלווה לכל קבוצה, ולא מדריך שעומד בתחנה מראש- לכתוב את המשימות באנגלית), או שהמדריך יסביר להם מה צריך לעשות בתחנה הזאת (במידה ומדריך מסוים עומד בתחנה) . את כתבי החידה כדאי להשאיר בעברית כדי שהחניכים יתרגלו את השפה (אם זה קשה מדי אז תכתבו באנגלית).
  • כמובן שאת המשימות ניתן להתאים לגילאים שונים, בשינוי קל של המשימות, וכתבי החידה.
  • המשימות צריכות להיעשות לפי סדר האירועים- חשוב!!! צריך לשים לב שמחביאים את הפתקים במקומות שונים אך באותו הסדר (לדוגמא אם חטיבת גולני מקבלת את משימה א' בבית הכנסת, חטיבת גבעתי מקבלת את אותה המשימה בספריה).
  • כדי שכל קבוצה תקבל את המשימה הראשונה במקום שונה- יש לתת להם בהתחלה כתב חידה שמוביל כל קבוצה למקום אחר, שם יקבלו את המשימה הראשונה.
  • כתבי הסתרים הם דוגמאות בלבד, ויש להתאים אותם למקום בו נערך המשחק, ולשנות את הכתב במידת הצורך  (אם המקום בו נערך המשחק הוא לא בישוב בו יש בית כנסת אלא בבית הספר לדוגמא, אז לשלוח אותם לכיתה מסוימת לדוגמא). (רעיונות בנספח 3).
  • כדאי לכתוב את כתב הסתרים  בדף נפרד מהמשימות (במידה והמשימות כתובות על דף ולא נאמרות בע"פ על ידי המדריך), ולתת להם את כתב הסתרים רק אחרי שביצועו את המשימה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

נספח 1:

 

סיכום בקצרה על המלחמה:

המלחמה פרצה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם, בכ"ט בנובמבר, 1947 (רעיון התוכנית הייתה להקים שתי מדינות בא"י, מדינה יהודית ומדינה פלסטינית, תוכנית זאת בעצם היוותה אישור להקמת מדינה יהודית, ופינוי הבריטים מהארץ). המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להמלצת עצרת האומות המאוחדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לצד מדינה פלסטינית.
המלחמה הסתיימה רשמית ב- 20 ביוני 1949. המלחמה התרחשה בארץ ישראל.
הצדדים הלוחמים- ישראל (היישוב היהודי)  נגד צבאות ערב- מצרים, סוריה, ירדן, עיראק, לבנון וערבים מקומיים.
המלחמה הייתה מלחמה נמשכת (מלחמת גרילה), היו פגיעות רבות מצד הערבים- פגיעות חד פעמיות וביניהם היו הפוגות. בתחילת המלחמה רק ערביי א"י פגעו ביהודים, וב- 14 במאי 1948, ה' אייר התש"ח הוכרזה הקמת מדינה ישראל, ולאחר מכן פלשו צבאות מדינות ערב, בניסיון לכבוש את הארץ.
ישראל הגיבה בצורת מבצעים שונים- לעצירת כניסת כוחות צבאות מדינות ערב, ולהעברת שיירות עם מזון, נשק ותרופות לאזורים נצורים. תקופה ממושכת ישראל נקטה במדיניות הגנה, ולאחר זמן מה פתחו במתקפה והעבירו את היוזמה לידיים שלהם, והרחיקו את צבאות מדינות ערב.
תוצאות- הקמת מדינת ישראל היהודית (באמצע הלחימה), הקמת צה"ל (צבא הגנה לישראל), הרחקת צבאות ערב מגבולות המדינה, וקביעת גבולות ברורים למדינת ישראל.    
 
 

נספח מס' 2:

 

סיכום על נושאים מסוימים במלחמה:

 

הצהרת האומות- כ"ט בנובמבר:

ב-29 בנובמבר 1947 - י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה העצרת הכללית של האו"ם בעד אישור תכנית החלוקה של ארץ-ישראל. בעד אישור התכנית הצביעו 33 מדינות, ונגדה 13, 10 מדינות נמנעו. ועדת האו"ם מונתה שבעה חודשים קודם לכן לאחר שבריטניה הגדולה, ששלטה בארץ על בסיס מנדט מטעם חבר-הלאומים, הגיעה למסקנה שלאור פעולות ההתנגדות שארגן היישוב היהודי, אין היא מוכנה להמשיך במתכונת הקיימת, והעבירה את הנושא להחלטת האו"ם. ועדת האו"ם הגיעה למסקנה שיש לסיים את המנדט על ארץ- ישראל, ורוב חבריה המליצו על הקמתן של מדינה ערבית ומדינה יהודית ועל הפיכתה של ירושלים לעיר בין-לאומית. מפת החלוקה שהוצעה ע"י ועדת האו"ם השאירה בידי המדינה היהודית רק חלק קטן משטחה של ארץ-ישראל המערבית. למרות זאת הסכימו ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב היהודי בארץ-ישראל לקבל את התכנית, מאחר והייתה בה הכרה בזכות העם היהודי למדינה ולא רק ל"בית-לאומי" כדברי הצהרת בלפור מ-1917 והמנדט על ארץ-ישראל מ-1922. קבלת תכנית החלוקה על-ידי העצרת הכללית התקבלה בארץ בשמחה רבה והציבור יצא לרחובות לחגוג, למרות שברור היה שמדינות ערב וערביי-ארץ-ישראל ייצאו למלחמת חורמה נגד מימוש התכנית וכינון המדינה היהודית.
תוכנית ד':                                                                                                                                                 תוכנית ד' הייתה תוכנית שהוכנה על־ ידי ההגנה במרץ 1948, כהכנה למלחמת העצמאות. הרעיון שמאחורי תוכנית זו היה מעבר מאסטרטגיה הגנתית להתקפית.מטרתה של התוכנית הייתה לערוך שינויים בהיערכות כוחות ההגנה וליטול את היוזמה מידי הערבים. מבחינה מבצעית הוחלט לנסות ולהשתלט על כל האזורים שנועדו להיכלל במדינה היהודית על־פי תוכנית החלוקה של האו"ם, כולל יישובים ערביים שנכללו בשטח זה. כמו כן השתלטות על הערים המעורבות, כיבוש משלטים לאורך צירי תחבורה וכפרים ערביים שישבו על צירי התחבורה, תפיסת תחנות משטרה בריטיות שפונו לפני שהערבים ישתלטו עליהן וביצור יישובים.
 
 

מבצע נחשון:

מבצע במסגרת מלחמת העצמאות, שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ב15 באפריל. מטרתו הייתה יצירת ציר מאובטח להעברת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים.                                                                                 מיד לאחר פריצת הדרך, יצאה שיירה של 60 מכוניות מחולדה לירושלים. בסיומו של המבצע ב- 15 באפריל, דווח מעברן הבטוח של 3 שיירות לעיר הנצורה, אך מיד עם תומו הדרך לירושלים נחסמה שוב.                  למרות הכישלון הייתה למבצע חשיבות רבה:
  1. ירושלים ניצלה ממצור.
  2. היישוב היהודי הוכיח בפעם הראשונה שהוא מסוגל ליטול יוזמה צבאית ולתקוף.
  3. המורל בארגון "ההגנה" עלה.
 
 

הקמת המדינה:

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נעשתה בתל אביב ביום שישי, ה' באייר התש"ח, 14 במאי 1948 בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. היה זה היום האחרון לקיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ ישראל ידע, שעם סיום המנדט, בחצות הלילה, עלולים צבאות ערב הסדירים לפלוש לארץ, וזאת בכדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מנהלת העם, בלחצו של דוד בן גוריון, לצאת בהכרזה ההיסטורית על הקמת המדינה.
 
הקמת צה"ל:                                                                                                                                          צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו וראש הממשלה, דוד בן גוריון חתם על "פקודת צבא הגנה לישראל" ב-26 במאי 1948, וב-31 במאי פרסם "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל".
צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה, כדי לשמש ככוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית והמחתרות האחרות - האצ"ל והלח"י. עם הקמת צה"ל פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לפיקוד צה"ל.
 

נספח 3:

 

רעיונות לכתבי חידה:

  1. לכתוב חלק מהכתבים בצורת חידות.                                                                              דוגמא- במקום זה אפשר להפליג עם שודדי הים, לפגוש את סינדרלה, ואפילו למצוא תשובה כמעט לכל שאלה. כולם נהנים שם- גם הגדולים וגם הקטנים. ודבר אחד חשוב, צריך לשמור שם על השקט... (תשובה: ספרייה).
  2. לתת להם תמונה, ומהתמונה הם יצטרכו להבין לאיפה ללכת. (אפשר להדפיס את התמונה בגדול- ולחתוך בצורת פאזל- רק לאחר שגמרו לבנות את הפאזל יוכלו לגלות לאן צריך ללכת).
  3. שינוי כתבים. כמו- גיאומטריה, אתב"ש  (במקום א' לכתוב ת' ובמקום ב' לכתוב ש' וכן הלאה- לדוגמא את המילה שלום אני אכתוב בצורה הבאה- "בכפי"), כתב רש"י, כתב חרטומים (סימנים- יש כתב כזה גם במחשב- במקום א' יהיה ציור של שמש, לדוגמא), ועוד.
  4. תשבץ- שבשורה מסוימת שלו יש את המקום הבא אליו הם צריכים ללכת.
  5. לתת להם פסוק מהתנ"ך שבו יש מילה שמרמזת להם לאן ללכת.
  6. לתת להם דיסק, שבו יש שיר שמרמז על המקום הבא.
  7. ואפשר להוסיף עוד מלא רעיונות...
 
 
 


תגובות הגולשים: