What Is Cherut (freedom)? - מה זה חירות?

File details:

Resource Type: Peula in: Hebreeuws
Age: 12-16
Group Size: 5-30
Estimated Time: 45 minutes

Further Details...

Download

Download this file (61 KB)

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 8071
Downloaded: 1485

Rated 237 times
Add this file to your personal library.

Heb je dit bestand downloaden en heb je iets te delen?
Dit is de plaats!


Resource Goal

מטרה : ההבנה  מהי  חרות , וכיצד  היא  קשורה  לאדם  המקיים

תורה  ומצוות.

 


Resource Contents

"אין לך בן חורין אלא..."?

 

מטרה : ההבנה  מהי  חרות , וכיצד  היא  קשורה  לאדם  המקיים

תורה  ומצוות.

 

מהלך : השמע  לחניכים  את  השיר  " אני  שוכב  לי  על  הגב "

 

 

אני שוכב לי על הגב -מביט על התקרה

רואה כיצד חולפים ימי בבטלה גמורה

אני שוכב לי על הגב מביט חולם הוזה

והחיים יפים, יפים ממש כמו מחזה

 

                              בלי "להיות או לא להיות" - אני פשוט ישנו

                              בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו

                              בלי תקווה ובלי ייאוש - אני פשוט צופה

                              כמו תייר על העולם ,והוא כ"כ יפה .

 

 

לאחר  מכן  הקרא  להם  את  הקטע  הבא :

" הוא דיבר על דברים פשוטים מאוד כי טבעי הוא לשחף לעופף, כי החופש  הוא מהות הוויתו כי עליו להרחיק מעליו את כל העומד בדרכו אל חופש זה . ויהא זה חוק או אמונה טפלה או הגבלה מכל סוג שהוא החוק היחיד הוא  זה המוביל אל החופש" אמר ג'ונתן "זהו החוק היחיד ואין בלתו "

                                                                            (השחף / ריצ'ארד  באך )

 

 

ערוך  עמם  דיון :

   ·   האם  החופש - החרות  הינה  ערך  עליון , האם  יש  מקרה  שבו  החופש  ידחק  מפני  ערך  אחר ?

   ·   האם  " שוכב  על  הגב "-הוא  בן  חורין ? במה  באה  לידי  ביטוי  חירותו ?

   ·   האם  אנו  בני  חורין ? 

 

הצג  בפני  החניכים  פתקים  עם  שמות  מוצרים  כאשר  חלק  מהמוצרים  הם "בעלי  שם "  וחלק  אנונימים  או  פחות  מפורסמים  כגון :

 

נעלי  REEBOK   - ונעלי   JIM

חולצת  בנטון  - חולצת  מקסים

שעון  SWATCH  -  שעון  א . גיל

כובע  של  A.B.N - כובע  ט. מבל

 

בקש  מכל  חניך  לבחור  מוצר  1  מכל  סוג - ( זוג  נעלים  1 , חולצה  וכו' )

   ·   מה  היו  השיקולים  לבחירת  המוצר ?

   ·   האם  אחד  השיקולים  המרכזים  היה  הפרסומת ?

 

- שחק  עם  החניכים  משחק  של  לחץ  חברתי :

  דוגמא :

        n  מבקשים  מחניך  אחד  לצאת  מהחדר . מראים  לחניכים  קלפים  אומרים  להם  יש  בחפיסה  21  קלפים  אבל  כל  פעם  שתבקש  מהם  לספור  עליהם  להגיד  שיש  20  קלפים . מכניסים  את  החניך  לחדר  ונותנים  לכל  חניך  לספור  , כאשר  החניך  שיצא  יספור  למרות  שהוא  יספור  21  קלפים  רוב  הסיכויים  שהוא  יגיד  כמו  כולם .

  n  בקש  מחניך  אחד  לצאת  מהחדר , כאשר  הוא  נכנס  כולם  צועקים  כי  יש  ג'וק  בחדר  מן  הסתם  גם  החניך  שנכנס  יתחיל  לצעוק  שיש  ג'וק  בחדר  למרות  שאין  כלום .

 

המסקנה  הנובעת  מן  הדברים  הללו  היא  שאנחנו  מושפעים  מאוד  מהחברה .

 

קרא  ביחד  עם  החניכים  את  הקטע  הבא :

לאור  התפתחות  המחקר  ההתנהגותי  ב - 30  השנה  האחרונות , אני  מעלה  חיוך  על  פני  כל  אימת  שאני  שומע  או  קורא  את  הטיעונים  היפים  על  " בחירה  חופשית " , " חרות " , וכו' . הם  טובים  לקריאה - אך  אנכרוניסכויים  שהרי  היום  אנו  יודעים  שכל  התנהגות  היא  תוצאה  של  התניה , הן  בבע"ח  והן  בבני  אדם . ככל  שההתנהגות  הנדרשות  מורכבת  יותר , ההתניה  שגרמה  לה  צריכה  להיות  מתוחכמת  יותר .

פעם  חשבנו  על  אדם  מוכשר , שמסלול  קידומו  האקדמאי  מטאורי  שהוא  מוכשר , מבריק , בעל  מוטיבציה  גבוהה  וכו' , בא  פרויד  וטען  שצריך  לבדוק  את  מערכת  יחסיו  עם  ההורים : מפני  מה  הוא  פוחד ? מה  הוא  רוצה  להוכיח  וכו' .

היום  אפשר  לאמר  באופן  הרבה  יותר  פשוט , שאם  לאדם  המוכשר  הזה  לא  יינתנו  חיזוקים  חיוביים  או  יתנו  לו  חיזוקים  שלילים , המושג  " מוכשר "  לא  יתממש , והאיש  לא  יתקדם . אני  יכול  לנבא  ב- 90%  סיכויים  להצלחה , כיצד  תגיב  בחורה  להצעה  לפגוש  סטודנט  לרפואה  לאחר  שיצאה  עם  שמונה  סטודנטים  לרפואה , וכולם  גמרו  איתה  לאחר  תקופה  של  חדש , לא  משנה  מיהו  הבחור  החדש  ( כמובן  שהמידע  צריך  להיות  מדויק  יותר , אך  הכיוון ברור ) .

גם  אני  בדברי  עכשיו , אינני  כ"כ  " בוחר "  לדבר . אני  מותנה  לכך , אם  מחמת  רצוני  שדברי  ישמעו , רצוני  להתפרסם  ( חיזוק  חיובי ) , אם  מחמת  הפחד  שאם  לא  אתבטא  ירד  מחקרי  לטמיון ( חיזוק  שלילי ) , אם  מחמת  העובדה  שכ"כ  הותניתי  לחשוב  שזו  האמת , עד  שלא  נותר  לי  אלא  לאמר  אותה .

 

                 מדבריו  של  חוקר  במדעי  ההתנהגות .

 

 

נשאלת  השאלה  האם  בכלל  קיים  אדם  שהוא  בן  חורין ?

בשתי  קצוות  החדר  תלה  פלקט  שעל  האחד  כתוב -    בן  חורין  בעיני  הוא . . .

 

ועל  השני  כתוב -     מושגים , חפצים  ואמרות  שמתקשרים  אצלי  לחרות . . .

 

בקש  מכל  אחד  מהחניכים  לרשום  את  דעתו  על  הפלקט  ( בשבת  ניתן  לעשות  זאת  בע"פ ) . (את הפלקטים ניתן להדפיס מהנספח בסוף הפעולה

 

ספר  להם  את  הסיפור  הבא :

הבה נחזור אל אותו קטע בסיפורנו שבו סופר על הבוקר שבו הונף הדגל הלבן  מעל שערי המחנה אחרי ימים של מתיחות. בעקבות מצב זה של דריכות - נפש  באה התרפות גמורה של מתח. אך טעות תהיה לחשוב, כי יצאנו מכלינו מרוב  שמחה. ובכן, מה בעצם קרה ?

בצעדים לאים גררנו את רגלינו אל שערי המחנה. הסתכלנו סביבנו מפוחדים  ושלחנו מבטים תוהים איש אל רעהו. אחר כך אזרנו עוז ופסענו פסיעות אל  מחוץ למחנה. הפעם לא הוטחו שאגות - פקודות כלפינו, אף לא היה צורך  להתכופף מהר כדי לחמוק מפני מהלומה או בעיטה. לא ! הפעם הציעו לנו  הזקיפים סיגריות ! כמעט לא הכרנו אותם תחילה ; הם נחפזו להחליף את מדיהם בתלבושת אזרחית.

 לאט לאט הלכנו לאורך הכביש היוצא מן המחנה. עד מהרה כאבו רגלינו וקרובות היו למעוד, אך המשכנו - הלוך וצלוע ; רצינו לראות את סביבת המחנה פעם ראשונה בעיניהם של אנשים חופשים.

"חרות" - אמרנו וחזרנו ואמרנו לעצמנו, ועדין לא ירדנו לעומקה של המלה. פעמים כה רבות אמרנו מלה זו, כל השנים הללו שבהן חלמנו עליה, עד שניטלה ממנה משמעותה. ממשותה לא חדרה אל תודעתנו ; לא השגנו את העובדה, כי אומנם קורא לנו דרור.

הגענו אל אפר משופע בפרחים. ראינו את הפרחים, אך הם לא עוררו בנו שום רגשות. ניצוץ השמחה הראשון עלה בנו למראה תרנגול בעל זנב ססגוני. אך זה נשאר ניצוץ בלבד ; עדין לא השתיכנו לעולם זה.

בערב כששוב נפגשנו בצריפנו, היה אחד שואל את חברו בלאט : "תגיד, היית מרוצה היום ?"

והלה ענה כמתבייש, שכן לא ידע שכולנו הרגשנו עצמנו בדומה לו : "אודה על האמת, לא !"

אבד לנו כשרוננו לחוש סיפוק והיה עלינו לחזור ולשנן את הדבר קמעה קמעה.

         

                                      ( האדם מחפש משמעות / פרנקל )

למרות שהיתה להם חרות האסירים המשוחררים לא הרגישו סיפוק, הם חיפשו חרות אחרת. משמע חרות אינה ההפך  מכליאה.

 

צטט בפניהם מתוך שירו של ריה"ל. ( רצוי להציג בפניהם את הציטוט כשהוא רשום כחלק מדף המקורות שיובא בהמשך או על גבי פלקט)

 

"עבדי הזמן עבדי עבדים /

                      עבד ה' הוא לבדו חופשי"

 

המושגים המופעים בשיר הם לכאורה סותרים.

איך יתכן לקרוא למי שמוגבל ע"י מערכת שלמה של חוקים ומצוות עד לפרטים הכי קטנים של החיים "בן חורין" ?

 

חלק לחניכים את הדף הבא :

(ניתן ללמוד את הדף בקבוצות בעזרת שאלות מנחות או כמובן במליאה כשאת/ה המדריך/ה מנחים את הדיון בשאלות מנחות )

 

 

רבים  מדמים  בלבם , שחרות  פרושה  חופש  מוחלט , כלומר , תחושה  של  קיום  ללא  הגבלה . מצב  של  מתירנות , בו  אדם  עשוי  לחוש , שאינו  מחויב  לשום  הסכמה  חברתית , שאין  לו  תועלת  ישירה  ממנה , מצב  בו  אדם  רשאי  לנטוש  את  מסורת  אבותיו  ולסלק  מעצמו  את  המחויבות  שלו  כלפי  משפחתו  וכלפי  עמו .

אך  דימוי  זה  מוטעה  לחלוטין , אם  ינהג  אדם  כך , ירד  לדרגת  יצור , שכל  מהותו  אינה  אלא  שאיפה  להנאה  ולשקט . וזו  תהיה  השפלה  ועלבון  לאצילות  רוח  האדם , ומותר  האדם  מן  הבהמה  יהיה  לאין : כבודו  ושמו  כאדם , בחיר  היצירים , יעלם .

אם  כן , מהי  חרות ?

חרות  בטבע  מבטאת  מצב  בו  כל  פרט  מגלה  את  עצמיותו .

חרות  של  אדם  מלווה  גם  בהכרה  פנימית  וברצון  לפתח  את  היכולת  הטמונה  בכוחותיו  הייחודיים .

מצב  מנוגד  לחרות  נוצר , כאשר  נמנע  מן  הפרח , למשל , שמש  ומים , והוא  לא  יכול  לגדול  לפי  יכולתו , הוא  יהיה  מדולדל  ומכוער , וזה  מצב  המנוגד  לחירותו. וכן  כאשר  נמנע  מהאדם  גילוי  כוחותיו  הרוחניים , וזה  מתרחש  כאשר  האדם  אינו  עוסק  בדבר  מלבד  בהנאות  ובמנוחה . באופן  כזה  מדכא  האדם  את  החלק  הבחיר  שבו  ומנשל  את  עצמו  מחירותו . במצב  כזה  יחוש  באי  נחת  ויבחל  בחיים . מצב  זה  מנוגד  לחרות  ומונע  אושר  שהרי  אושר  אינו  הנאה , אלא  מצב  בו  חש  אדם  סיפוק  מכל  הכוחות  הטמונים  בו  ובייחוד  מהכוחות  האצילים  שבו , הקשורים  לאמונה . אבל  מובן , שגם  היכולת  ליהנות  היא  חלק  מסגולת  האדם , וגם  לה  הוא  זקוק .

נמצא , שמושג  החרות  מקבל  את  משמעותו  השלמה , כאשר  אדם  חי  ומגשים  את  ייעודו  היצירתי  הטבעי  ואת  מהותו  הרוחנית  מתוך  בחירה  פנימית , והוא  דבק  בכך  בכל  מאודו  ולעולם  אינו  עושה  זאת  על  חשבון  אחרים

                                                               ( הרב  יניב )  

 

 

 

כל  זמן  שהאדם  חי  במסגרת  הקבועה  שלו , לפי  חוקיו  ומנהגיו  המיועדים  לקיומו , הרי  הוא  אינו  מרגיש  בעול  החוקים  והמנהגים  האלה . הוא  בן  חורין  בתוך  המסגרת , והמסגרת  אינה  מפריעה  לו , אלא  היא  מוסיפה  לו  רגש  בטחון . . .  זהו  היחס  חירות - חרות  שעליו  עמדו  חז"ל . . . כשאמרו  שאין  חירות  אלא  תורה . לאדם  מאמין , התורה  אינה  עול , אלא  סם  חיים , כפי  שאטמוספירה  אינה  מורגשת  אצל  בעלי - חיים  והלחץ  של  המים  אינו  מעיק  על  הדגים  בים . בלי  עול  זה  אין  להם  קיום . המים  להם  מסגרת  חיונית , ובתוכם  מרגישים  עצמם  בעלי - חיים  אלה  כבני  חורין  באין  מפריע .

                                      ( סולה , מתוך "דת ודעת" )

 

 

 

 

 

 

 

לאחר  שקראת  שני  קטעים  אלו  נדמה  שדברי  הרב  קוק  ברורים  יותר . עיין  בקטע  הבא :

 

חירות  או  עבדות ?

ההבדל שבין העבד לבן חורין איננו רק הבדל מעמדי, מה במקרה זה הוא משועבד  לאחר וזה הוא בלתי משועבד . אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא  מלא  חירות , ולהפך בן חורין שרוחן היא רוח של עבד . החרות הצביונית היא אותה רוח  הנשאה , שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות  הפנימית  שלו , להתכונה הנפשית של צלם אלוקים אשר בקרבו , ובתכונה כזאת אפשר לו  להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שים את ערכם . מה שאין כן  בבעל  הרוח של העבדות ,שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית  העצמית ,כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא , בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית , --- במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב .

                                                                              ( עולת ראי"ה )

 



Related Resources can be found under:
» Alles > Tussen man en zichzelf > Waar mensen voor zijn
» Alles > De Joodse kalender > Pesach
Visitor Comments: