חגים ומועדים

מבוא:

בואו ננסה לראות את עצמנו כמעט כמו במראה.

מה קורה לנו בשעת התפילה? מה אנו חשים? כיצד אנו מתנהגים?

על מה אנו חושבים? האם התפילה היא באמת דבר כל-כך מסובך?

בלי הטפות מוסר, בלי הפחדות ואיומים. אנחנו בפשטות מול עצמנו.

בפעולה זו נברר את היחס של כל אחד מאתנו כלפי מדינת ישראל- מה מדינת ישראל מסמלת עבורנו? טוב או רע? מציאות חיובית או כורח?.באמצעות הציורים ההומוריסטיים נלמד כי מותר לנו להעביר ביקורת כלפי דברים שאינם מוצאים חן בעיננו ויחד עם זאת נבין כי אין לנו מדינה אחרת  וזו ארצנו היחידה!

מתוך הסיכום:

ארץ ישראל\ מדינת ישראל היא ארצנו, מדינתנו היחידה. היא תופסת מקום מרכזי בחיינו כיהודים. החל מאברהם אבינו שעלה לארץ במצוות הקב"ה. דרך עמ"י שהלכו אליה במדבר, משה שלא נכנס לארץ, דוד המלך חורבן הבית היציאה לגלות , בר כוכבא ועד השיבה לארץ בדורות האחרונים והקמת המדינה. בכל צורה שהיא אנחנו קשורים אליה בשרשרת ההיסטורית שאינה מתנתקת. חוליה חוליה אנחנו שרשרת של עם שקשור למקום הקטנטן הזה. כן- מותר לנו להעביר ביקורת, לכעוס ולהיעלב ממנה- אך כמו שאחים למרות מריבות וכעסים- תמיד נשארים אחים, מחוברים ומחויבים זה לזה. כך גם אנחנו וארץ ישראל. למרות כעסים , למרות מאבקים אנחנו תמיד אוהבים אותה ושואפים להגיע אליה. זו ארצנו היחידה- זו הארץ שלנו.

מטרת הפעולה: דרך האוירה הפורימית- להגיע למסר רציני הנוגע בבעיה חברתית, שהיא חוסר אמת פנימית.

הצגה לילדים דרכה הילדים ילמדו על הפירות של טו בשבט.