The Silver Tray

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת                      

תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,

ועימה תעמוד- קרועת לב אך נושמת

לקבל את הנס

האחד, אין שני…

היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר

ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה.

אז מנגד יצאו נערה ונער

ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חוט וחגור וכבדי נעליים

בנתיב והלכו הם

הלוך והחרש

לא החליפו בגדים, לא מחו עוד במים

את עקבות יום הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע

ונוטפים גללי נעורים עבריים…

דם השניים יגשר ועמדו עד בלי נוע

ואין אם חיים הם או ירויים.

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם

ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים

יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,

שעליו ניתנה לכן מדינת היהודים".

כך אמרו ונפלו לרגליה עטופי צל

והשאר יסופר בתולדות ישראל.