World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
El Centro de Hadracha en linea
מרכז ההדרכה המקוון

The Connection Between Am & Eretz - הקשר בין עם לארץ ישראל

Detalles del archivo:

Tipo de recursos: Clase Idiomoa: Hebreo

Edad 15 - 100

Cantidad de participantes en el grupo 5 - 30

Tiempo estimado: 30 minutos

Más detalles...

 
Comentarios y criticas 

Stats:
Vistas por tiempo: 7690
Descargadas por tiempo: 1101

Rated 86 times
Add this file to your personal library.

¿Descargaste el recurso y tienes algo para compartir?
Este es el lugar!



Objetivo del recurso

מטרות בשיעור

1.       להבין שיש קשר מיוחד בין עם ישראל לארצו

2.       להבין שדרך ההיסטוריה ניתן ללמוד הרבה על עם ישראל


Contenidos de los recursos

נושא השיעור: הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

 

מטרות בשיעור

1.       להבין שיש קשר מיוחד בין עם ישראל לארצו

2.       להבין שדרך ההיסטוריה ניתן ללמוד הרבה על עם ישראל

ראשי פרקים

1.       הקדמה

2.       "והשימותי אני את הארץ" פירושי הראשונים

3.       הקשר בין עם ישראל לארצו

4.       סיכום

 

1. הקדמה

 

כולם מבינים שיש קשר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל . הקב"ה החליט שארץ זו תהיה שייכת לעם ישראל. הקב"ה כרת ברית עם אבותינו שארץ זו תהיה נחלתנו. אך האם יש יותר מזה? לעיתים נדמה שהקשר בין העם לארץ הוא חזק ביותר , ודומה שלעיתים יש כאן קשר בין שני אוהבים, קשר חי, קשר של חיים. בשיעור זה נתבונן בקשר זה שבין העם לארץ ונראה שיש קשר הדדי בין שני הצדדים.

2. "והשימותי אני את הארץ"[1]

בפרשת בחוקותי ( ויקרא כו', לב') מובא בתוך הקללות העלולות לבוא חס וחלילה  על עם ישראל הפסוק הבא :"והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה" . מתוך רצף הפסוקים נראה שגם פסוק זה עוסק בסוג של קללה. ואכן כך מפרש האבן עזרא: "ושממו עליה: כל כך תהיה שממה שגם האויבים הצרים ישומו עליה..."

אך רש"י בחר לפרש בצורה אחרת לגמרי: "זו מידה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם שתהיה שוממה מיושביה"

           וביתר הרחבה מביא הרמב"ן: "היא בשורה טובה מבשרת בכל הגלויות, שאין ארצינו מקבלת את אויבינו , וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם, והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קיבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לעיל ידם ..."

מה הוסיף הרמב"ן על דברי רש"י?

רש"י קבע כי יש כאן הבטחה של התורה . הרמב"ן לעומת זאת מביא לנו עדות אישית  כיצד בפועל הבטחה זו מתקיימת , שכן הרמב"ן הגיע לארץ בשנת 1265 ובפירושו כאן הוא מתאר את השיממון בה הוא פוגש.

רובד שלישי מצינו בדברי רבינו בחיי על הפסוק שלנו: "ויש בזה סימן גדול לישראל שמיום שחרבה לא קיבלה אומה ולשון ולא תקבל עד שיובאו אפרוחיה לתוכה"

רבינו בחיי מדבר לא רק על העבר (כרש"י) ולא על ההווה (כרמב"ן) אלא מסביר שההבטחה של התורה היא גם לעתיד.

3. הקשר בין העם לארץ

אנחנו נוכל להשלים את הרובד הרביעי ולסגור את המעגל. כולנו יודעים מתוך ההיסטוריה הקרובה אלינו שעד לפני מאה שנים א"י היתה שוממה - וכך נמצא בעדותו של הסופר האמריקאי מארק טווין כאשר ביקר בארץ ישראל: " ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי , אלא שכולה שמיר ושית... בשום מקום כמעט לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר , אותם ידידים נאמנים של אדמה ציבורית כמעט נטשו את הארץ...יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש... ארץ ישראל יושבת בשק ואפר מרחף עליה כישוף של קללה..." (מתוך 'אדמת מריבה' שמואל כץ עמ' 114)

א"כ אנו רואים תופעה מדהימה : הבטחה אלוקית שמתקיימת במציאות. אך התופעה יותר מדהימה מזה. אנו רואים בבירור כיצד אדמה, מתקשרת עם אנשים! כאילו שמדובר כאן באישה המחכה לבעלה ב משך זמן רב ובמשך כל הזמן הזה היא שומרת לו אמונים. א"י שמרה אמונים לעם ישראל במשך אלפיים שנה ולא נתנה פירות לאף אומה.

עפ"י הסבר זה מובן מדוע אחד מסימני הגאולה היא נתינת הפירות של עצי א"י. וכך נאמר בסנהדרין צח. : "ואמר ר'  אבא :אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל."

עד כאן ראינו את הקשר שיש בין עם ישראל לארצו , אך הקשר התחיל מן האדמה. בכל קשר של זוג צריך שמכל צד תבוא האהבה והקשר. מה עם עם ישראל? כאן אין צורך להרבות בהסברים - העובדות ההיסטוריות מוכיחות הכל. במשך כל מאות השנים  היו יהודים שעלו לא"י ,ויהודים במשך כל הדורות התפללו לכיוון ציון והזכירו את ירושלים בתפילות. נוהגים להשוות את הקשר הזה לתופעת טבע מיוחדת במינה המתוארת בספרו של פרופ' אהרן קציר 'בכור המהפכה המדעית' (עמ' 82) שם הוא מתאר חיות שהורחקו מאי מולדתם ושבו אליו אפילו ממרחק של 4500 ק"מ! בבואו להסביר את התופעה הוא כותב: "איננו מבינים כיצד עשו זאת , אך מרגישים אנו שהציפורים פעלו בכוחם של יצרים עמוקים שניתן להשוותם ליצרים אנושיים דומים, יצרים הטבועים מלכתחילה בכל היצורים החיים."

דהיינו במעמקי הנפש היהודית טבוע אותו כוח המושך אותו לכור מחצבתו - לא"י.

 

4. סיכום

ראינו שמתוך ההיסטוריה ניתן ללמוד על הקשר החי שבין עם ישראל לארצו. קשר זה הוא קשר דו צדדי, כאשר כל צד פועל כדי לשמור על האהבה הגדולה שבין בני הזוג. על רקע השיעור שלנו ניתן להבין ביתר קלות את דבריו של הרב קוק ב"אורןת" עמ' ט': "א"י איננה קנין חיצוני - רק בתור אמצעי למטרה... א"י היא חטיבה עצמאית קשורה בקשר חיים עם האומה חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה"

 

חומר לקריאה ולעיון:

1.       הרב ע' קלכהיים 'אדרת אמונה' עמ' 361-354

2.        הרב ע' קלכהיים 'שירת אומה לארצה' עמ' קכו'- קלד'

3.       נחמה ליבוביץ' – 'עיונים חדשים בספר ויקרא עמ' 454-458

Nehama leibowitz 'New Studis In Vayikraw pages 586-593

4.       הרב חיים דרוקמן 'אורות עציון' עמ' 5-13

5.       שלום רוזנברג 'בעקבות הכוזרי' עמ' 314-316

 

 

נספח: מתודה – כיצד להעביר את השיעור

ניתן להשתמש בסיפור האגדה המפורסם 'היפהפיה הנרדמת' ולהשוות בין האגדה לבין הסיפור היהודי:

הנסיכה ובית המלוכה שנרדמו = א"י שישנה

הנסיך המעורר = עם ישראל

הנסיכה מחכה לנסיך במשך שנים שיעיר אותה.

ניתן להיעזר בספר 'בעקבות הכוזרי' עמ' 314-316



[1] פרק זה מבוסס על מאמרה של נ. ליבוביץ' 'השימותי אני את הארץ' מתוך עיונים חדשים בספר ויקרא עמ' 454 (מאמר זה גם מצוי בתרגום לאנגלית עמ' 586)



Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > El pueblo de Israel > La particularidad
» Todo > La Tierra de Israel > La santidad de la tierra
» Todo > Historia > General
Visitor Comments: