מבצע שלמה היה מבצע שבו הועלו כ-14,400 יהודים מאתיופיה בסוף השבוע שהחל ב-24 במאי 1991 תוך כ-34 שעות בכ-30 מטוסים של חיל האוויר הישראלי וחברת אל על.

בראשית 1991 עמד שלטונו של מנגיסטו היילה מרים בפני התרסקות נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לבירת אתיופיה, אדיס אבבה. הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית, עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.

בסוף מאי 1991, ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים, נמלט מנגיסטו מאתיופיה ומצא מקלט בזימבבווה. המשא ומתן בין הצדדים הואץ ולבסוף הושגה הסכמה בין בכירי שלטונו של מנגיסטו לבין ישראל, על העלאתם של יהודי אתיופיה ארצה תמורת כ-35 מיליון דולרים ומקלט בארצות הברית לכמה מבכירי השלטון.

לאחר גיבוש ההסכמה בין שתי המדינות, הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לפתוח במבצע הצלה אווירי לחילוצם של יהודי אתיופיה, שעליו פיקד אמנון ליפקין שחק. במהלך כ-34 שעות (בין 24 ל-25 במאי 1991) טסו כ-30 מטוסי נוסעים ומטען בין נמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באדיס אבבה והעלו כ-14,400 מיהודי אתיופיה. זמן קצר לפני תחילת המבצע קיבלה הממשלה החלטה שלא לכלול בו את קהילת הפלשמורה (קהילה בקרב יהודי אתיופיה אשר התנצרו), שאנשיה ביקשו אף הם לעלות לישראל. במבצע השתתפו גם הג'וינט ו"המוסד".

ימים ספורים לאחר סיום המבצע נפלה אדיס אבבה בידי כוחות המורדים וכך ניצלו במידה מסוימת כל אותם העולים. עם זאת, קליטתם בישראל לא הייתה קלה. חלקם נאלץ לעבור טקסי גיור בשל הספק שהטיל הממסד הרבני ביהדותם. מנהיגיהם הרוחניים ירדו ממעמדם, התקיימו פערים עצומים בין אורחות חייהם הכפריות לחברה הישראלית המודרנית ובתקופות מסוימות נאלצו, בשל מחסור בדיור, להתגורר בקרוונים ארעיים אשר היוו כר נוח להזנחה.

במבצע נקבע שיא עולמי לאחר ש-1087 איש הוטסו במטוס בואינג 747 של חברת אל על - טיסה שבמהלכה אף נולד תינוק (ועל כן גדל מספר הנוסעים באחד).