Shmita & The Holiness Of Material - המושג שמיטה וקידוש החומר

Detalles del archivo:

Tipo de recursos: Peula Idiomoa: Hebreo

Edad 12 - 17

Cantidad de participantes en el grupo 8 - 40

Tiempo estimado: 60 minutos

Más detalles...

 
Comentarios y criticas 

Stats:
Vistas por tiempo: 9947
Descargadas por tiempo: 1121

Rated 407 times
Add this file to your personal library.

¿Descargaste el recurso y tienes algo para compartir?
Este es el lugar!



Objetivo del recurso

מטרה-

·         החניך יבין מהו מושג השמיטה

·         כיצד בעצם ע"י השמיטה אנו מקדשים את החומריות


Contenidos de los recursos


קהל יעד- 12-15

מתאים לימי חול

חלק ממערך של ארבעה חלקים

הפעילות מבוססת על סרטונים אך יש אפשרות להעבירה גם ללא הסרטונים.

מטרה-

·         החניך יבין מהו מושג השמיטה

·         כיצד בעצם ע"י השמיטה אנו מקדשים את החומריות

מהלך הפעולה-

       1.         קטעי סרטים על פרידות, עזיבות.

       ü          דיון: מה המשותף לכל הסרטים?

     מהן הסיבות המובילות לפרידות ועזיבות?

       ü          ברקע מתנגן בטייפ "זה שיר פרידה"/שלמה ארצי. ובזמן השיר כל תלמיד רושם את התחושות שלו בקשר לפרידה. (אפשר לתת להם כדוגמא מוחשית את התחושות שהן יחושו כאשר יפנו את מקום מגורם, אדמתם הפרטית)

תחושות: קושי, עצב, חסרון, אי וודאות, געגוע, הרס, אובדן

כשהאדם מרגיש בטחון (בה') הוא לא מפחד מפרידות (מאדמתו) מפני שהוא יודע שהאדמה תשוב אליו בסופו של דבר (לאחר שנה).

       2.         השוואה לעזיבת החקלאי את אדמתו בשנת השמיטה.

     העזיבה איננה סופית, אינה הרסנית. להפך, היא מקשרת את החקלאי לאדמתו ואת עמ"י לא"י. שנת השמיטה מביעה את חוזק ועוצמת הקשר בין עמ"י לא"י, אחרת לא היינו מעיזים לעזבה 

החוט והקשר- כאשר החוט המקשר בין עמ"י וא"י נקרע, אזי נגרם ניתוק וריחוק, אך כאשר נוצר חיבור מחודש ע"י קשר בין הקצוות הקרועים, עמ"י מתקרב לא"י כמו שהמרחק בין 2 קצוות החוט מצטמצם.

-         לוקחים חוט וגוזרים אותו, תוך כדי ההסבר.

       3.         השורש ש.מ.ט + הגדרה מהמילון

       4.         ציווי השמיטה מפס' התנ"ך (פרשות בהר ומשפטים)- נספח 1.

משחקים "משחק זיכרון": בכרטיס אחד ייכתב תחילת הפס' ובחציו השני ייכתב סופו של הפסוק.

מתוך כל הפסוקים אנו מבינים את הקושי (=ניסיון במידת הבטחון בה') שבקיום מצוות השמיטה.

       5.         העמידה בניסיון בשנת השמיטה

       ü              סרטון קצר על המן במדבר. (אח"כ עושים את ההשלכה לשמיטה)

       ü              מקור: הרב אריאל "באוהלי שדה" (21)

בשנת השמיטה אנו עומדים בניסיון גדול של מידת הבטחון שלנו בקב"ה, כמו המן במדבר המבטא תלות מוחלטת בקב"ה.

       ü          דיון: -למה לנו בעצם לשמור שמיטה??

            -כמה קשה היא שנת השמיטה שבה אנו עומדים בניסיון כה "אתגרי". בשנה זו אין אנו ניזונים מתוצר עמלנו, אלא מחסדו של הקב"ה. אין האדם יכול לעשות השתדלות פיזית עבור מזונותיו ומזונות בני משפחתו בשנה זו.

 

       6.          מהות האדם רוח + חומר

      על מנת להבין את מהות השמיטה, ערכיה וטעמיה עלינו להבין קודם כל את מהות האדם.

(שמינית בריסטול):

"ויצר את האדם עפר מן האדמה ויפח בו נשמת חיים"

       ü          כמו המאבק התמידי בין הלהבה לשעווה בנר, כך המאבק התמידי בין הרוח לחומר באדם.

       7.         איגואנה האדם יותר מחומר

מביאים לכיתה שקיות עם "גוף האיגואנה" מחולק לחלקים, ולאחר מכן מוציאים את אותן שקיות בדיוק, רק שהפעם אומרים להם שאלו הם חלקי גוף האדם.

(הצעה: במקום האיגואנה ומשפטו של תומס קילר, ניתן לעשות את השיר "בן אדם, הוא רק בשר ודם" ומחליפים כל מילה ב"חתול", ותאמינו או לא, אבל זה נשמע די הגיוני. אבל מה "יתרון האדם על הבהמה"?)

       ü          להזכיר את המשפט של תומס קילר- נספח 2

       ü          אז מה בעצם היתרון של האדם על הבהמה??

"מותר האדם מן הבהמה" (שמינית בריסטול)

       ü           הרוח והחומר מאבק תמידי (גשם ורוח "משיב הרוח ומוריד הגשם")

       ü          כל אדם באשר הוא שואף לרוחניות (אדם ללא חברה - ימות - עפ"י מחקר שנעשה בארה"ב). יש חיפוש מתמיד אחר איזון בין החומר לרוח. האדם היינו יצור גשמי וחומרי בעל צרכים גשמיים יומיומיים אך יחד עם זאת הוא שואף לחיי רוחניות ודבקות בקב"ה.

       ü          סרט קצר על אדם משותק, גופו כלה, אך נשמתו צלולה וכן גם דעתו.

       ü          סרט על מכבי ת"א איזון בין חומר לרוח. (כמה שהשחקנים יהיו שריריים, אין הם יכולים לנצח במשחק ללא מידות וערכים של יחיד בקבוצה)

      8.         מקור (+שמינית בריסטול):

"בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"

       9.          היהדות איזון בין הרוח לחומר

היהדות, התורה והמצוות עוזרות לנו להתנתק (לא להתנזר) מהחומר ולהתקרב לרוחניות.

       ü          בשגרת החיים היומיומית האדם נמצא במרדף אחר החומר זמן, כסף, אוכל, עבודה, ניקיון וכו', אך בשבת יש לאדם פסק זמן להתנתק מכל החומר ולדבוק אך ורק ברוחניות..

    10.       מקור (+שמינית בריסטול):

"בכל דרכיך דעהו והוא ישר אורחותיך"

    11.       קידוש החומר

                  v         כדי להכניס את הבנות לאווירה של "חיפוש אחר מכנה משותף", אנו משחקים את משחק ה"אני הולכת למסיבה ולוקחת איתי X  , מה את מביאה אתך למסיבה שלי?"

(כן כן, בעלת המסיבה היא הסלקטורית, והיא מכניסה למסיבה אך ורק אשכנזים אשר מביאים עימדם מוצר בעל מכנה משותף שנקבע ע"פ הסלקטורית והם יצטרכו לגלות מהו המכנה. דוגמית- לא למכירה!!! אני, הסלקטורית ששמה "פוצי", מביאה פופקורן וחבצלת תביא חסה. למה? כי המכנה הוא שכל הדברים מתחילים באות שמתחיל שם המוזמן. דוג' נוספת: פוצי מביאה ים, חבצלת מביאה אגם. המכנה מקווי מים)

    12.       חלוקת מצוות ע"פ יצרים- נספח 3

                    ¨         יצר האכילה  נטילת ידיים, ברכות, כשרות, שחיטה

                    ¨         יצר המין  חתונה, איסורי הרחקות, נידה, ייחוד, צניעות

                    ¨         יצר החיים, גשמיות  שבת, שמיטה, תפילה

כל בת מקבלת מצווה ומבקשים מהן להתחלק לקבוצות, עפ"י שיקול דעתם.

       ü          הקשר לשמיטה  שנת השמיטה מבטאת ערכים רבים ובניהם קידוש החומר. ביהדות אין התעלמות מהחומר, ההפך הוא הנכון. קיים שילוב של החומר הגשמי בשגרת החיים שלנו שבה אנו שואפים לקדושה.

       ü          השוואה והקבלה לשבת.

    13.       משחק "7 בום"

      המספר שבע ביהדות.

    14.      תולים שלט גדול: "כשבת בין הימים כן שמיטה בין השנים"


    15.       "שבת לה'"

       גם בשמיטה וגם בשבת נאמר פסוק זה.

       ü          שבת זוהי מצווה על האדם הפרטי והעונש כרת.

     שמיטה זוהי מצווה לכלל עמ"י והעונש הוא גלות.

       ü          שמיטה=שבת,  יוהכ"פ=יובל. (שמיטה ושבת הנם מועדים אשר זמנם נקבע לנו ע"י הקב"ה ושני מועדים אלו מסמלים את ניתוקנו מהחומר, ואילו יוהכ"פ ושנת היובל הנם מועדים הנקבעים ע"י בני האדם "מקדש ישראל והזמנים") הקב"ה מקדש את עמ"י והאחרון מקדש את הזמנים.

    16.       סרטון "גשר" על השבת/ ניתוק מהחומר בשבת.


       ü          איך ההלכות, המושגים, הפרטים הקטנים מגשימים לנו את המטרה הנעלה "קידוש החומר"

       ü          כל ההלכות מבטאות את ערכיה וטעמיה של השמיטה.

הטעמים:

       q          תיקון האדם ומידותיו  ותרנות, נדיבות, אמונה ובטחון בה', הסתפקות במועט

       q          תיקון החברה  שוויון, מעמד שווה לכולם, צדק חברתי.

       q          תיקון העולם  ככל שהחברה עולה בדרגות הקדושה, היא מתקרבת יותר לשלמות שהייתה בבריאת העולם בגן-עדן, לפני חטא האדם הראשון

17.       משחקי כסאות שונים

       ü          משחק הכיסאות מבטא את הרדיפה והאגואיסטיות ב6- השנים בין שנות השמיטה. כל אדם דואג לעצמו.

       ü          משחק הציפוף, שבו מוציאים כל פעם מהמעגל כסאות במשחק זה בא לידי ביטוי הערבות והמעורבות והשיתוף פעולה של הבנות, דבר הבא לידי ביטוי בשנת השמיטה.

נספחים-

נספח 1:

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן

לכם ושבתה הארץ שבת לה' "

"שש שנים תזרע שדך ושש

שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה"

"ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת

לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"

"את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך

לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ"

"והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה לך ולעבדך

 ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך"

"ולבהמתך ולחיה

אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול"

"וכי תאמרו מה נאכל  בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו

וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים"

"והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ

כי גרים אתם ותושבים אתם עימדי"

"שש שנים תזרע את ארצך

ואספת את תבואתה"

"והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית

השדה כן תעשה לכרמך לזיתך"

"מקץ שבע שנים

תעשה שמיטה"

"וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה' "

 


נספח 2:

משפטו של תומס קילר


בית המשפט!
הנאשם תומס קילר נמצא  כבר בתא הנאשמים כאשר ארבעה שוטרים גברתניים חמושים בנשק סובבים אותו. חיוור כסיד יודע היטב את אשר צפוי לו. תוך זמן מה יושיבוהו על הכסא החשמלי. ובלחיצת כפתור אחת יקטעו את חייו. אשמתו מוכחת למעלה מכל ספק, אין טעם לנסות ולהכחישה. עשרות עדים ראו כיצד רצה פקיד בנק חף מפשע הלה התנגד לתת לו את מפתחות הקופה.
בית הדין בהרכבו המלא מעיין בתיקו של הנאשם. העובדות ברורות, העדים חתומים. הודאת הנאשם קיימת זה מכבר הפעם תהיה זו עבודה קלה. תוך ימים ספורים יסתיים הדין בגזר דין מוות לאיש הניצב בפניהם.
התובע כדרכו, פונה אל הנאשם: "תומס קילר האם זה אתה?" "כן אדוני". "האם הנך מודה באשמה המיוחסת לך?" "כן אדוני".
דומה שהסנגור אובד עצות, שקוע הוא במחשבותיו, מעיין בניירות שלפניו. קשה לדעת על מה ניתן עוד לחשוב. כיצד ניתן בכלל להציל מצב אבוד שכזה. ואז, עם קבלת רשות הדיבור, פותח הסנגור בנאומו.
"כבוד השופטים, הרשו נא לי לפנות אליכם בשאלה אישית: "האם הינכם מאמינים באלוקים? רגע של דממה השתרר באולם, תימהון מעורב במבוכה. שאלה מעין זו טרם נשמעה באולם בית הדין. מה לאמונה באלוקים ולמשפט? למה בעצם חותר הסנגור המחוצף הזה החודר לתחום השקפותיהם האישיות והפרטיות של השופטים?
את התדהמה קוטע קול יו"ר חבר השופטים המשיב תשובה חד משמעית: "לא! אינני מאמין". גם שאר השופטים חורים מחזיקים אחריו: "אין אנו מאמינים בכוח עליון".
"אנו" מוסיף השופט הראשי ואומר אנשים רציונליים. אנו מאמינים רק בטבע ולא בקיומה של מהות על טבעית בעולמנו".
"הרשו נא לי" ממשיך הסנגור "לשאול שאלה נוספת: האם מאמינים אתם במציאות נשמה או בקיומה של מהות על טבעית בתוך האדם?".
 
"דומני שכבר אמרנו" אומר ברוגז מה יו"ר חבר השופטים "איננו מאמינים בשום מציאות על טבעית באדם או בעולם".
"ברשותכם" אומר הסנגור "אקרא בפניכם קטע שכתב חוקר אמריקאי ובו סיכום מהותו של האדם: אדם ממוצע בגובה ובמשקל בינוני, מכיל כמות שזמן המספיקה לייצור שבעה מלבני סבון ברזל לייצור מסמר בינוני סוכר למילוי צנצנת סיד לסיוד לול תרנגולים זרחן למריחת אלפיים ראשי גפרורים, אשלגן לפיצוץ תותח צעצוע מגנזיום וגופרית. ויסודות כימיים אלו מחירם תשעים ושמונה סנט בקירוב".
גל גיחוכים נשמע מכל פינות האולם. (מצד אחד הכל נשמע אמיתי. שהרי אין באדם ולא נתגלה בשום מעבדה בעולם יותר מאשר אוסף של חומרים. ואף על פי כן הכל מרגישים בתת הכרתם שמשהו בקטע הזה לא מספק, מוזר לא מתאים כל כך למהותו האמיתית של האדם, ולכן הכל מגחכים).

סוף המשפט-

"אני מרוצה", אומר תומס קילר להפתעת כל הנאספים "שנגזר עלי עונש מוות. רק עכשיו מבין אני את משמעות וחומרת המעשה שעשיתי, רצחתי אדם אשר נברא בצלם אלוקים! פגעתי בנפש נעלה ולא בסתם מערכת חומרים אשר כמותה מצויה גם אצל הסוס והחמור. פגעתי במהות קדושה ונעלה. בחוש העל-טבעי הבריא שבי, הקרוי נשמה, מכיר אני עד עומק נפשי, מה גודל חטאי. מאושר אני ממש, שנגזרה עליי מיתה בבית דין זה. תקוותי היא, כי סבל המוות יכפר, ולו במעט, כל פשעי הנורא כלפי אלוקים ואדם".
 

נספח 3:


       ¨         נטילת ידיים

       ¨         ברכת "המוציא לחם מן הארץ"

       ¨         הפרדה בין בשר לחלב

       ¨         אכילת בשר בהמות טהורות

       ¨         איסור אכילת דם

       ¨         איסור אכילת שקצים

       ¨         ברירת אורז

       ¨         בדיקת כרובית מתולעים

       ¨         ברכת "שהחיינו" על פרי חדש

       ¨         דיני שחיטה

       ¨         ניפוי קמח מתולעים

       ¨         ברכת "שהכל"

       ¨         ברכת "בורא פרי האדמה"

       ¨         ברכת "בורא פרי העץ"

       ¨         ברכת "בורא מיני מזונות"

 


       ¨         שבת

       ¨         שמיטה

       ¨         תפילה

       ¨         ראש השנה

       ¨         יום כיפור

       ¨         סוכות

       ¨         יובל

       ¨         שבועות


       ¨         חתונה

       ¨         איסורי הרחקות

       ¨         נידה

       ¨         ייחוד

       ¨         צניעות

       ¨         דיני חופה וקידושין

       ¨         נטילת ידיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Links relevantes:
1. מילות השיר- "שיר פרידה"
2.מילות השיר "בן אדם"
Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > La Tierra de Israel > La santidad de la tierra
» Todo > El Calendario Jud?o > Shmita
» Todo > Tora > General
Visitor Comments: