The Churban Of Beit Ha'mikdash

Detalhes do ficheiro:

Recurso Tipo: Peula - Atividade em: Hebrew
Idade: 6-10
O tamanho do grupo: 8-30
Tempo estimado: 45 minutos

Mais detalhes...

Baixar

Baixe este arquivo (66 KB)

Arquivos adicionais
Attach- the churban of beit ha'mikdash- HEB.pdf (0.03 mb) Fonte Hebrew
Comentários e críticas

Estatística:
Visto: 22594
Transferido: 4804

Rated 91 times
Add this file to your personal library.

Será que você baixar esse arquivo e você tem algo para compartilhar?
Este é o lugar!


Objetivo de Recursos

O     החניך ידע מהי סיבת חורבן הבית.

O     החניך יכיר כמה ירושלים יקרה לנו מתוך מנהגי האבלות ומרכזיותו של תשעה באב בעולם היהודי.

O     החניך ירצה בעז"ה להיות שותף לקירוב בניין בית המקדש ע"י הוספת אהבת חינם.


Recurso Conteúdo

בנושא משמעותו של חורבן בית המקדש והדרך להשיבו אלינו

 

מבוא:

 

כשמתחיל תשעה באב להתקרב נופלת עלינו עננה שחורה....

ביום זה חרב בית מקדשינו, המקום המקודש לנו ביותר. ביום זה אנו מבכים ומתאבלים על החורבן הנורא.

ç    מדוע חרבה ירושלים?

ç    ומדוע זה יותר מ- 2000 שנה עוד לא נבנה?

ç    האם אנחנו יכולים לעשות משהו על מנת לקרבו?

על כל אלו בעז"ה בפעולה זו.

 

 

מטרות:

O     החניך ידע מהי סיבת חורבן הבית.

O     החניך יכיר כמה ירושלים יקרה לנו מתוך מנהגי האבלות ומרכזיותו של תשעה באב בעולם היהודי.

O     החניך ירצה בעז"ה להיות שותף לקירוב בניין בית המקדש ע"י הוספת אהבת חינם.

 

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א': על מה חרבה ירושלים?

 

 

נספר לחניכים את הסיפור על קמצא ובר-קמצא:

עשיר גדול היה בירושלים. עשה העשיר סעודה גדולה בביתו והזמין לסעודה זו את כל חבריו וידידיו וגם את הרבנים והחכמים שבירושלים.

שלח העשיר את שלוחו להזמין לסעודתו גם את חברו הטוב, קמצא. הלך השליח בטעות, במקום להזמין את קמצא, הזמין את בר-קמצא. השליח לא ידע שהעשיר שונא את בר- קמצא.

כאשר שמע בר- קמצא שהעשיר מזמין אותו לסעודה התפלא, אך חשב בליבו שאולי החליט העשיר להשלים איתו ולכן לבש בגדים נאים, הלך לסעודה וישב בין האורחים.

כאשר בא העשיר לברך את האורחים, ראה את בר-קמצא. כעס העשיר וצעק על בר קמצא: "מה אתה עושה פה?! הרי שונא אתה לי, ולמה באת לסעודתי?! התבייש בר-קמצא מאוד ופניו החווירו מצער ומבושה. הבין בר-קמצא שהייתה כאן טעות והתחנן בפני העשיר שלא יבייש אותו וייתן לו להישאר בסעודה,

                

 

הוא אף הציע לשלם לעשיר את כל מה שיאכל בסעודה ואחר כך הציע לשלם לו את דמי הסעודה כולה, אך העשיר סרב וזרק אותו בכעס מהבית.

בר-קמצא לא היה איש סולח ולכן החליט לנקום בעשיר וביתר האנשים שהיו בסעודה ושתקו, בלי לקום להגן על כבודו.

מה עשה בר-קמצא?! הלך אל מלך רומי ואמר לו שהיהודים מורדים בו ואינם רוצים שיהיה מלך עליהם. ביקש המלך הוכחה לדבריו. אז, הציע לו בר-קמצא שישלח קורבן אל היהודים, כדי שיקריבו אותו על המזבח, אם יקריבו,הרי שהיהודים אוהבים את המלך ואם לא ירצו להקריבו,הרי ששונאים הם את המלך. שמע המלך בקול בר-קמצא ושלח איתו עגל לקורבן. בדרך לירושלים פצע בר-קמצא פצע קטן בשפתיו של העגל, כדי שיהיה בו מום ולא יוכלו להקריבו על המזבח.

כאשר בא בר-קמצא לירושלים עם העגל וביקש להקריבו בשביל המלך, לקחו היהודים את הקורבן ובדקו אותו, לראות אם הוא שלם לגמרי, אך בשפתיו ראו את המום שעשה בר-קמצא ולכן לא יכלו להקריב את העגל. חזר בר-קמצא אל המלך וסיפר לו שהיהודים לא רוצים להקריב את העגל.

כעס המלך כעס גדול, ומיד שלח את טיטוס הרשע עם הרבה החיילים להלחם ביהודים.

מלחמה גדולה הייתה אז בירושלים, היהודים ניסו בכל כוחם להלחם ברומאים, אך לא הצליחו והרומאים התקרבו יותר ויותר לבית המקדש. הרסו הרומאים את כלי המקדש, לכלכו וטימאו תוך שהם צוחקים ולועגים ליהודים...

 

עד שביום ט' באב הם הדליקו אש בבית המקדש. כך נחרב בית המקדש,

הקדוש והיקר לנו כל כך.

מאז שבית המקדש חרב, אין ליהודים מנוחה. בכל דור ודור קמים עלינו גויים שרוצים להרוג אותנו. 

נשאל את החניכים מי אשם בכך שבסופו של דבר נחרב בית המקדש?!

נסכם:

¥     קמצא אשם- בכך שבייש את בר-קמצא,

¥     בר-קמצא אשם- בכך שכעס והלשין לקיסר ובכך שפצע את העגל,

¥     האנשים בסעודה אשמים- שלא הגנו על כבודו של בר-קמצא

¥     ויתר היהודים- כנראה גם היו נגועים בשנאת חינם ולכן נענשו כולם.

 

שלב ב': לשחק באהבה..

 

נבקש מכל החניכים שיעמדו על הכיסאות במעגל. בכל פעם נוציא כסא והחניכים יצטרכו לדאוג שלא ייפלו. חניך שנפל לרצפה/ הפיל חניך אחר לרצפה יוצא מהמשחק.

 

נחלק את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה תעמוד על הכיסאות בשורה בצד אחד של החדר ותצטרך להגיע על הכיסאות לצד השני.

אם אחד מחברי הקבוצה נופל לרצפה, הקבוצה כולה חוזרת להתחלה ומתחילה שוב.

הקבוצה המנצחת: קבוצה שהגיע ראשונה על גבי הכיסאות לקצה השני של החדר.

נשאל את החניכים:

ï     כיצד הרגשתם שהייתם שותפים כולם למשימה אחת?

ï     האם הייתה בניכם עזרה הדדית?

ï     האם היו רגעים קשים? ספרו מתי.

ï     האם היה נעים לכם שכל אחד דאג לשני?

ï     מתי קורה שיש איבה ושנאה בין אנשים?

ï     מה ניתן לעשות עם השנאה הזאת? כיצד אפשר להופכה לאהבה?

 

נסכם: בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. אילו היינו היום מלאים באהבת חינם- היה נבנה בית המקדש ולכן כדי לסייע ולזרז את בניין בית המקדש, אנחנו צריכים לאהוב ולעזור אחד לשני.ראינו שאין דבר זה פשוט. לעיתים יש להצטופף...אבל אם נסתכל בעין טובה על הסובבים אותנו נוכל להצליח אפילו לאהוב כל אדם.

 

 

שלב ג': יום צום ואבלות

 

נספר לחניכים שהיום העצוב ביותר בשנה הוא ט' באב.

ביום זה קרה האסון הגדול והנורא ביותר שקרה בתולדות עם ישראל- נחרב בית המקדש.

יום ט' באב הוא יום צום. ביום זה אנחנו כל כך עצובים,ולכן נוהגים מנהגי אבלות. בליל תשעה באב מדליקים רק מעט אור, כי האור גורם לשמחה ואנו עצובים מאוד. ובבית הכנסת יושבים על הרצפה או על כסאות נמוכים ומתפללים במנגינה עצובה.

נראה לחניכים את הציורים (נספח מספר 1) המראים את העינויים של תשעה באב: לא אוכלים, לא שותים, לא מתרחצים ולא נועלים נעליים עשויות מעור.

 

 

שלב ד': מי שזוכר את העבר יש לו גם עתיד.

¤     נחלק לחניכם דף עם מילות השיר "אני מאמין". (נספח מספר 2)

¤     נלמד את החניכים את השיר.

¤     נסביר לחניכים שלמרות שעכשיו קשה לנו לפעמים- לכל אחד בנפרד וגם לעם ישראל ויש צרות ומלחמות, אנחנו מאמינים שהמשיח יכול להגיע בכל רגע.

 

 

 

 

 

 

 

סיכום:

 

 


נפוליאון הלך עם חייליו בלילה והסתובב בעיר. לפתע ראו אור קלוש בוקע מחלון אחד הבתים. נכנס וראה המון אנשים מבוגרים וילדים יושבים על הרצפה, בידיהם ספרים והם ממררים בבכי. שאל אותם נפוליאון למה הם בוכים?! ענו לו: "ביתנו נשרף!"
תמה נפוליאון כיצד נשרף בית חשוב והוא לא שמע על כך, ענו לו: "הבית נשרף לפני 2000 שנה..." התפעל נפוליאון וקרא: "עם שיודע כל כך טוב לזכור את העבר שלו הרי הוא חי את ההווה שלו ועתידו מובטח לו".

 

 

בתחילת הפעולה ראינו מדוע נחרב בית המקדש. אח"כ למדנו כמה המקום הזה, בית המקדש,כ"כ חשוב ויקר לנו כיהודים, עד שאנו מתאבלים ממש על חורבנו, גם אחרי 2000 שנה. האבלות והאיסורים עוזרים לנו לזכור עד כמה עלינו לא לשכוח את גודל האסון שבחורבן הבית.

אנו מאמינים שבעז"ה ייבנה המקדש ממש בקרוב, וכל צרותיו של עם ישראל ייעלמו כלא היו. ובנתיים, על מנת לקרב את היום הזה, נגביר אהבת חינם ביננו לבין אחינו, חברינו, שכננו וכל בית ישראל.

 

 

פעילות מרעננת:

 

³          נציע לחניכים שכל חניך יקבל על עצמו להשתפר במשהו שקשור לאהבת חינם- ביחס למשפחה שלו.

³          ניתן ללכת עם החניכים לאיזה שהוא מקום שיוכלו להתנדב בו. צריך לחשוב מה מתאים להם.

³          משחק "הגמד והענק" שמטרתו: "לשמח את חברי".    

           


Comentários de Recursos
שאר הנספחים נמצאים בקבצים המצורפים


Visitor Comments: