World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

Why Bnei Akiva? - למה בני עקיבא?

Fil detaljer:

Typ av resurs: Artiklar in: Hebreiska
Ålder: 16-20
Storlek: 1-100
Beräknad tid: 10 minutes

Ytterligare detaljer...

kommentarer och kritik 

Stats:
Granskad: 9353
Nerladdad: 908

Rated 141 times
Add this file to your personal library.

Har du ladda ner denna fil och har ni något att dela?
Detta är platsen!


Resurs mål

בכל התנועות יש ביטוי לערכים בשם התנועה, כמו ב"נוער העובד והלומד", ה"צופים", ה"שומר הצעיר" אז למה אנו נקראים "בני עקיבא" ולא "תורה ועבודה"?


Resursinnehåll

בס"ד

 

למה "בני עקיבא"

אילן פרידמן

 

בכל התנועות יש ביטוי לערכים בשם התנועה, כמו ב"נוער העובד והלומד", ה"צופים", ה"שומר הצעיר" אז למה אנו נקראים "בני עקיבא" ולא "תורה ועבודה"?

 

שם התנועה הוצע ע"י החבר אברהם קסטנבוים ונבחר ע"י מייסד התנועה יחיאל אליאש.

חז"ל לימדונו ערך יסודי בחינוך "והיו עיניך רואות את מוריך", כלומר, אם רוצים לחנך לערך יש ליישמו בדוגמא אישית ולראות את יישום הערכים בחיים. ומכאן למדה התנועה את הרעיון להיקרא על שם מורה דרך ולא דווקא על שם הערך.

בני-עקיבא כתנועת נוער המחנכת לחיים של תורה ועבודה, ראתה לנכון להיקרא על שם אדם שחי ופעל ברוח הערכים המרכזיים של התנועה.

 

$ להרחבה: הקדמת מזכ"ל  התנועה - מרדכי יוגב

 

אז למה דווקא רבי עקיבא?

 

רבי עקיבא היה אדם גדול בתורה ובעשייה, ואנו לומדים זאת הן מתוך דבריו וכתביו והן מתוך הנהגותיו ופועלו:

הוא עמוד התורה שבעל-פה, כי "כולהו אליבא דרבי עקיבא",

הוא שקבע ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה,

הוא גדול מרביצי התורה בישראל, עשרים וארבע אלף תלמידים מראים מחנך גדול,

הוא היחיד שיצא בשלום מן הפרד"ס (הקבלה) ודרש תלי תלים על כל על כל תג בתורה,

הוא שהנהיג את המרד הלאומי ועשה הכל כדי להביא את הגאולה,

הוא שראה את הגאולה בימי החושך של עם ישראל.

רבי עקיבא מהווה צירוף של גדול המנהיגים, גדול המחנכים, גדול בתורה שחי את חייו כמופת חינוכי לרעיונותיו, וכל זאת מתוך מאמץ רב ותוך בניית אישיותו מהיסוד,

וזה סיבה טובה להיקרא על שמו.

 

$ להרחבה:  הקדמת מזכ"ל.

 

 

אז למה עקיבא ולא רבי עקיבא?

 

לימדונו חז"ל, ש"גדול מרבן שמו", כלומר, היה סדר היררכי במעמד הרבנים שהתבטא בתואר שלהם

והסדר מהקטן לגדול הוא: רב, רבי, רבן, בלי תואר, אלא רק שם פרטי.

הגדול שבכולם הוא זה הנקרא בשמו הפרטי, וכידוע בחיי רבי עקיבא היו 3 שלבים:

לפני שלמד תורה.

בימים שלמד וגדל בתורה ואז קראוהו רבי עקיבא.

ובימים שהיה לגדול האומה קראוהו בשמו: "עקיבא נחמתנו", "עקיבא אפילו יעלו עשבים בלחייך", "עקיבא כל הפורש ממך כפורש מן החיים"

 

וכמו כן, ניתן לציין שהיינו רוצים להיות קרובים לעקיבא עד כדי כך שנקרא לו בשמו הפרטי ולא להרגיש את החיץ שיוצר התואר כמפריד בינינו.

 

סיבה נפוצה נוספת גורסת שרצו להיקרא תנועת בני רבי-עקיבא, אך זה לא נשמע טוב, אז פשוט "בני-עקיבא".

והאמת ההיסטורית היא, שכך הציע החבר אברהם קסטנבוים וכולם התלהבו, אז אם רוצים ניתן גם לדרוש על כך שעוד לפני שרבי עקיבא למד תורה, ראתה בו בתו של העשיר כלבא שבוע ענוותן בעל מדות מיוחדות שחי לפי כללי "ואהבת לרעך כמוך" מבלי ללמוד כלל. ואנו בשם הזה רוצים לתת דגש למידות נאצלות האלה כבסיס לערכינו.

 

תורה ועבודה - שאיפת בני-עקיבא

 

רקע:

 

תנועת בני-עקיבא בישראל נוסדה בשנת תרפ"ט בירושלים, על ידי החבר יחיאל אליאש ז"ל וחברים נוספים שחשו בצורך בתנועת נוער דתית פעילה.

הנוער חדור בדרך כלל, רוח של מרד ורצון לשינוי ותיקון פני החברה, הנוער של בני-עקיבא ברוחו של ר' עקיבא, ראו עצמם מכריזים מרד במצב הנוער, נלחמים בעד קיום ערכיה הנצחיים של היהדות ונגד המושגים והתרבות הזרה שפשתה בלב הנוער הישראלי.

חברי בני-עקיבא ראו עצמם, בנים נאמנים ומורי דרך לשלמות עם ישראל, תורתו וארצו.

                                                                                   (בן אליעזר - מתוך "אורנו" - ניסן תרפ"ט)

 

דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה.

 

כבר בניסן תרפ"ט זכו חברי בני-עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שכתב להם: "ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא". ברוכים יהיו לנו אלה צעירי הצאן אשר עליהם תקותנו בשאיפתנו לגאולתנו ולפדות נפשנו, והם הם דור עתידנו וממשיכי דרכנו."

בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב:

"יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".

לימים בשנת תרצ"א הצטרף גם הרב משה צבי נריה זצ"ל כמדריך ומרכז לסניף בני-עקיבא בירושלים והשרה מרוחו הגדולה על התנועה כולה והתפתחותה.

התנועה התרחבה, קמו סניפים במקומות שונים בארץ, חברי התנועה חיפשו דרכים באמצעות קבוצת בני-עקיבא, להקים ישובים ולתרום מכוחם לעם ולארץ. 

כסיסמא, אימצו החברים את הבטוי "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", בקיצור "תורה ועבודה".

בשנת ת"ש קמה ישיבת בני-עקיבא בכפר הרא"ה, בהמשך קמו סניפים, ישיבות, קבוצים, מושבים ומפעלים רבים נוספים מרוחה ומכוחה, של תנועת בני-עקיבא.

                                                              (מתוך "במשוך היובל" עמודים 1-42)

 

מהי דרך תורה ועבודה? דרכה של הציונות הדתית

 

הציונות הדתית ובני-עקיבא כתנועת הנוער המובילה בה, חרטו על דגלם את ערך התורה ואת ערך העבודה בפועל, תוך העברת הדגש לחובת ההשתדלות האנושית כדרך החיים בארץ ישראל, לא בהסתמך על הנס, אלא בעבודה עצמית.

בארץ ישראל - אמרו רבותינו, צו ה' הוא לעבדה ולשמרה, לעבוד בעולם ולתקנו, להשלים מעשה בראשית ולפעול להגשמת רצון ה' בעולם.

עלינו לקנות שדות, לחרוש אדמה, לבנות ערים, לפתח כלכלה וחברה ולהגן על בטחוננו, על מנת שנוכל לקיים את יעודנו כעם שלם, המסוגל להאיר מדרכו לגויים.

ההדגש שניתן לעבודה יחד עם התורה, הינו הדְגש עתיק הנזכר יחד בדברי המשנה במסכת אבות (א' ב') : "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

שלושה ערכים העומדים יחד כמשלימים ומחזקים זה את זה.

רבים ממפרשי המשנה רצו ללמוד כי ה"עבודה" בלשון המשנה, כוונתה לעבודת ה' בקרבנות ובתפילה והסתמכו על דברי חז"ל במאמרם: "ולעבדו בכל לבבכם - זו תפילה".

עם חזרתנו לארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל בדור הגאולה, מצאו לנכון מקימיה של תנועת בני-עקיבא, להדגיש דוקא את יסוד העבודה הפיסית הנדרשת, העבודה העצמית באדמת ארץ ישראל ובבנין העם, יסודות שאבדו בחלקם לעמנו בשנות הגלות והפכו לחיוניים עם חזרתנו לארץ ישראל.

צמד מילים אלו - "תורה ועבודה", ביטאו את ההדרכה לאורח חיים של קיום תורה ומצוות, יחד עם מימוש פעולות מעשיות, לבנין האומה והארץ.

 

ההגות בערכי התורה והעבודה הורחבה והועמקה על ידי חברי התנועה שלמדו מקורות רבים ובהם את דברי המשנה "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב' ג'), ופרושו של המהר"ל, שלא יכולה להיות שלמות רוחנית ותיקון עולם במלכות ש-די, ללא ההתעסקות בפועל בישובם ובנינם של עם וארץ ישראל  ובקוממיותה של מדינת ישראל לגאולת העם והעולם כולו.

 

שנים רבות הודגש ערך העבודה כערך שוה, המבטא את ההתמסרות לעבודת האדמה והתפרנסות מעבודה עצמית. בהמשך פורש ערך העבודה, כהתמסרות לעבודת האומה בארצה: להקמת ישובים ברחבי ארץ ישראל, לנתינה חברתית, לעשיה חנוכית, להרתמות ותרומה בכל משימה לאומית ומעשה חסד שידרשו.

הדגש המרכזי שניתן לעבודה הפיסית כערך שוה, הלך ופחת במהלך השנים וערך התורה התפרש כערך כולל יותר, המרומם את האדם מעמלה של תורה וחיי קדושה, לשאיבת כוחות לחיי תורה ועבודה, עבודה במובנה הכולל את כל המשימות הלאומיות הנדרשות.

 

בלמעלה מ- 70 שנותיה, נשאה בני-עקיבא את דגל  "תורה ועבודה" כתנועה מגשימה, המחנכת מאות אלפי חברים לחיי תורה ושמירת מצוות, ולנכונות להירתם ולתרום בכל מעשה ציוני ומשימה לאומית נדרשת. בני עקיבא הפכה לחברה המקרינה מרוחה על העם והארץ כולה.

חברי התנועה ובוגריה, העמיקו לימודם בתורה והקימו ישיבות הרבה, השתלבו במשימת ישוב הארץ ובמשימות הבטחון בכל מרחב ארצנו. חברי בני-עקיבא פעלו ופועלים בחינוך, בקליטת העליה ובמשימות חברתיות בכל מקום בו הם נדרשים לכך.

מרוחו של ר' עקיבא, מתוך מסירות נפש ואהבה לכלל ישראל, תנועת בני-עקיבא היתה ותהיה חיל החלוץ לגאולה שלמה.

 

בחרנו בחודש התנועה לרענן ולהעמיק את הבנתנו את המושג "תורה ועבודה" כמורה דרכנו.

ישר כוחם של כל מי שעשו להוצאת חוברת חשובה זו, ובראשם חברנו אילן פרידמן.

הגשמת חזון תורה ועבודה הייתה ותהיה שאיפת בני-עקיבא, בתקוה שחוברת זו תסייע לכם, הקומונריות והמדריכים, להבין מושג זה.

 

                                                                                    בברכת חברים לתורה ועבודה

          מרדכי יוגב - מזכ"ל

 



Liknande resurser kan hittas underr:
» All > Bnei Akiva > Ungdomsrörelse
» All > Bnei Akiva > Allmänt
» All > Bnei Akiva > Om Bnei Akiva
» All > Bnei Akiva > Ideologi
» All > Bnei Akiva > Rabbi Akiva
Visitor Comments: