To Be Religious- To Be Free Or Be A Slave - להיות דתי - להיות חופשי או עבד

. החניכים יבינו שמסגרת היא דבר חיובי שגורם לשחרור וביטוי העצמי

2. החניכים יבינו שלהיות דתי פירושו  להיות במסגרת

3. החניכים יבינו שכולנו משועבדים למשהו במידה זו או אחרת,  השאלה למה  ומה השעבוד עושה לו. שעבוד לדת וערכים מוציאים לאור את האני הפנימי שלנו.

ציורים של סוגי מסגרות ותמונה להתאים את המסגרת אליה

פתקים עם שמות של מוצרים עם שם (מותגים) ומוצרים אנונימיים או פחות מפורסמים

להיות דתי- להיות חופשי או עבד?

           ú          הפעולה היא המשך לפעולה בשם-

 to be free in our land

חשוב לי לציין שהיחידה הזו מתבססת על ההנחה שהחניכים יבינו ביחידת הפתיחה שחירות זה היכולת לבטא את עצמי ומה שאני בלי דיכוי ובלי פחד. 

מטרות:

1. החניכים יבינו שמסגרת היא דבר חיובי שגורם לשחרור וביטוי העצמי

2. החניכים יבינו שלהיות דתי פירושו  להיות במסגרת

3. החניכים יבינו שכולנו משועבדים למשהו במידה זו או אחרת,  השאלה למה  ומה השעבוד עושה לו. שעבוד לדת וערכים מוציאים לאור את האני הפנימי שלנו.

משחק המסגרות

יש להראות לח'ברה תמונה- כאשר על הרצפה מפוזרות מלא סוגי מסגרות (בלי מסגרת, מקווקות, עבות, רחבות, דקות...)

על כולם לבחור את המסגרת הכי מתאימה לדעתם לציור.

דיון: מה גרם לכם לבחור מסגרת זו או אחרת?

       איזה מסגרת מבליטה את הציור?

מסקנות:  

 מסגרת דקה מידי לא מדגישה את הציור בלי מסגרת , הציור לא תחום ולכן הוא לא בולט.  עם מסגרת עבה מידי הציור נבלע בפנים.

אם כן תפקיד המסגרת לתחום את התמונה-כדי שיראו תמונה..

ולהדגיש את איכויות התמונה.

שתי דמויות.

דמות א'  בחור דתי שיתאר את הלו"ז שלו (קימה לתפילה, ברכות, תפילות במניין, אוכל כשר, כיפה, שבת...)

דמות ב'  בחורה חילונית שמתלבשת איך שהיא רוצה, הולכת לים בשבת,  קמה מתי שנוח לה, אוכלת מה שבא לה איפה שבא לה...)

שני שליחים יציגו את הדמויות ולאחר נפתח בשאלת דיון.

דיון: מי לדעתכם הוא החופשי ומי לדעתכם הוא העבד?

       האם להיות יהודי דתי משמע להיות עבד?

       האם העובדה שאין שום ציווי עליון  מעליך מאפשרת לך להיות חופשי ולעשות את ההחלטות שלך

       בעצמך?

       האם באמת דמות ב' מגשימה את מירב הפוטנציאל שלה? האם במידה  ודמות זו תחליט שלא בא לה לעשן (לדוגמא) היא באמת תוכל?

משחק המותגים:

נציג בפני החניכים פתקים עם שמות מוצרים כאשר חלק מן המוצרים הם בעלי שם וחלקם אנונימיים או פחות מפורסמים כגון:  

נעליים: Pay less, Reebok

שעונים: Swatch ,Wal-Mart

בשמים: CK ,Sears  

בקש מכל חניך לבחור מוצר 1 מכל סוג :

דיון:

מה השיקולים  לבחירת המוצר?

יש לנסות להוביל את החניכים להבין שבהרבה  מן המקרים אנחנו בוחרים מוצרים/ או בכלל  החלטות  בחיים  לא לפי מה שבאמת נכון או יכול להועיל  אלא לפי גורמים חיצוניים לנו, כגון לחץ חברתי, הורים, פרסומות,  כך שכולנו משועבדים במידה זו אחרת למשהו. השאלה למה, ומה השעבוד עושה לנו.

ציר ההחלטות שלי!

לחלופין: אם לא רוצים לעשות את משחק המותגים.

קובעים שני קצוות בחדר קצה אחד- החלטות שרק אני הייתי מעורב- כלומר ההחלטה הייתה נטו שלי

וקצה שני- החלטות  שאני בכלל לא הייתי מעורב בהם.

כל פעם מעלים נושא והם צריכים להיעמד על הציר- ולהגיד עד כמה ההחלטה שלהם (או אם מדובר על משהו בעתיד- עד כמה היא תהיה שלהם).

לדוגמא:

           ú           ללכת לקולג'

           ú           איזה מקצוע ללמוד לחיים

           ú           איזה חולצות אני קונה (כאן תנסו להראות להם שמי שמקבל  את ההחלטה עבורם זו החברה  המפרסמת, המדיה האופנה)

           ú           מי החברים שאני יוצא איתם? וכו'..

אפשר לשכלל זאת באופן שכל פעם שהם נעמדים במקום כלשהו על הציר הם מניחים פתק. בסוף ניתן לראות כמה מההחלטות שלנו בחיים נשלטות בידנו וכמה לא.

להקריא:

 " מה אדם עושה עם חירותו? לשם מה הוא בן חורין? מהו בכלל אדם חירותי? בהבנה ההמונית "בן חורין" פירושו: אדם העושה כרצונו. האומנם? האם אדם שהחליט לעשן סמים הוא חירותי? האם הוא מסוגל להפסיק? ע"פ רוב לא. אם כך הוא עבר ליצרו, למרות שלמראית עין הוא המחליט. יש גם עבדות פסיכולוגית: התנהגותו של אדם נקבעת על פי  מה שמוצא בעיני אחרים. הוא הולך למקומות מסוימים כי כל עושה החברה הסובבת. הוא מתלבש בצורה מסוימת כי זו האופנה. זו עבדות. אף אחד לא מכריח אותו לנהוג כך, אבל החלטתו נקבעת מתוך כבילות לרצונם  של אחרים"

סיכום שלושת  החלקים של הפעילות:

  מסגרת זה דבר חיובי  כי זה מנתב אותנו.  גם יותר מידי מסגרת כמו הנצרות (שדורשת סגפנות- זה דבר שלילי- כי היא לא גורמת לביטוי  העצמי אלא מדכאת אותו).

היהדות מאזנת את שתי הקצוות מצד אחד נותנת  מסגרת – סדר יום מאוד מסודר, איסורים. אך מהצד השני נותנת גם הרבה מקום לביטוי והבעת דעה ופיתוח עצמי. והעובדה שמוכיחה זאת היא האמרה שיש 70 פנים לתורה . כל אחד יכול למצוא את המסגרת המתאימה לו אין כפייה של דרך אחת ויחידה.

חרות של אדם מלווה גם בהכרה הפנימית וברצון לפתח את היכולת הטמונה בכוחותיו הייחודיים.

 מצב מנוגד לחרות נוצר, כאשר נמנע מן הפרח שמש ומים והוא לא יכול לגדול ע"פ הפוטנציאל שלו. וכן כאשר נמנע מהאדם גילוי כוחותיו הרוחניים, וזה מתרחש כאשר האדם אינו עוסק בדבר מלבד בהנאות ובמנוחה, באופן  כזה מדכא האדם את החלק הבחיר שבו ומנשל את עצמו מחירותו.

בחיים כולנו לא תמיד עושים מה שרק אנחנו רוצים אנחנו מושפעים מגורמים חיצוניים – משמע שכולנו סוג של עבדים. ואם נביט ביהדות אז נכון יש לנו ציווים שמוכתבים מלמעלה – וזאת כדי לפתח את האני והעצמיות שלנו  במקסימום האפשרי. ואם גם ככה כולנו משועבדים אז לפחות נהיה משועבדים למשהו גדל ועילאי שיתקן את מידותינו- שיוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל החבוי בנו.

This peula is the continuation of the peula: "to be free in our land"

One more important thing. This peula is based on the assumption that the chanichim know that "Cherut" (Freedom) is the ability to express myself and what I am without fear.

הפעולה הזו היא ההמשך של הפעולה

"to be free in our land"

הפעולה הזו מבוססת על ההנחה שהחניכים מבינים שחירות היא היכולת לבטא את עצמי ומה שאני בלי דיכוי ובלי פחד.