מפלאי הבריאה

המרחק בינינו לשמש הוא 150 מליון ק"מ. זה מתואם עם כדור הארץ. לו היה המרחק קצר יותר, היו כל מימינו מתאדים, אנו היינו לפידים במדורה עליזה של כל העולם. לו היתה השמש קצת מתרחקת, היינו גושי קרח בתא הקפאה עצום. אלפי כוכבי שבט עפים כל יום לקראתנו במהירות של עד 60 ק"מ לשניה, ורק שכבת האויר המקיפה את כדורנו מגינה עלינו מפניהם.

שכבת האוזון דקה המקיפה את כדורנו, מעכבת את הגלים הקצרים של השמש, ומסננת עבורנו רק מעט מהן, כדי שעינינו וגופינו יוכלו להתקיים בפני הקרניים האולטרא-סגוליות.

היתוש, למרות קטנותו, מכיל: לב, קיבה, מעיים, כלי דם ועצבים. הוא יכול לדקור את עורנו (בהשוואה לאורכו, זה מבצע של קדיחת חור בקיר שעוביו 40 ס"מ). הוא ניזון גם מדמנו, ועל כן אנו חשים להורגו להצלתו, ניתן בו כח מעוף של 4 ק"מ בשעה, והוא נברא במשקל קטן כדי שלא נרגיש בו בעומדו עלינו. בעקיצתו מפריש הוא לגופנו חומר משתיק כאב (מרדים כרופא שיניים) ורק אחר שהוא עף, פוסקת פעולת ההרדמה ואנו חשים בכאב, מרימים יד להרוג את היתוש שכבר עף, ומסתכל מרחוק כיצד אנו מכים את... עצמינו.

העטלף, זולל פרפרי לילה לתיאבון. איך נשמרים הפרפרים, שאוזניהם אטומות לקולות העולם ורחשיו, מאויבן זה? רק קול אחד שומע פרפר זה, רק את קול העטלף.

פרפרים אחרים נשמרים מציפורים הטורפות אותן, ע"י פרישת כנף, בו מצוירת עין פקוחה, המבהילה את הציפור הקטנה הטורפת, כי זו עין הדומה לעין הציפור הגדולה הרודפת את הציפור הקטנה. כך יוצר הפרפר 'דמה' של ציפור גדולה, המבהיל את הציפור הקטנה, שרודפת אחר הפרפר לטורפו.

חלק מאוזנך עשוי ארבעת אלפים קשתות זעירות מסובכות ומודרגות בקביעות עדינה, מיוחדת בגודל ובתבנית. נראה שהן מותאמות לתפוס ולהעביר למח מקולות הרעם ורחש עצי האורן ועד לצירוף העדין של הטונים וההרמוניות של כל כלי התזמורת. מאידך כל החיות קולטות גם צלילים שמעל לשורת התנודות שקולטת אזנינו, ובחדות העולה פי כמה על חוש שמיעתנו.האדם בשכלו פיתח מכשירים שבעזרתם הוא שומע מהלך זבוב במרחק רב מאוד. מדוע התפתחו תאי הקשתות בחיות יותר מבאדם? מדוע התפתחו באדם רק עד הדרוש לקיומו, ולא המשיכו להתפתח בו כמו בחיות? האם יש כח מאחורי פעילות זו, שחזה מראש שהאדם באמצעות כושרו השכלי ימצא מכשירים שיספקו הנאתו הרוחנית, שהטבע לא סיפק לו ואילו לחיות שחסרות כושר המצאה שכלי – סיפק בטבען את הרגישות והחדות הדרושה להן?