World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

Jnf Logo - הסמל של קק"ל

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : שיעור בשפה: עברית

גילאים 12 - 18

גודל קבוצה 2 - 100

משך הפעולה : 60 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 6845
הורד: 19

Be the first to rate!
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

 

 1. החניכים יכירו את היסודות עליהם עומדת הקרן הקיימת וילמדו כי אלו צריכים להיות מרכיב חשוב בחיי כ"א מאיתנו.

2. החניך יבין את המחויבות שיש לו כלפי כלל ישראל.


תוכן הפעולה

 פעילות 2.

קרן קיימת לישראל- אחריות לאומית

 

מטרות:

1. החניכים יכירו את היסודות עליהם עומדת הקרן הקיימת וילמדו כי אלו צריכים להיות מרכיב חשוב בחיי כ"א מאיתנו.

2. החניך יבין את המחויבות שיש לו כלפי כלל ישראל.

 

מהלך הפעולה:

 

הקדמה- משמעות הסמל של קק"ל

סמל הקרן הקיימת לישראל עבר מספר שינויים לאורך השנים. בתחילה עוצב בשחור לבן עם פסים היורדים מטה באלכסון ומזכירים תלמים בשדה ומסמלים את הקשר בין הקק"ל לקרקע, ולאחר מכן עוצב כשלושה פסים בלבד שמסמלים גם את האדמה עם הקשר לצורת מפת ארץ ישראל.

שינויים בסמל קק"ל במהלך השנים
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות.

 

חלוקה לקבוצות

הקבוצה תתחלק ל-3  כל תת קבוצה תקבל צבע מצבעי הדגל של קק"ל; חום, ירוק , כחול.

לכל קבוצה יינתן דף מקורות על הצבע ומשמעותו. הקבוצה תלמד את המקורות.

שאלות לדיון פנימי נכתבו מתחת לכל מקור.

 

דיון במליאה

כל קבוצה תיתן תקציר על הלימוד בקבוצת הצבע

נברר יחד עם החניכים:

-          אילו רעיונות מרכזיים עלו?

-          אילו ערכים?

-          מה אנחנו יכולים לקחת מערכים אלו לעצמינו? דרכים למימושם?

סיכום

בכל צבע של הקק"ל יש יסודות וערכים לאחריות ומחייבות, שגם אנו צריכים לאמץ .

ברמה הדתית- מצוות,

ברמה היהודית- עמ"י וארץ ישראל,

ברמה העולמית- תיקון עולם- קיימות

 

ירוק  נטיעת עצים בא"י

1. מצוות נטיעה:

ויקרא י"ט, כ"ג

" וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל".... וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ:"

מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש-ברוך-הוא אלא במטע תחילה. שנאמר: "ויטע ה' אלוהים גן בעדן". אף אתם כשאתם נכנסים לארץ ישראל, לא תתעסקו אלא במטע תחילה.

·        מה המצווה הראשונה עם הכניסה לארץ?

·        למה לדעתכם כדאי לטעת כשנכנסים לארץ? מה נותנת הנטיעה? למה צריך להקדים ולטעת, כמה זמן לוקח מהנטיעה ועד ההנאה מהפרי? (כדי שיהיו פירות למאכל, לעץ לוקח כמה שנים עד שייתן פרי).

·        ההשוואה לאלוהים הנוטע בגן עדן ל מצוות הנטיעה. מצווה חשובה מאוד, קודש, הופכת את האנשים שותפים של אלוהים.

2. עשייה למען אחרים

 מדרש תנחומא, קדושים, ח', עמ' תקפ"ט

מעשה באדרינוס המלך שהיה עובר למלחמה, והיה הולך עם גייסות שלו להלחם עם מדינה אחת שמרדה בו, ומצא זקן אחד שהיה נוטע נטיעות של תאנים,

אמר לו אדרינוס: "אתה זקן עומד וטורח ומתייגע לאחרים",

אמר לו לאדרינוס: "אדוני המלך, הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעתי, ואם לאו יאכלו בני"

עשה שלש שנים במלחמה, וחזר לאחר שלש שנים, מה עשה אותו זקן, נטל כלכלה ומילא אותה ביכורים של תאנים יפות, וקירב לפני אדרינוס,

אמר לו: אדוני המלך קבל אלו התאנים, שאני הוא אותו זקן שמצאת בהילוכך, ואמרת אתה זקן מה אתה מצטער ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקב"ה לאכול מפירות נטיעותי, ואלו בתוך הכלכלה מהם.    

אמר אדרינוס לעבדיו:, "טלו אותה ממנו ומלאוה אותה זהובים"     ועשו כך.

·        עשייה שהיא כולה למען אחרים. אני נוטע, עובד קשה, לא זוכה ליהנות מהפירות. איכן עשיה מסוג זה ממוקמת בחיי היום-יום שלנו?

3. מדינה בר קיימא

חשיבותם של השטחים הירוקים לאיכות החיים, רבה:

הם מתַפקדים כ"ריאות ירוקות" של העיר – הצמחייה שלהם קולטת את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מכלי הרכב, ופולטת לאוויר חמצן. כך השטחים הירוקים מסייעים לטהר את האוויר בעיר, בדומה לריאות המטהרות את גוף האדם. . השטחים הירוקים מאפשרים למֵי הגשמים לחַלחֵל לאדמה, וזאת בניגוד לשטחים הנרחבים המכוסים אַספַלְט, שאינם מאפשרים זאתהם משַמרים עֶרכֵי טבע ונוף.

·         כמה חשיבה ויישום של קיימות קיימת אצלנו?

·         האם אנחנו צריכים לקחת אחריות אישית?

 

4. מחוייבות לעם ישראל

מגילת הנטיעה- שלום קרניאל הי"ד

...בזמן שנחלי-דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו, הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי-יהודה, כי בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת, זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.

העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל לדרכנו כחלוצי האומה, אות-ברית עם אדמת המולדת - 'כי האדם עץ השדה'. השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה;בבניין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל-על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת-חיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה-ועבודה.....

·         האם אנחנו מחויבים לדורות העבר?  האם אנחנו צריכים לעשות מעשה כדי לזכור?

·         איך אנחנו יוצרים את החוליה הבאה בשרשרת הדורות?

כחול  יסוד המים

1. חשיבות המים בארץ ישראל

דברים י"א, י'-י"ב

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק*: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:

*וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק – מקור המים העיקרי במצרים הוא נהר היאור, הנילוס, שממנו נהגו למשוך תעלות השקייה לשדות.

  • מה ההבדל בין אופן השקיית השדות בארץ מצרים לעומת ארץ ישראל?
  • כאשר המים לא זמינים? מה עלינו לעשות?
  • למה אלוקים הושיב אותנו דווקא בארץ המובטחת שהיא בארץ מדבר חסרת מים?

2. בקשת גשמים

מפסח ועד ז' בחשוון (עונות האביב והקיץ) אומרים בתפילה:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.

וְתֵן בְּרָכָה על פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.

 

מ- ז' בחשוון ועד פסח (עונת הגשמים) אומרים:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.

ותן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה על פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

  • מדוע יש שוני בין התפילות קיץ ובחורף?
  • מה האחריות של האדם הפרטי להתפלל ולבקש גשם?

3. בקשה למען הכלל

על פי משנה, תענית, פרק ג' משנה ח

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים.

הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים.  מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ,

וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.

הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְטפטפים.

אָמַר: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גשמים שימלאו את כל הבורות, השוחות והמערות.

הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזַעַף.

אָמַר: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.

יָרְדוּ הגשמים באופן סדיר עַד שֶׁיָּצְּאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהִתְפָּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן.

אמר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. (הייתי מחרים אותך), אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שאתה כבן לִפְנֵי הַמָּקוֹם (הקדוש ברוך הוא) והוא עוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁאביו עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.

  • מדוע מבקשים מחוני שיוריד גשם?
  • באיזה שיטות משתמש חוני כדי שאלוהים יוריד גשם?
  • מדוע עלו ישראל מירושלים להר הבית?
  • למה ביקשו מחוני להתפלל להפסקת הגשם?
  • לחוני היו כוחות מיוחדים להורדת גשם. שמעון בן שטח חושב שחוני חצוף בכך שהוא "מכופף" את רצונו של האל, לרצונו, כמו בן שמצליח לשכנע את אביו לעשות את רצונו. מה דעתכם? האם שמעון בן שטח צודק ביחסו לחוני?

4. עשיית קק"ל למען הכלל

משק המים של ישראל מושפע, בראש ובראשונה, מהעובדה שרוב שטחה של המדינה נמצא בגבול מדבריות.

מדדי האום קובעים, שבישראל יש מחסור חמור במים. קקל רואה חשיבות עליונה לפיתוח החקלאות בארץ, לא רק לשמה, אלא גם כשמירה על הנוף הפתוח ועל נופיה של ישראל.

 

פתרונות הקק"ל למשק המים:

1.  פיתוח מאגרי מים החל כנושא קבוע בראשית שנות ה  90- בעמק בית שאן.  החשיבות של פעילות זו היא שקקל תופסת ואוגרת מים שוליים. ללא פעולת קקל היו המים הללו אובדים למשק המים במדינה.

המים נתפסים במאגרים, מוחדרים לתת הקרקע ונשאבים על ידי קידוחים לניצול בחודשי הקיץ. מאגרי קקל מספקים היום תחליף טוב למים מתוקים לחקלאות ומקלים על המשבר במשק המים בישראל.

 

2.שיקום נחלי ישראל ושמורת טבע מבוססות מים, כגון עמק החולה. כך שהמים שכבר קיימים בארץ יגיעו מצינורות של החקלאים ולצריכה ביתית, שהם נקיים ולא מזוהמים.

 

  • האם קק"ל שתפקידה ההיסטורי היה לגאול קרקעות מידי זרים בכספי העם היהודי צריכה להתעסק במים? ופתרונות להשגת מים?
  • מה האיש הפרטי יכול לתרום למאמץ של שמירה על המים בישראל?
  • האם שמירת טבע הינה ערך שאנו כתנועת נוער צריכים לחרוט על גדלינו? מדוע?

חום עליה והתיישבות

1. זכות הקניין

בראשית כ"ג ח-י"ט

"וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר... לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ... ודַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם-אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי שָׁמָּה....וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.... וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

  • מדוע התעקש אברהם לקנות בכסף את חלקת הקבר במערת המכפלה?
  • שונא מתנות יחיה?
  • מה מסמלת היום מערת המכפלה?

2. משימה לאומית

בן גוריון, מתוך נאום "משמעות הנגב" ה-17 בינואר, 1955

 

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי".

  • מה דורש בן גוריון מכל אחד ואחת?
  • האם זהו חזון ישים בימינו?
  • האם רצון האדם הפרטי צריך להיות מושפע מצרכי הכלל- "דין התנועה"? לדוג': ללכת ולגור במקום שצריך

 

 

 

3. עשיית קק"ל למען הכלל

מטרות קק"ל

תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית.

עם קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי מינהל מקרקעי ישראל ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.

 

מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד הסוכנות היהודית וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים.

  • מה לדעתכם צריך להיות תפקידה של קק"ל במאה הנוכחית?
  • רכישת קרקעות כיום, ציונות עכשווית ?

 

4. פיתוח הנגב והגליל

 

חזון המשרד לפיתוח הנגב והגליל

המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות השר סילבן שלום, הוקם בינואר 2005 מכוח החלטת ממשלת ישראל, במטרה לקדם ולפתח את הנגב והגליל ולהציבם בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. בעצם הקמתו לראשונה של משרד זה, מתחייבת ממשלת ישראל להביא את הנגב והגליל לידי צמיחה ושגשוש תוך ניצול מרחב האפשרויות הקיים בהם, שהרי כבר ברור: עתידה של מדינת ישראל טמון בפיתוחם של חבלי ארץ אלה.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל החל בבניית תשתית יציבה לטיפול בתחומי התעסוקה והתעשייה, דיור והתיישבות, חינוך וחברה בנגב ובגליל תוך ביצוע פרוייקטים מחוללי מפנה.

  • משרד לפיתוח הנגב והגליל הינו משרד ממשלתי ולו שר בממשלה. מדוע צריך השקעה כה רבה בחבלי ארץ מסויימים?
  • איך אדם פשוט יכול להשפיע בתחומים הנ"ל?

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > בין אדם לחברו > צדק חברתי
» הכל > ארץ ישראל > התישבות
» הכל > חגים ומועדים > טו' בשבט
תגובות הגולשים: