דבר מעט ותשמע הרבה

גדולה היא מידת הצניעות לפני המקום, שכך אמרו

חכמינו זכרונם לברכה באגדה, התורה תחילתה צניעות,

וסופה צניעות. תחילתה צניעות, שנאמר, בראשית ברא

אלהים את השמים ואת הארץ, סתם ולא פירש לך בריתם כמו

שפרש לך בשאר תולדות השמים והארץ, וכאן סתם את מאמרו.

שבכל שאר התולדות כתוב, ויאמר, וכאן לא נאמר בו

ויאמר, אף על פי שמפורש בקבלה, בדבר ה' שמים נעשו וגו'.

     וכשם שמאמרו סתום, כך צריך לסתום את דבריהם, שלא

לחקור ולדרוש, מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור.

ועוד אתה למד מתחילתה צניעות, שנאמר, ויתחבא האדם

ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן. ואומר את קולך שמעתי

 בגן כי עירם אנכי ואחבא.  וסופה צניעות, שנאמר, ויקבר אותו

בגן וגו' עד ולא ידע איש קבורתו וגו'. למה הדבר דומה? למלך

שהיתה לו מרגלית מעולה, והיה מצניעה כדי שלא תשלוט בה העין.

כך הצניע הקב"ה למשה מעיני הבריות שלא תשלוט בו עין הרע,

שמא יבואו לעשותו עבודה זרה.

                                      ("מעלות המידות", ר' בנימין הרופא)