תפילת החסיד ע"פ הכוזרי

אשר ללשון של החסיד, שוה היא בכל למחשבה ואיה מוסיפה עליה, - ונמצא שאם תפילת החסיד דבר שבמנהג או שבהרגל, כשירת הזרזיר והתוכי, אלא כל מילה מחשבה עימה וכונה בה. בדרך זו תהיה שעת התפילה לחסיד כגרעין הזמן ופריו, ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו, שלבואה הוא מצפה, כי על ידה הוא מדמה אל העצמים הרוחניים ומתרחק מן הבהמיים. וכשם שהיו לו שלוש עיתות התפילה שבכל יום – פרי יומו ולילו, כך יהיה לו יום השבת לפרי השבוע, כי יום זה מזומן להדבקות בעניין האלוקי. וכל עבודת החסיד היא בשמחה ולא בכניעה – כמו שבארנו למעלה.