מטרה:

התלמיד יבין ש:

·         בסיס הקשר בין עמ"י לארץ ישראל הוא בסיס דתי.

·         יש קשר מיוחד בין ארץ ישראל לעם ישראל ושזוהי הארץ שתכונותיה מתאימות לעמ"י.

הקשר בין עם ישראך, הקב"ה והגשמים

מטרה:

התלמיד יבין ש:

·         בסיס הקשר בין עמ"י לארץ ישראל הוא בסיס דתי.

·         יש קשר מיוחד בין ארץ ישראל לעם ישראל ושזוהי הארץ שתכונותיה מתאימות לעמ"י.

·         התלות של עמ"י בגשמים ישירות מהקב"ה (ולא כמו במצרים שמקבלים מים שירדו הרחק מהם או ארצות אחרות שאין להם מגבלה של מים) מקרבת את עמ"י אל הקב"ה.

קהל יעד- 12-14

משך הפעולה- 45 דקות

מבנה-                     

1. הצפת הנושא- האם כדאי לגור בארץ ישראל?

§         סיפור על אנשים שקיפחו את חייהם בארץ ישראל.

§         שקית האדמה

§         מכתב מבן הדוד באנטוורפן( נספח 1)

2. דיון- אז למה בכל זאת אנשים גרים כאן?

·         קטע של מאיר שניצר (נספח 2)

·         אשתי נכס בטחוני

·         קטע על משל הכרם של הכוזרי (נספח 3)

·         מפת העולם העתיק(נספח 4)

3. הקשר בין גשמים, ארץ ישראל ועם ישראל

·         קטעי תלוי ולא תלוי

4. סיכום

·         תגובה למכתבו של יוסף (נספח 5)

מהלך הפעולה-

חלק א'-

למה לגור דווקא בארץ ישראל???

לספר שני סיפורים על אנשים שמתו בגלל שגרו כאן, בארץ ישראל. (במלחמה על א"י או במלחמת הקיום בישראל – החיים היום יומיים – לדוגמא אנשים שנרצחו בפיגוע.)

להעביר שקית עם אדמה בכיתה ולומר לכיתה שבעצם בשביל הדבר הזה האנשים האלו מתו. בשביל שהם יוכלו לגור על האדמה הזאת.

לשאול את הכיתה - למה בעצם שאדם יקריב את חייו למען אדמה? לא לפתח דיון בנושא!!!

להקריא את  המכתב שכתב יוסף מאנטוורפן לבן דודו יעקב (נספח 1)

במכתב יש מספר טענות כלפי המגורים בארץ ישראל:

1.      החיים בארץ אינם בטוחים. מסוכן בא"י.

2.      הרמה הדתית בקהילתו גבוהה מאד – וזאת לעומת מקומות בארץ שבהם הרמה נמוכה מאד, "רב בני הארץ אינם יודעים מושגים אלמנטריים ביהדות" (ציטוט מן המכתב).

לאחר קריאת המכתב הכיתה תתבקש לתמצת את טענותיו של יוסי. בריסטולים עם הטענות המרכזיות יתלו על הלוח.

חלק ב'-

בשלב זה נתחיל לענות על השאלות שהוצגו:

דיון

לספר בע"פ את הקטע של שמואל שניצר. הוא כותב שמבחינה הגיונית אין שום הסבר לישיבת העם בארץ והדבר היחיד שמצדיק את מעשינו בארץ הוא הקשר שלנו דרך התורה לארץ. כלומר ההגיון לא בהכרח מסביר את קשרנו לארץ אלא סיבה מעל ההגיון.

לספר את הסיפור "אשתי נכס בטחוני". בקשו מאיש אחד שיתן גט לאישתו. כשהאדם סירב הם שאלו אותו למה והציעו פתרון לכל טענותיו. לדוגמא – כשאמר שהיא מכבסת לו – קנו לו מכונת כביסה וכן מדיח כלים ומטפלת לילדים וכו'. עד שבסוף הוא אמר שהקשר בינהם הוא פשוט ברמה מעל כל הדברים הטכניים הללו. וכן גם הקשר בינינו לארץ – הוא לא רק בטחוני וטכני – אלא מעבר לזה.

לימוד קטע "משל הכרם" מתוך ספר הכוזרי.

(כשם שלכל צמח יש את המקום הטיבעי לו, בו יתפתח בצורה הטובה ביותר, כך גם לכל עם יש את המקום הטוב לו ביותר, וארץ ישראל היא מקומו של עמ"י.

יש הבדלים ברורים בין עם לעם – גם חיצוניים, אך גם בתכונות. אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על תכונת התושבים הוא המקום.

עם הרוצה לשמור על תכונותיו ולקיים את יעדו – צריך לשבת בארץ המתאימה לו.)

 לספר לכיתה שפעם לא היה נפוץ לפגוש את הבעיות התרבותיות שיש לנו היום כמו אומנות – יהדות, תקשורת – יהדות, והסיבה לכך היא שעכשיו כשעם ישראל  שב לארצו הוא שוב נעשה עם יוצר . בגלות לא היתה התפתחות בנושאי יצירה (אולי אצל יחידים –אבל לא כעם).

להראות לכיתה את מפת העולם הישנה (בצורת תלתן) שבמרכזה ניצבת ארץ ישראל ולדבר על כך שזה מתאים שכשם שעם ישראל הוא לב האנושות – כך הארץ המיועדת לו ניצבת במרכז העולם, משם יוכל להפיץ אמונתו בעולם.

חלק ג'-

לתת לכיתה רשימת מקרים של תלויות שונות – או אי תלויות והכיתה תצביע (ע"י כרטיסי ההצבעה עם מקלות הארטיק) אם המקרה טוב או רע.

המטרה של המשחק היא להראות שהתלות של עמ"י בגשמים מאת ה' היא דבר חיובי מכיון שהיא גורמת לנו להתקרב לה'. ויש לנו השגחה ישירה.

רשימת המקרים:

1.      יפעת רוצה ליסוע אל חברתה שרית ולעשות לה מסיבת הפתעה לכבוד יום ההולדת. כדי שהמסיבה תהיה מוצלחת היא צריכה להשתחרר מן הלימודים באותו היום. היא בקשה שחרור מן המחנכת וכרגע היא מחכה לתשובה ממנה. יפעת  תלויה בתשובה של המורה…

2.      דני כרגע בשיעור 20 בלימודי נהיגה. ע"פ החוק רק אחרי טסט מותר לנסוע לבד במכונית. דני נוסע טוב מאד במכונית – אבל עדיין הוא לא עבר טסט… (דני תלוי ברשיון הטסט)

3.      חגית רק בת 5, גן חובה, וכבר היא ילדה עצמאית מאד. היא יורדת לבד כל בוקר וקונה בעצמה שקית חלב, וכשהיא חוזרת הביתה מן הגן היא יודעת להכין לעצמה ארוחת צהריים לבד. אח"כ היא מחכה בבית עד שאבא ואמא יחזרו מן העבודה. (חגית לא תלויה)

4.      אי אפשר להכנס לאוניברסיטה בלי תעודת בגרות. (תלויים בת.ב.)

5.      הנחש לא תלוי בהקב"ה. הוא זוחל על גחונו ומוצא עפר אותו אוכל – בכל מקום. (אחרי ההצבעה אפשר להזכיר לכולם שזה היה עונש לנחש ומטרתו היתה לנתק קשר ישיר בין הקב"ה לנחש.)

6.       עמ"י זקוק לגשמים מאת ה' ישירות, אין לו מאגרי מים כמו הנילוס במצרים.

אחרי ההצבעה דנים בקטע האחרון שהועלה להצבעה– התלמידים יבינו שהתלות של עמ"י בגשמים היא חיובית מכיון שהיא גורמת לקשר ישיר בין הקב"ה לעמ"י ולכך אנו שואפים כל הזמן  - להגיע לקרבה להקב"ה – "שבתי בבית ה' כל ימי חיי".

ננסה – כל הכיתה- לענות על המכתב התוקפני של יוסף על פי מה שנלמד במהלך היחידה.

סיום – קריאת מכתב תגובה ליוסף.

בס"ד

נספח 1-

ליעקב בן דודי שלום!

לפני שבוע ביקר פה ידידך אמנון, שקבל ממך את כתבתי כשיצא לטייל באירופה. הוא ואשתו באו אלינו אחר הצהריים ונשארו פה עד שעות הלילה המאוחרות. בילינו בשיחה נעימה, שמאוחר יותר הפכה לניסיון שכנוע. אמנון ניסה לשכנע אותי שאעלה לארץ ישראל ואני הסברתי לו מדוע לא אעשה זאת.

מאחר וגם אתה במכתביך אלי מעלה נקודה זו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, החלטתי פעם אחת להבהיר סופית את עמדתי.

אתה הגעת לישראל לאחר השואה ואני לבלגיה. שנינו סבלנו בחיינו רבות וכל אחד בנה לו את חייו מחדש: מצא פרנסה, ידידים וכמובן הקים משפחה. אתה ישראלי יהודי ואני בלגי יהודי ואיני חושב שבנקודה זו אתה עולה עלי- להפך.

ראשית, מדינת ישראל אינה מקלט פיזי לעם היהודי כפי שהתיימרה להיות. היא המקום המסוכן ביותר ליהודים מבחינה פיזית בדור שלנו. סבלה של משפחתי בשואה הספיק לי, איני מעוניין שבני יסתכנו וילחמו אצלכם, איני מבין למה אתם חושבים כי זו חובתם. הם אינם גרים בישראל וזו אינה מלחמתכם ! שנית, חיי הרוח היהודיים בקהילה שלי באנטוורפן פורחים.

כל בני (ארבעה כפי שידוע לך), מקפידים על שמירת מצוות ולומדים תורה בזמנם הפנוי. מאידך לפי מה שראיתי בבקורי בארץ, לא רק שמדינת ישראל אינה יהודית וחוקי התורה אינם נשמרים בה, אלא שהאווירה בארץ היא אנטי יהודית כמעט. רוב בני הארץ אינם יודעים מושגים אלמנטריים ביהדות! זו אינה מדינה יהודית ולכן מעדיף אני להישאר בבלגיה, בקהילתי היהודית החזקה שמחזקת אותי בדרכי ושבה אני יכול לתרום למסורת העם היהודי.

גם ההתנהגות המוסרית של תושבי המדינה, כולל אלו המגדירים עצמם כדתיים, אינה עולה על זו של תושבי ארץ אירופאית ממוצעת. מדינת ישראל היא מדינה ככל המדינות, מהו איפוא הייעוד שלכם אשר יצדיק את הדם הרב הנשפך בארצכם בעבור ההגנה על קיומה העצמאי? הקשר ביננו הוא משפחתי ולא לאומי, ועל מישור זה הייתי מעוניין לקיים את הקשרים ביננו.

בברכה-

בן דודך יוסף

(אנטוורפן)

נספח 2-

שמואל שניצר

 " הקשר המופלא והיחיד במינו בין העם היהודי לארץ ישראל נתקיים על ידי התנ"ך ועל ידי סידור התפילה . מי שסבור כי אין זה נעים – גם הוא לא ימצא הסבר אחר . כמה אנשים בעלי כוונות רצויות ובעלי אמצעים ניכרים , שניסו לחולל תנועות של ריכוז היהודים בארצות שמחוץ לארץ ישראל, נוכחו לדעת שהדבר אינו אפשרי: שום יהודי לא האמין מעולם שכאשר יבוא המשיח, יסעו הכל לארגנטינה או לאוגנדה או לבירוג'אן. אבל כל יהודי שקרא בתנ"ך על ירושלים, על חברון, על שילה ועל שכם, ידע שהמקומות האלה – שלו הם, ושיום יבוא והוא ישוב אליהם. זה נשמע עכשיו לא כ"כ רציונאלי, אבל זו היא האמת לאמיתה. ואע"פ שאנחנו חיים עכשיו במחצית השניה של המאה העשרים אין לנו הסבר למציאותנו כאן ולא צידוק למעשינו בארץ הזאת – אלא הדברים הישנים הכתובים בתנ"ך."   שמואל שניצר בספרו אבני יסוד (ספר המלקט מאמרים שהוא כתב בעיתונות במשך השנים ונראו לו כבעלי השלכה לטווח ארוך) כותב שמבחינה רציונלית אין שום הסבר לישיבת העם בארץ והדבר היחיד שמצדיק את מעשינו בארץ הוא הקשר שלנו דרך התורה לארץ.

נספח 3-

(ט) אמר הכוזרי: מה שאמרת עם האלוה כבר נתברר לי אולם מה שאמרת בארץ האלוה קשה לי לקבל זאת:

(י) אמר החבר: אין כל קשי לקבל את ההנחה כי ארץ אחת נתיחדה בדבר מה משאר כל הארצות הלא בעיניך תראה כי מקום אחד טוב משאר כל המקומות לצמח מיחד למחצב מיחד ולחי מיחד ותושביו מיחדים בצורתם ובמדותם משאר כל האנשים וכל זה באמצעות מזג הלחיות אשר בגוף כי במזג הזה תלויים גם שלמות הנפש וחסרונה:

(יא) אמר הכוזרי: אולם אני לא שמעתי כי יש לאנשי ארץ ישראל יתרון על שאר בני אדם:

(יב) אמר החבר: כך גם הרכם זה שאתם אומרים כי הכרם מצליח בו לולא היו נוטעים בו את הגפנים ועושים את כל מלאכת עבודת הכרם הדרושה לגדולם לא היה עושה ענבים והנה המעלה המיחדת באה ראשונה לעם אשר הוא הסגלה והגרעין (כמו שהזכרתי למעלה) ואחרי זה יש גם לארץ חלק במעלה הזאת וכן למעשים ולמצוות התלויים בארץ שהם מעין עבודת הכרם לכרם אולם שלא ככרם העושה ענבים גם במקום אחר אין עם הסגלה יכול להדבק בענין האלוהי כי אם בארץ הזאת:

כוזרי

נספח 5-

בס"ד

ליוסף בן דודי האהוב – שלום וברכה!

קיבלתי את מכתבך בשבוע שעבר ביום רביעי. באותו יום נהרגו בקרבות בארץ 3 חיילים. למחרת, ביום חמישי, נרצחו איש ואישה שהלכו במרכז בירתנו – ירושלים. האישה רצתה להעביר רהיטים לבית החדש שקנו היא וארוסה. בית שכבר לעולם לא תגור בו.

אני כותב לך את האירועים האחרונים למרות שברור לי שאתה כבר יודע עליהם. למרות שאתה מפגין זלזול במדינה שלנו, אין לי ספק בכך שברגע שקורה משהו כאן בארץ אתה רץ להדליק את הטלוויזיה ויושב לראות חדשות במתח ועצבנות. כי גם אם לא תודה בכך, עמוק עמוק בלב יש לך את הקשר המיוחד שיש בין כל יהודי לארץ ישראל. ואתה גם יודע, כמו כל היושבים בגולה, שמצבך שם בניכר יושפע ממעמדה של מדינת ישראל. אם לא תהיה מדינת ישראל – לא יהיה מי שיגן ויתבע את זכויותיהם של כל יהודי העולם.

כתבת במכתבך שמדינת ישראל אינה מקלט פיזי לעם ישראל. אתה טועה! נכון, אמנם לא פשוט לגור בישראל, אך בהחלט אנו כאן מוגנים, יש לנו צבא משלנו, אין אנו תלויים בחסדיהם של אלו שרצחו את אחינו בשואה. יוסף, שמא שכחת את האנטישמיות הגואה אצלכם? או אולי שכחת את אחוזי ההתבוללות הגבוהים שם?

ועוד כתבת לי במכתבך שהמצב הדתי אצלכם טוב מאד. איך אתה יכול להשוות את קיום המצוות בחו"ל לקיומם כאן בארץ?! בחו"ל קיום המצוות הוא כדי שלא נשכחם כאשר נחזור לארץ.

היום ז' במרחשוון התחלנו לבקש גשמים. כן, אין לנו כאן בארץ הרבה מים, כמו שאתה בוודאי יודע, הכנרת כמעט ריקה. (אצלכם בבלגיה בטח אף אחד לא מבין מה הפירוש של המילה בצורת…) ובכ"ז, דע לך שדווקא התלות הזו שלנו בהקב"ה (בגלל הגשם) רק גורמת לנו לנסות להתקרב אליו – וזה הדבר שאליו אנו שואפים.

בתקווה לבשורות טובות                              

בן דודך יעקב            

ירושלים