פגישה בין שני עיגולים

שני עיגולים מאוד עגולים                             ביתי היחידה, בושה לספר

נפגשו ברחוב המעגל.                                 מצאה לה חבר."

אמר האחד: "סליחה שנפגשנו"                     "שמחה וששון!"

אמר השני: "זה דווקא מזל                           "צרה ואסון!"

הן טובים השניים הסכימו חז"ל.                    "מדוע? מה יש?

מה דעתך לגלגל שיחה?"                            הוא חלילה, טיפש?"

ענה חברו: "דעתי נוחה. "                            לא ולא. חכם הוא משנינו ביחד."

אז מה שלומך?"                                        "אולי הוא עצלן, רחמנא ליצלן?"

"עגול כשלך".                                            "הוא דווקא חרוץ כמו שד משחת."

"ושלום אישתך?"                                       "אולי אינו מנומס, חלילה וחס?"

"מתגלגלת משמחה".                                 "נימוסיו מצויינים ודיבורו בנחת."

"ואיך הילדים?"                                         "אז אולי הניקיון והסדר לא כל כך בסדר?"

"עגלגלים וחמודים.                                    "להפך גמור, הוא מזכיר לי ממש בית מרקחת"

הבת מחוננת והבן גאון".                             "אז אולי המשפחה לא כל כך…?"

"ואיך החיים?"                                           "המשפחה מיוחסת"

"שגעון!                                                    "אז אולי הפרנסה לא כל כך..?"

ומה אצלך?"                                             "הפרנסה בכבוד מפרנסת"

"שלא תדע!                                              "ואיך הצורה?"

השכנים מעצבנים                                     "זאת בדיוק הצרה.                                 

והחותנת רוטנת                                         הצורה מושלמת.

ויש לי סחרחורת פעמיים ביום                      הבחור מרובע!"

וקשה לי מאוד                                          "זה הכל?

לטפס בעליות.                                          אל תדאג ידידי העגול,

בקיצור, רע ומר ונורא ואיום."                      דברים משתנים עם הזמן, כידוע,

"זה הרע?!                                              אפילו ריבוע.

שלא יהיה יותר גרוע.                                במשך הזמן הוא וודאי יתעגל."

אתה טוב וחכם, ידידי העגול,                     "ואם לא?"

אבל טרם סיפרתי את הגרוע מכל               "אז אתה תתרגל".