Korban & Tfilah - מה הקשר בין קורבן לתפילה

File details:

Resource Type: Peula in: Hebreeuws
Age: 13-16
Group Size: 5-30
Estimated Time: 45 minutes

Further Details...

Download

Download this file (40 KB)

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 5499
Downloaded: 1025

Rated 240 times
Add this file to your personal library.

Heb je dit bestand downloaden en heb je iets te delen?
Dit is de plaats!


Resource Goal

מבוא:

אנשי הכנסת הגדולה קבעו נוסח מקובל ואחיד לתפילה.

מה משמעות הנוסח המקובל כפי שאנו מכירים אותו?

כמו כן, חז"ל מצאו קשר בין קורבן ותפילה: "ונשלמה פרים שפתינו".

התפילה כתחליף לקורבן- כיצד?  מדוע ראו לנכון לשלב בתפילה את סדר הקורבנות?


Resource Contents

בס"ד

מה הקשר?

 

מבוא:

אנשי הכנסת הגדולה קבעו נוסח מקובל ואחיד לתפילה.

מה משמעות הנוסח המקובל כפי שאנו מכירים אותו?

כמו כן, חז"ל מצאו קשר בין קורבן ותפילה: "ונשלמה פרים שפתינו".

התפילה כתחליף לקורבן- כיצד?  מדוע ראו לנכון לשלב בתפילה את סדר הקורבנות?

 

 

מה צריך להכין?

1. סידור לכל חניך.

2. דף עם רשימת שמות של ברכות תפילת שמונה-עשרה.

3. מטול שקפים.

4. שקף עליו מצולם הקטע מ"מוסר אביך"- (ראה בהמשך) + קלטת עם הקראת הקטע.

 

מהלך:

חשוב לציין שבפעולה זו כל חניך ידרש לפעול עם עצמו בלי צורך לשתף את האחרים במחשבותיו.

 

 

שלב א': כל חניך יקבל סידור ודף עליו רשימת שמות הברכות מתפילת שמונה עשרה (אבות, גבורות וכו').

המדריך יבקש מכל חניך לעיין בתוכן הברכות ולנסות לדמיין כל ברכה בתור תמונה.

כעת כולנו צלמים שנדרשים לצלם דרך עינינו כל ברכה. כידוע, טיב התמונה תלוי בפוקוס בשעת הצילום.

לאיזו מידה של פוקוס אנו מגיעים בצילום של כל ברכה? (מידת הפוקוס תלויה ביכולת לחוש את מה שהברכה מבטאת.)

כל חניך ירשום על הדף ליד כל שם של ברכה את הדרוג שלו:

1. כתיבת שלושה "פ"- יסמלו פיקוס מלא.

2. כתיבת שני "פ"- יסמלו פוקוס חלקי.

3. כתיבת "פ" אחד- יסמל חוסר פיקוס.

החניכים לא יתבקשו לומר לכולם מה הם כתבו.

 

שלב ב': המדריך יראה את השקף עם הקטע של הרב קוק מההקדמה ל"מוסר אביך" ברקע תושמע הקלטת עם הקלטה של הכתוב:

"והנה, התפילה היא בדיקה גדולה לאדם אם הוא מטהר נפשו באמת כרצון יוצרו יתברך, ואם הוא קרוב לעשות רצונו כרצון קונו. על כן, מאד חייב האדם להזהר שלא ימשך אחר רצון עצמו בהנאות הגוף, ממאכל ומשתה וכיו"ב.

כי יוטבע בו טבע החומרי, עד שלא ירגיש בעצמו שהדברים האמיתיים ,הקדושים חסרים לו. אם כן, יאבד תפילתו שהיא כלל גדול בעבודה. כי כיון שמתנחם במה שיש לו- לאכול ולשבעה, וכאלה ההבלים לא יצייר בהתפללו בשבח "עלינו לשבח" ו"על כן נקווה", שיתוקן עולם במלכות שדי, והאלילים יכרתו, והרשעים יפנו אליו יתברך. כי מה יזיקו האלילים לאשר עיניו ולבו למלאות כרסו מעדנים?

 ובהיות ציורי התאוה בלבבו לא ישכיל ולא יבין.

 על כן יתחזק האדם ויתחכם ויראה עצה לנפשו, ומאלהי החסד והרחמים החפץ בשלמותנו, שזהו כבודו ותפארתו נבקש ונשפוך שיחנו. ידריכנו בנתיבתו ויאר לנו באורו הגדול שנדע ונשכיל מה הוא יתברך דורש מאיתנו ומהו הישר והטוב ללכת בדרכיו.

בס"ד

 

זמן התפילה אפוא הוא עת שפיטה עצמית. ברגעים אלה, בהם עומד האדם מול הקב"ה, עומד הוא גם מול עצמו. בודק עד כמה הוא מקושר לרצון בוראו.

 

שלב ג': אנו יכולים להבין מדוע בתפילה נכללים ענייני אמונה שונים:

בנין ירושלים, גאולה, שיבה לארץ וכדומה.

אך מדוע אנו מוצאים בתפילה אזכור קורבנות? (סדר הקורבנות בשחרית, בתפילה בשבת, במוסף ר"ח).

מה כוונת הגמרא בברכות כו: - "... רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות כנגד תמידין תיקנום"- מה הקשר בין תפילה וקורבן?

 

המדריך יספר את המשל הבא:

הוא אף פעם לא ידע מה פרוש להיות רעב. קרקורי -בטן או חלומות על משהו מתוק מעולם לא היו לו.

נשמע אולי מוזר, אבל הוא אף פעם לא הרגיש צורך לאכול.

זה לא קורה לעיתים קרובות בעולמנו- אבל הוא נולד ללא תחושת רעב, ללא צורך להכניס משהו לפה.

לא, לא, אל תקנאו בו. נשמע אולי אוטופי לאלה החולמים להיפטר מכמה קילוגרמים ממשקל גופם, אבל אצלו זה גבל בסכנת חיים.

אם אף פעם לא ירגיש צורך לאכול כיצד גופו יתפקד? מהיכן ישאב כוח?

בתחילה לא ידעו מה לעשות איתו. כל עוד  היה קרוב  להוריו הם דאגו להאכילו. הבעיה החריפה ככל שגדל ולא היה צמוד אליהם, שישימו לב האם הוא זוכר לאכול.

יום אחד העלה אביו פתרון- הוא יצטרך להחזיק בכיסו מחשבון קטן. כל כמה שעות המחשבון יצלצל ויזכיר לו כי הגיע הזמן לתת קצת אנרגיה לגוף. ומה יאכל? בכל פעם כשהמכשיר  יצלצל, תופיע רשימת המאכלים שהוא צריך לאכול. כך דאגו ההורים להכין רשימת מאכלים מדויקת ומפוטת שתכלול כל מה שהילד צריך:

פחמימות, חלבונים, מינרלים, סידן וסוכרים.

ואם הכל יפעל כמו שכולם רוצים- אין ספק שהוא יהיה האדם הכי בריא בעולם.

 

 

ומה הנמשל?

המדריך יבקש מהחניכים למצוא מה מסמלים ההורים ומה מסמל הבן.

אם החניכים לא יצליחו למצוא את הכיוון, המדריך יתן רמז שהילד הוא עם ישראל- אם כך, מי הם ההורים? הקב"ה.

מה מבטא המשל?

 

בתחילת ימי המקדש הראשון התפילה היתה בקשת רחמים מה' ,וכן היו תפילות אברהם, משה, חנה ,דוד ועוד.

לפתע בימי בית שני, בתחילתו ,תיקנו אנשי כנסת הגדולה את השינוי, והוסיפו לתפילה את הקשר המהותי והחזק אל מציאות המקדש.

 מדוע עשו אנשי כנסת הגדולה את השינוי הזה?

זאת משום שתקופת בית שני מאופיינת בירידת כוח הנבואה בעמנו, כתוצאה מירידת עוצמת השכינה שהקב"ה בחר להשרות בנו.

 כלומר, אחד ההבדלים בין תקופת בית ראשון ותקופת בית שני הוא העדר הופעת השכינה. בתקופת בית ראשון, המציאות של השראת השכינה היתה יותר מוחשית ומובנת לאנשים.

כתוצאה של העדר שכינה מתקופת בית שני  ולמעשה עד ימינו, חששו אנשי כנסת הגדולה כי תתחזק התודעה לנגלה ולמוחש בשכל ובחושים. היה חשש כי המציאות של השראת שכינה בנו תהיה פחות ופחות מובנת.

ויותר מכך, אנשי כנסת הגדולה ידעו כי בית שני אף הוא עתיד להחרב, והמציאות של בית המקדש למרות היותו  בניין חומרי וממשי תטושטש.

 

לכן, השכילו וקבעו דווקא בתפילה שלכאורה הינה פרטית ,הנובעת מרצונו החופשי של האדם ,נוסח ברור וזמני תפילה ברורים ומוגדרים והלכות קבועות שמטרתם חיזוק התודעה והפניית כוחות הרצון של האומה גם להחזרת השכינה, וחיזוק כל המהלך שהקב"ה מתגלה אלינו קיים בכל מקום, ובכל זמן, רק אם נגלה אותו.

 

יש להבין כי בחיבור זה הם הפכו את התפילה ממצווה אנושית הפשוטה אצל כל אדם למצווה הדומה במידה מסוימת לקורבן. אחד הביטויים לקשר בית התפילה לקורבן הוא מגבלת התפילה בזמן. לתפילות יש זמנים מוגבלים על פי זמני הקרבת התמידין.

הקורבן כמצווה מבטא את ההשתדלות האנושית המאפיינת רק את עם ישראל "להוריד" את השכינה אלינו.

(מאת גדי בן יוסף, עיטורי כהנים גליון 135).

 

למדריך!!! - על קצה המזלג, מי היו אנשי הכנסת הגדולה?

 

אסיפת גדולי העם שנתכנסה בימי עזרא ונחמיה , (תקופת בית שני)

והכריזה את התורה לחוקת המדינה. מספרם היה משתנה משבעים

ואחד עד למאה ועשרים. בינהם היו גם נביאים.

זה למעשה היה המוסד המחוקק העליון ובית הדין הגדול שבמדינה.

אנשי הכנסת הגדולה עסקו בעיקר בשלושה תחומים:

1.המשפט, החינוך וקביעת החוקים.

2.הרבצת התורה בעם.

3.חתימת כתבי הקודש.

(מתוך "מאיר נתיב").

 

סיכום:

הבנו כי תפילה מעמידה אותנו בשפיטה עצמית, לראות עד כמה אנו מקושרים לצרכים כלליים ולא רק אל צרכינו הפרטיים.

כמו כן ניסנו להבין את הקישור בין תפילה וקורבנות, המבטא את קישורנו להשראת השכינה החסרה בימינו.

 

"ואף על פי שנהרס הבניין הקדוש ונחרב, לא זזה הקדושה הפנימית הקבועה בתוכיותה של הנשמה הישראלית ,וממנה נובע כוח השפה הקדושה, כוח הדיבור הקדוש, הפועל בהוויתו דוגמת מה שפעלו הקורבנות...

ושיח שפתותינו חושף את האור הפנימי של הנשמה, המלאה תשוקה עליונה וחזון קודש.

(הרב קוק, עולת ראיה, ח"א עמ' קסא-קסב).

 

ועוד מדברי הרב קוק:

 

"כל מקום שאדם עומד בו עמידה ישרה מול האלוקים- מקדש הוא.

וככל שעמידתו כולה אוצרת שאיפת התעלות וכיסופי דבקות במקור החיים,

באל חי עולמים- עמידתו קורבן היא."



Related Resources can be found under:
» Alles > Jodendom > Tefilla
» Alles > De Joodse kalender > De dagen van vergifenis (Elul - Tishrei)
Visitor Comments: